לאחרונה מתנהל פסטיבל תקשורתי . בתחילה סקרים והבעות עמדה ,כן יורשע או לא יורשע, עסקו בדבר כמעט כל מי שיש לו דעה בענין ויכולת להביע דעה. אסור או מותר ,נכון או לא -בכלל לא חשוב. השתחררה החסימה והתקשורת חוגגת.
הבוקר ,כמעט כל אמצעי התקשורת חוגגים סימולטנית.
מה קרה?? אי אפשר להמתין עד לתום הקראת פסק הדין? האם קשקושי הסרק של כל פוצי הפה למיניהם ישנו משהו??
מה הלחץ?? השופט יקריא את פסה"ד ואח"כ אפשר לסקר בנחת . פשוט טירוף הדעת.
יש ענין?? בוודאי. אפשר להמתין עד תום הקראת הדין ואז לשדר כולל פרשנות ושלום על ישראל. אפשר לחשוב מה השידורים האינסופיים האלה תורמים חוץ מערימת בלבולי מוח איסופיים. היום פשוט סגרתי הרדיו. (ובזמן השרפה הגדולה לא הסתכלתי בטלוויזיה (חוץ מקצת שדורי ספורט) הם לא מבינים שמדובר בעומס יתר מחליא??
גם אם לדעת ראשי התקשורת הנושא חשוב ומענין ממש דבש כמה דבש אפשר לאכול?? כבר אמר החכם באדם דבש מצאת -אכול דייך.(יענו במידה) כי מי שמגזים בדבש -פשוט תקיא אותו.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
