גירסת הדפסה          
קבוצות דיון פוליטיקה ואקטואליה נושא #21726 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 21726   
AVNER לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.4.02
1995 הודעות, 22 מדרגים, 42 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי ט' בחשון תשע''ו    11:37   22.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

אלוף העולם בשייט מפרשיות נגד הרוח הטרנדית עשה זאת שוב בווירטואזיות, הצמד מופתי והיטלר...  

 

ערכתי לאחרונה בתאריך 22.10.15 בשעה 11:55 בברכה, AVNER
 
אלוף העולם בשייט מפרשיות נגד הרוח הטרנדית עשה זאת שוב בווירטואזיות, הצמד מופתי והיטלר מקבלים עכשיו בגוגל,
150000 מופעים בחצי שניה.

איך נתניהו מצליח למנף את איבת התקשורת השמאלנית (עולמית וישראלית),
בהפוך על הפוך, כדי לקדם את האינטרס הישראלי ולהביא לראש סדר היום הציבורי (עולמי וישראלי)
את השותפות ההיסטורית של האיסלאם הערבי עם הרצחנות הנאצית?

עכשיו, אפילו המתבגר הצפונבוני, שחולם על חיים טובים בברלין, שואל את אביו:

למה אף פעם לא סיפרת לי שהנאצים התחילו ב-"יהודים לפלסטינה" לפני שעברו ל-"פתרון הסופי"?

ואם אכן, כמו שביבי (זה שבגללו אתה יורק על הפלזמה) אומר,
המופתי בפגישתו עם היטלר, דחף אותו להשמדת היהודים,
אז למה אתה אומר, כל הזמן, שאנחנו גרשנו אותם על לא עוול בכפם?

עכשיו, אפילו הנורווגי מאוסלו יודע שהפלסטינים התמימים,
היו "קוויזלינגים" במלחמת העולם השניה.

עכשיו, כל אירופאי מבין לאיזה אסון מביאה אותם התמימות הפוליטקל קורקטית של גברת מרקל,
מול צאצאי משתפי הפעולה עם הנאצים.

עכשיו, גם לחוואי בדרום קרולינה, ברור לאיזה אסון הוביל אובמה
בפייסנות שלו מול האיסלם הפונדמנטלסטי, שמאז ומעולם דגל ברצחנות.



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  לא התחילו עם יהודים לפלשתינא ביריון 22.10.15 11:54 1
     ולפני המחשבה לגירוש לפולין חשבו לגרש את היהודים מעבר להרי אורל במטרה שלא יצליחו לשרוד שלומצי 22.10.15 12:58 2
  היה מקובל בקרב קהיליית החוקרים שהיטלר לא החליט על הפתרון הסופי לפני הפגישה עם חוסייני AVNER 22.10.15 18:42 3
     הפוך גוטה, הפוך..... הרוב בקהיליית החוקרים הגיע למסקנה שהיטלר הוא זה שהחליט על הפתרון שלומצי 22.10.15 20:34 5
         יפה כתבת. ביריון 22.10.15 20:57 6
             בואו נצמד לעובדות, איש לא דבר על הפתרון הסופי עד 1942. המופתי בא לברלין ב-1941. AVNER 22.10.15 23:09 7
                 מה לך ולעובדות? Big Joe 23.10.15 03:33 9
  תמלול השיחה בין היטלר והמופתי AVNER 22.10.15 19:33 4
     ובעברית של GT AVNER 22.10.15 23:15 8
     זה זיוף. תפנה לפרופסור דינה פורת. Big Joe 23.10.15 03:35 10
         גם אם אין הוכחה לטענת ביבי, אין הוכחה לטענה הנגדית, אין שום סימוכין לתכנית השמדה לפני 42 AVNER 23.10.15 10:28 11
             אז כבר התקדמנו. אתה מודה שאין הוכחה לטענת ביבי. זה יפה. עכשיו בדוק את תוכניותיו של היטלר שלומצי 23.10.15 11:31 12
                 הטימטום הוא שמייחסים לביבי מתן נקודות זיכוי להיטלר, בעוד הוא מצליח להכניס את האיסלאם ... AVNER 23.10.15 15:34 14
                     זה לא טמטום זה מאבק פוליטי דם-ו-קר-טיה 23.10.15 17:44 16
                     ככלב השב אל קיאו, אתה ממשיך לדקלם את ההבל המופרך הזה Big Joe 23.10.15 17:48 18
  האמת , ביבי גאון עם עולם 23.10.15 14:45 13
     אכן, אפילו בארץ לא היתה מודעות לשיתוף הפעולה של הפסטינים עם הנאצים, והתגבשות הפתרון הסופי AVNER 23.10.15 15:47 15
  בכל אופן השיח הוא עכשיו על המעורבות הפלשתינית בהשמדת העם היהודי ולא על האי דיוק בדבריו דם-ו-קר-טיה 23.10.15 17:45 17
     איפה מתנהל השיח הזה? Big Joe 23.10.15 18:09 19
         תראה ברוטר אנחנו מודעים ופורשים את עלילות הצורר חוסייני כל הזמן, אז זה לא מיוחד כאן. דם-ו-קר-טיה 23.10.15 20:09 20
             גם אני, והצרה היא שהרוב האידיוטי מתיישר ונעמד דום לגרסה של האו''ם מנווה אילן ותואמיהם, גיאאוני 23.10.15 23:20 21
                 אכן, עם זאת - אני ראיתי מקרים בהם בדיוק ההפך הוא הנכון. דם-ו-קר-טיה 24.10.15 20:39 24
             לא באמת ענית לי. וגם לא באמת צפיתי לתשובה :) Big Joe 24.10.15 03:43 22
                 להיפך. עניתי מצוין. רק סומא בארובה לא יכול לראות את תשומת הלב הציבורית שהנושא קיבל ! דם-ו-קר-טיה 24.10.15 20:23 23
  בשביל הסדר הטוב, הנה החלק בנאום של נתניהו שעליו ''הבלאגן'' BEBO 26.10.15 12:54 25

     
ביריון לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.9.07
40961 הודעות, 247 מדרגים, 407 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי ט' בחשון תשע''ו    11:54   22.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. לא התחילו עם יהודים לפלשתינא  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
בהתחלה רצו לגרש לפולין אחר כך הייתה תכנית מדגסקר

הרעיון של הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל הועלה אך לא אומץ כלל בחוגי השלטון מתוך הבנה שיחסים עםהעולם הערבי עדיפים.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
שלומצי
חבר מתאריך 14.8.05
59703 הודעות
יום חמישי ט' בחשון תשע''ו    12:58   22.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. ולפני המחשבה לגירוש לפולין חשבו לגרש את היהודים מעבר להרי אורל במטרה שלא יצליחו לשרוד  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
AVNER לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.4.02
1995 הודעות, 22 מדרגים, 42 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי ט' בחשון תשע''ו    18:42   22.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. היה מקובל בקרב קהיליית החוקרים שהיטלר לא החליט על הפתרון הסופי לפני הפגישה עם חוסייני  
בתגובה להודעה מספר 0
 

בכל אופן:
ביבי הביא את מה שהיה מקובל עד העליהום המתוזמן בקרב קהיליית החוקרים, לאמור:
היטלר לא החליט על הפתרון הסופי לפני הפגישה עם חוסייני.
האם הוא היה מגיע להחלטה הזו גם אילולי הפגישה?
לעולם לא נדע.

כל מי שטוען שהוא יודע הוא או שרלטן או ביביפוב או שניהם.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
שלומצי
חבר מתאריך 14.8.05
59703 הודעות
יום חמישי ט' בחשון תשע''ו    20:34   22.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  5. הפוך גוטה, הפוך..... הרוב בקהיליית החוקרים הגיע למסקנה שהיטלר הוא זה שהחליט על הפתרון  
בתגובה להודעה מספר 3
 
  
הסופי לפני פגישתו עם חוסייני.

ביבי החליט להשען על דעת המיעוט שרחוקה מאד מלהיות מקובלת, והסב נזק בל יתואר לעם היהודי ולמדינת ישראל.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ביריון לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.9.07
40961 הודעות, 247 מדרגים, 407 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי ט' בחשון תשע''ו    20:57   22.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  6. יפה כתבת.  
בתגובה להודעה מספר 5
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
AVNER לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.4.02
1995 הודעות, 22 מדרגים, 42 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי ט' בחשון תשע''ו    23:09   22.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  7. בואו נצמד לעובדות, איש לא דבר על הפתרון הסופי עד 1942. המופתי בא לברלין ב-1941.  
בתגובה להודעה מספר 6
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 22.10.15 בשעה 23:16 בברכה, AVNER
 
בואו נצמד לעובדות, איש לא דבר על הפתרון הסופי עד 1942.
המופתי בא לברלין 1941.

מה פה כל כך מופרך בטיעון שהאסימון נפל להיטלר אחרי הפגישה
בה המופתי ענה לו לשאלה "אז מה אעשה איתם?", "שרוף אותם".

זה שההסטוריונים מתכופפים לכוון הטרנדי שיביא להם רווח כלכלי
איננו מפתיע. אנחנו רגילים לזה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Big Joe לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.9.05
161902 הודעות, 358 מדרגים, 432 נקודות.  ראה משוב
יום ששי י' בחשון תשע''ו    03:33   23.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  9. מה לך ולעובדות?  
בתגובה להודעה מספר 7
 

ועידת ואנזה לא החליטה על הפתרון הסופי. בועידה השתתתפו פקידים מדרג שני ושלישי, מנכלי משרדים וראשי אגפים. תפקידם היה להביא הצעות אופרטיביות להשמדה. ה"ועידה" נמשכה כ-שעה וחצי (!) והפונקציונרים הגישו את הצעותיהם.

ההחלטה הייתה של היטלר עצמו.

ההיסטוריונים, בניגוד לך שמבפברק ומתחכם, חוקרים עובדות. אין שום מקור לשיחה של המופתי עם היטלר, אין פרוטוקול ואין שום עדות. מה לעשות שהיסטוריונים לא מתעסקים בשטויות כמו "מה פה כל כך מופרך" וגו'.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
AVNER לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.4.02
1995 הודעות, 22 מדרגים, 42 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי ט' בחשון תשע''ו    19:33   22.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. תמלול השיחה בין היטלר והמופתי  
בתגובה להודעה מספר 0
 


Haj Amin al-Husseini, the influential leader of the Arabs in Palestine, moved to Germany during World War II and met Adolf Hitler, Joachim von Ribbentrop, Heinrich Himmler and other Nazi leaders in an attempt to coordinate Nazi and Arab policies in the Middle East. The following is a record of a conversation between the Fuhrer and al-Husseini in the Presence of Reich Foreign Minister and Minister Grobba in Berlin.


The Grand Mufti began by thanking the Fuhrer for the great honor he had bestowed by receiving him. He wished to seize the opportunity to convey to the Fuhrer of the Greater German Reich, admired by the entire Arab world, his thanks for the sympathy which he had always shown for the Arab and especially the Palestinian cause, and to which he had given clear espressos in his public speeches. The Arab countries were firmly convinced that Germany would win the war and that the Arab cause would then prosper: The Arabs were Germany's natural friends because they had the same enemies as had Germany, namely the English, the Jews, and the Communists. They were therefore prepared to cooperate with Germany with all their hearts and stood ready to participate in the war, not only negatively by the commission of acts of sabotage and the instigation of revolutions, but also positively by the formation of an Arab Legion. The Arabs could he more useful to Germany as allies than might he apparent at first glance, both for geographical reasons and because of the suffering inflicted upon them by the English and the Jews. Furthermore, they had had close relations with all Moslem nations, of which they could make use in behalf of the common cause. The Arab Legion would he quite easy to raise. An appeal by the Mufti to the Arab countries and the prisoners of Arab, Algerian,Tunisian, and Moroccan nationality in Germany would produce a great number of volunteers eager to fight. Of Germany's victory the Arab world was firmly convinced, not only because the Reich possessed a large army, brave soldiers, and military leaders of genius, but also because the Almighty could never award the victory to an unjust cause.

In this struggle, the Arabs were striving for the independence and unity of Palestine, Syria and Iraq. They had the fullest confidence in the Fuhrer and looked to his hand for the balm on their wounds which had been inflicted upon them by the enemies of Germany.

The Mufti then mentioned the letter he had received from Germany, which stated that Germany was holding no Arab territories and understood and recognized the aspirations to independence and freedom of the Arabs, just as she supported the elimination of the Jewish national home.

A public declaration in this sense would be very useful for its propagandistic effect on the Arab peoples at this moment. It would rouse the Arabs from their momentary lethargy and give them new courage. It would also ease the Mufti's work of secretly organizing the Arabs against the moment when they could strike. At the same time, he could give the assurance that the Arabs would in strict discipline patiently wait for the right moment and only strike upon an order from Berlin.

With regard to the events in Iraq, the Mufti observed that the Arabs in that country certainly had by no means been incited by Germany to attack England, but solely had acted in reaction to a direct English assault upon their honor.

The Turks, he believed, would welcome the establishment of' an Arab government in the neighboring territories because they would prefer weaker Arab to strong European governments in the neighboring countries, and, being themselves a nation of 7 million, they had moreover nothing to fear from the 1.700,000 Arabs inhabiting Syria. Transjordan, Iraq. and Palestine.

France likewise would have no objections to the unification plan because she had conceded independence to Syria as early as 1936 and had given her approval to the unification of Iraq and Syria under King Faisal as early as 1933.

In these circumstances he was renewing his request that the Fuhrer make a public declaration so that the Arabs would not lose hope, which is so powerful a force in the life of nations. With such hope in their hearts the Arabs, as lie had said, were willing to wait. They were not pressing for immediate realization of their aspirations: they could easily wait half a year or a whole year. But if they were not inspired with such a hope by a declaration of this sort, it could be expected that the English would be the gainers from it.

The Fuhrer replied that Germany's fundamental attitude on these questions, as the Mufti himself had already stated. was clear. Germany stood for uncompromising war against the Jews. That naturally included active opposition to the Jewish national home in Palestine. which was nothing other than a center, in the form of a state, for the exercise of destructive influence by Jewish interests. Germany was also aware that the assertion that the Jews were carrying out the function of economic pioneers in Palestine was a lie. The work there was done only by the Arabs, not by the Jews. Germany was resolved, step by step, to ask one European nation after the other to solve its Jewish problem, and at the proper time direct a similar appeal to non-European nations as well.

Germany was at the present time engaged in a life and death struggle with two citadels of Jewish power: Great Britain and Soviet Russia. Theoretically there was a difference between England's capitalism and Soviet Russia's communism: actually, however, the Jews in both countries were pursuing a common goal. This was the decisive struggle: on the political plane, it presented itself in the main as a conflict between Germany and England, but ideologically it was a battle between National Socialism and the Jews. It went without saying that Germany would furnish positive and practical aid to the Arabs involved in the same struggle, because platonic promises were useless in a war for survival or destruction in which the Jews were able to mobilize all of England's power for their ends.

The aid to the Arabs would have to be material aid. Of how little help sympathies alone were in such a battle had been demonstrated plainly by the operation in Iraq, where circumstances had not permitted the rendering of really effective, practical aid. In spite of all the sympathies. German aid had not been sufficient and Iraq was overcome by the power of Britain, that is, the guardian of the Jews.

The Mufti could not but he aware, however. that the outcome of the struggle going on at present would also decide the fate of the Arab world. The Fuhrer therefore had to think and speak coolly and deliberately, as a rational man and primarily as a soldier, as the leader of the German and allied armies. Everything of a nature to help in this titanic battle for the common cause, and thus also for the Arabs. would have to he done. Anything, however, that might contribute to weakening the military situation must be put aside, no matter hose unpopular this move might be.

Germany was now engaged in a very severe battles to force the gateway to the northern Caucasus region. The difficulties were mainly with regard to maintaining the supply. Which was most difficult as a result of the destruction of railroads and highways as well as of the oncoming winter. If at such a moment, the Fuhrer were to raise the problem of Syria in a declaration, those elements in France which were under de Gaulle's influence would receive new strength. They would interpret the Fuhrer's declaration as an intention to break up France's colonial empire and appeal to their fellow countrymen that they should rather make common cause with the English to try to save what still could be saved. A German declaration regarding Syria would in France he understood to refer to the French colonies in general, and that would at the present time create new troubles in western Europe, which means that a portion of the German armed forces would be immobilized in the west and no longer he available for the campaign in the east.

The Fuhrer then made the following statement to the Mufti. enjoining him to lock it in the uttermost depths of his heart:

1. He (the Fuhrer) would carry on the battle to the total destruction of the Judeo-Communist empire in Europe.

2. At some moment which was impossible to set exactly today but which in any event was not distant, the German armies would in the course of this struggle reach the southern exit from Caucasia.

3. As soon as this had happened, the Fuhrer would on his own give the Arab world the assurance that its hour of liberation had arrived. Germany's objective would then be solely the destruction of the Jewish element residing in the Arab sphere under the protection of British power. In that hour the Mufti would be the most authoritative spokesman for the Arab world. It would then be his task to set off the Arab operations which he had secretly prepared. When that time had come. Germany could also he indifferent to French reaction to such a declaration.

Once Germany had forced open the road to Iran and Iraq through Rostov, it would he also the beginning of the end of the British world empire. He (the Fuhrer) hoped that the coming year would make it possible for Germany to thrust open the Caucasian gate to the Middle East. For the good of their common cause. it would he better if the Arab proclamation were put off for a few more months than if Germany were to create difficulties for herself without being able thereby to help the Arabs.

He (the Fuhrer) fully appreciated the eagerness of the Arabs for a public declaration of the sort requested by the Grand Mufti. But he would beg him to consider that he (the Fuhrer) himself was the Chief of State of the German Reich for five long years during which he was unable to make to his own homeland the announcement of its liberation. He had to wait with that until the announcement could be made on the basis of a situation brought about by the force of arms that the Anschluss had been carried out.

The moment that Germany's tank divisions and air squadrons had made their appearance south of the Caucasus, the public appeal requested by the Grand Mufti could go out to the Arab world.

The Grand Mufti replied that it was his view that everything would come to pass just as the Fiihrer had indicated. He was fully reassured and satisfied by the words which he had heard from the Chief of the German State. He asked, however, whether it would not be possible. secretly at least, to enter into an agreement with Germany of the kind he had just outlined for the Fuhrer.

The Fuhrer replied that he had just now given the Grand Mufti precisely that confidential declaration.

The Grand Mufti thanked him for it and stated in conclusion that he was taking his leave from the Fuhrer in full confidence and with reiterated thanks for the interest shown in the Arab cause.

Sources: Walter Laqueur and Barry Rubin, ed, The Israel-Arab Reader, (New York, NY: Penguin Books, 2001)



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
AVNER לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.4.02
1995 הודעות, 22 מדרגים, 42 נקודות.  ראה משוב
יום חמישי ט' בחשון תשע''ו    23:15   22.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  8. ובעברית של GT  
בתגובה להודעה מספר 4
 

חאג 'אמין אל-חוסייני, המנהיג המשפיע של הערבים בפלסטין, עבר לגרמניה במלחמת העולם השני ופגש את אדולף היטלר, יואכים פון ריבנטרופ, הימלר ומנהיגי נאצים אחרים בניסיון לתאם נאצי ומדיניות ערבית במזרח התיכון . הבא הוא שיא של שיחה בין הפיהרר ואל-חוסייני בנוכחותו של שר החוץ של הרייך והשר גרוב בברלין.

המופתי התחיל במודה לפיהרר לכבוד הגדול שהרעיף על ידי קבלתו. הוא רצה לנצל את ההזדמנות כדי להעביר לפיהרר של הרייך הגרמני הגדול, נערץ על ידי כל העולם הערבי, את תודתו לאהדה שהוא תמיד הראה לערבי ובמיוחד את העניין הפלסטיני, ובו הייתה נתון ברורה אספרסו בנאומיו הפומביים. המדינות הערביות היו משוכנעים שגרמניה תנצח במלחמה וכי הגורם הערבי היה אז לשגשג: הערבים היו החברים של גרמניה הטבעיים כי היו להם את אותו האויבים כמו שהייתה לי גרמניה, כלומר אנגלית, היהודים, והקומוניסטים. הם היו מוכנים לכן לשתף פעולה עם גרמניה בכל לבם ועמדו מוכן להשתתף במלחמה, לא רק באופן שלילי על ידי ביצוע מעשי חבלה וההסתה של מהפכות, אלא גם באופן חיובי על ידי ההיווצרות של לגיון ערבי. הערבים יכולים הוא שימושי יותר לגרמניה כבעלי ברית מאשר הוא עשוי לכאורה במבט ראשון, הן מסיבות גיאוגרפיות ובשל הסבל שנגרם להם על ידי האנגלים והיהודים. יתר על כן, היו להם קשרים הדוקים עם כל המדינות המוסלמיות, שבו הם יכולים לעשות שימוש בשם של המטרה המשותפת. הלגיון הערבי שהוא די קל לגייס. ערעור על ידי המופתי למדינות הערביות והאסירים ערבים, אלג'יריה, תוניסיה, ולאום מרוקאי בגרמניה היה לייצר מספר רב של מתנדבים להוטים להילחם. הנצחון של גרמניה בעולם הערבי היה משוכנע בתוקף, לא רק משום שההרים ברשות צבא גדול, חיילים אמיצים, ומנהיגים צבאיים של גאון, אלא גם משום שהקב"ה לא יכול להעניק את הנצחון לעניין לא צודק.

במאבק הזה, הערבים שאיפה לעצמאות והאחדות של פלסטין, סוריה ועיראק. היה להם את הביטחון המלא בהפיהרר והביט בידו למזור על פצעיהם שנגרמו להם על ידי אויביה של גרמניה.

המופתי אז הזכיר את המכתב שקיבל מגרמניה, שקבע כי גרמניה החזיקה אין שטחים ערבים והבין והכיר בשאיפות לעצמאות ולחופש של הערבים, בדיוק כפי שהיא תמכה בחיסולו של הבית הלאומי היהודי.

הצהרה פומבית במובן זה תהיה מאוד שימושי עבור השפעת התעמולה שלה על העמים הערבים ברגע זה. זה היה לעורר את הערבים מהעייפות הרגעית שלהם ולתת להם אומץ חדש. זה היה גם להקל על עבודתו של המופתי של סתר ארגונם של הערבים נגד הרגע שבו הם יכולים לשבות. במקביל, הוא יכול לתת את הביטחון שהערבים במשמעת קפדנית להמתין בסבלנות לרגע הנכון, ורק להכות על מנת מברלין.

בהתייחס לאירועים בעיראק, המופתי ציין כי הערבים במדינה שבהחלט היה בשום אופן שהסיתו על ידי גרמניה לתקוף אנגליה, אלא אך ורק פעלו בתגובה לתקיפה אנגלית ישירה על כבודם.

הטורקים, שהאמין, היו מקדמים בברכה את הקמתה של 'ממשלה ערבית בשטחים השכנים, כי הם מעדיפים ערבים חלשים לממשלות אירופאיות חזקות במדינות השכנות, ו, להיות אומה של 7 מיליון עצמם, היו להם יותר מכך ממה לפחד מהערבים 1.700,000 מאכלסים סוריה. עבר הירדן, עיראק. ופלסטין.

צרפת גם לא תהיה כל התנגדויות לתכנית האיחוד כי היא הודתה עצמאות לסוריה כבר בשינה 1936 ונתנה את אישורה לאיחוד של עיראק וסוריה תחת המלך פייסל כבר בשינה 1933.

בנסיבות אלה הוא חידוש בקשתו כי הפיהרר להצהיר ציבורי כדי שהערבים לא לאבד תקווה, שהוא כל כך חזק בכוח בחיים של עמים. עם כזה תקווה בלבם של הערבים, כמו שקר שאמר, היו מוכנים לחכות. הם לא היו לוחצים למימוש מיידי של השאיפות שלהם: הם בקלות יכלו לחכות חץ שנה או שנה שלמה. אבל אם הם לא היו השראה עם תקווה כזאת בהצהרה מסוג זה, ניתן היה לצפות כי אנגלית תהיה המרוויחים ממנה.

הפיהרר השיב כי היחס הבסיסי של גרמניה על שאלות אלה, כמו המופתי עצמו כבר הצהיר. היה ברור. גרמניה עמדה למלחמה בלתי מתפשרת נגד היהודים. כי התנגדות פעילה כלול באופן טבעי לבית הלאומי היהודי בפלסטין. שהיה שום דבר אחר מאשר מרכז, בצורה של מדינה, לפעילות הגופנית השפעה הרסנית על ידי אינטרסים יהודים. גרמניה הייתה גם מודע לכך שהטענה שהיהודים מבצעים את הפונקציה של החלוצים כלכליים בפלסטין הייתה שקר. העבודה שם נעשתה רק על ידי הערבים, לא על ידי היהודים. גרמניה הוחלט, צעד אחר צעד, לשאול אומה אירופאית אחת אחרי השנייה כדי לפתור את הבעיה היהודית שלה, ובזמן הנכון להפנות את ערעור דומה למדינות שאינן אירופאיות, כמו גם.

גרמניה הייתה בתקופה הנוכחית העוסקת במאבק לחיים ולמוות עם שתי מצודות של כוח יהודי: בריטניה ורוסיה הסובייטית. תיאורטית יש הבדל בין הקפיטליזם של אנגליה והקומוניזם של רוסיה הסובייטית: למעשה, לעומת זאת, היהודים בשתי המדינות היו רודפים מטרה משותפת. זה היה המאבק המכריע: במישור הפוליטי, שהציג את עצמו בעיקרי כסכסוך בין גרמניה ואנגליה, אבל מבחינה אידיאולוגית זה היה קרב בין סוציאליזם הלאומי והיהודים. זה היה מובן מאליו שגרמניה הייתה לספק סיוע חיובי ומעשי לערבים המעורבים באותו המאבק, כי הבטחות אפלטוני היו חסרות תועלת במלחמת הישרדות או הרס שהיהודים הצליחו לגייס את כל הכוח של אנגליה למטרותיהם.

הסיוע לערבים צריך להיות סיוע חומרי. איך אהדת עזרה קטנה היו לבד במאבק כזה שהודגם בבירור על ידי הפעולה בעיראק, שבו נסיבות לא אפשרו למתן סיוע יעיל באמת, מעשי. למרות כל האהדה. סיוע גרמני לא היה מספיק ועיראק הייתה להתגבר על ידי הכח של בריטניה, שהוא, האפוטרופוס של היהודים.

המופתי לא יכל אבל הוא מודע, עם זאת. כי התוצאה של המאבק קורה בהווה גם תחליט על גורלו של העולם הערבי. הפיהרר לכן הייתי צריך לחשוב ולדבר בקור רוח ובזהירות, כאדם רציונלים וכחייל בעיקר, כמנהיג של הצבאות הגרמנים וברית. הכל של טבע כדי לעזור במאבק אימתני זה למטרה המשותפת, וכך גם לערבים. אצטרך הוא עשה. שום דבר, עם זאת, שעשוי לתרום להחלשת המצב הצבאי חייבים להיות לשים בצד, לא פופולרי מהלך לא צינור עניין זה יכול להיות.

גרמניה הייתה החברה העוסקת בקרבות מאוד קשים כדי לאלץ את השער לאזור צפון הקווקז. הקשיים היו בעיקר בכל קשור לשמירה על האספקה. שהיה קשה ביותר כתוצאה מההרס של מסילות ברזל וכבישים מהירים, כמו גם של החורף המתקרב. אם ברגע כזה, הפיהרר היה להעלות את הבעיה של סוריה בהצהרה, אותם האלמנטים בצרפת שהיו תחת השפעתו של דה-גול היו מקבלים כוח חדש. הם היו לפרש הצהרתו של הפיהרר ככוונה לשבור את האימפריה הקולוניאלית של צרפת ופנייה לבני ארצם שהם צריכים ולא לעשות עניין משותף עם אנגלית כדי לנסות להציל את מה שעדיין ניתן להציל. הצהרה גרמנית בנוגע לסוריה היית בצרפת הוא הבין להתייחס למושבות הצרפתיות באופן כללי, וזה היה בתקופה הנוכחית ליצור צרות חדשות במערב אירופה, מה שאומר שחלק מהכוחות המזוינים הגרמנים יהיה משותק במערב ו הוא כבר לא זמין לקמפיין במזרח.

הפיהרר לאחר מכן עשה את ההצהרה הבאה למופתי. ואסרתי אותו כדי לנעול אותו במעמקים רחוק ביותר של לבו:

1. הוא (הפיהרר) היה להמשיך במאבק להרס המוחלט של האימפריה היהודית-הקומוניסטית באירופה.

2. ברגע מסוים שהיה בלתי אפשרי להגדיר בדיוק היום אבל שבכל מקרה לא היה רחוק, הצבאות הגרמנים במהלך המאבק הזה להגיע ליציאה הדרומית מקווקז.

3. ברגע שזה קרה, הפיהרר היה עליו לתת את העולם הערבי הביטחון ששעתה של שחרור הגיעה. מטרתה של גרמניה הייתה אז להיות אך ורק ההרס של האלמנט היהודי המתגורר במרחב הערבי בחסות בריטי כוח. באותה השעה המופתי יהיה הדובר הסמכותי ביותר לעולם הערבי. אז זה יהיה משימתו להגדיר את הפעולות הערביות שהוא הכין בחשאי. כשזה הגיע זמן. גרמניה גם הוא יכול אדיש לתגובה הצרפתית להכרזה כזו.

ברגע שגרמניה אילצה פתוחות הדרך לאיראן ועיראק דרך רוסטוב, זה היה הוא גם תחילת הסוף של האימפריה הבריטית העולם. הוא (הפיהרר) קיווה שהשנה הקרובה תהיה אפשר לגרמניה לדחף לפתוח את שער קווקזי למזרח התיכון. לטובת המטרה המשותפת שלהם. זה היה יותר טוב אם הוא ההכרזה הערבית לדחות לעוד כמה חודשים מאשר אם גרמניה היתה ליצור קשיים לעצמה מבלי יכולת ובכך לעזור לערבים.

הוא (הפיהרר) הערכה מלאה הלהיטות של הערבים להצהרה פומבית מהסוג המבוקש על ידי המופתי. אבל הוא יתחנן לו לקחת בחשבון שהוא (הפיהרר) עצמו היה ראש המדינה של הרייך הגרמנים במשך חמש שנים ארוכות שבמהלכו הוא לא היה מסוגל לעשות למולדתו ההודעה על שחרורו. הוא היה צריך לחכות עם זה עד שההודעה יכולה להתבצע על בסיס מצב הביא על ידי כוח נשק שהאנשלוס בוצע.

ברגע שחטיבות הטנקים של גרמניה וטייסות שעשו את ההופעה שלהם בדרום הקווקז, ערעור הציבור מתבקש על ידי המופתי יכול לצאת לעולם הערבי.

המופתי ענה שזה היה המבט שלו שכל מה שיבוא לעבור בדיוק כמו היטלר הצביע. הוא נרגע באופן מלא ומרוצה על ידי המילים שהוא שמע מראשי של המדינה הגרמנית. הוא שאל, עם זאת, אם זה לא יהיה אפשרי. בסתר לפחות, להיכנס להסכם עם גרמניה מהסוג זה עתה תואר לפיהרר.

הפיהרר השיב כי רק עכשיו קבל את מופתי דווקא הצהרה כי חסויה.

המופתי הודה לו על זה ואמור במסקנה שהוא לוקח חופשתו מהפיהרר בביטחון מלא ועם תודה חזרו לעניין שמגלה בעניין הערבי.

מקורות: זאב לקויר ובארי רובין, עורך, הקורא הישראלי-הערבי, (ניו יורק, ניו יורק: ספרי פינגווין, 2001)



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Big Joe לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.9.05
161902 הודעות, 358 מדרגים, 432 נקודות.  ראה משוב
יום ששי י' בחשון תשע''ו    03:35   23.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  10. זה זיוף. תפנה לפרופסור דינה פורת.  
בתגובה להודעה מספר 4
 



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
AVNER לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.4.02
1995 הודעות, 22 מדרגים, 42 נקודות.  ראה משוב
יום ששי י' בחשון תשע''ו    10:28   23.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  11. גם אם אין הוכחה לטענת ביבי, אין הוכחה לטענה הנגדית, אין שום סימוכין לתכנית השמדה לפני 42  
בתגובה להודעה מספר 10
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 23.10.15 בשעה 10:50 בברכה, AVNER
 
גם אם אין הוכחה לטענת ביבי, אין הוכחה לטענה הנגדית,
אין שום סימוכין לתכנית השמדה שיטתית של היטלר לפני 1942.

מה שכן קיים זה מסמך של היידריך וגרינג על
"תוכנית כוללת של אמצעים ארגוניים, תפקודיים וחומריים
כדי להביא את 'הפתרון הסופי של בעיית היהודים' לידי מימושו המיוחל".

זהו נייר עבודה של העוזרים שהכשיר את הקרקע אצל היטלר,
אך ישנן הרבה נסיבות המצביעות על כך שרק החל מ1942
גמלה ההחלטה בליבו של היטלר לאמץ את הרעיון.

בתכניות תעודה רבות שנעשו על התקופה הזו נאמר בפרוש (למשל
בסרט אפוקליפסה 1) שהיטלר החליט על השמדה רק ב1942.
ההסבר לכך היה שאז החלה אי בהירות לגבי גורל המערכה הצבאית
והיטלר חשב שצעד כזה שאיננו גובה מחיר צבאי יתרום לשיפור
במצב הצבאי.

אפשר גם להסביר את הכח של תמיכה מוסלמית בהשמדת היהודים,
בכך שההתנגדות העולמית לצעד בלתי אנושי שכזה תפחת אם יהיה גיבוי
מוסלמי.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
שלומצי
חבר מתאריך 14.8.05
59703 הודעות
יום ששי י' בחשון תשע''ו    11:31   23.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  12. אז כבר התקדמנו. אתה מודה שאין הוכחה לטענת ביבי. זה יפה. עכשיו בדוק את תוכניותיו של היטלר  
בתגובה להודעה מספר 11
 
  
באמצעות עוזריו ויועציו, לגבי גירוש היהודים מעבר להרי אורל בכוונה מלאה שזה יהיה הפתרון הסופי לבעיית היהודים.

זאת ועוד עוד לפני שנת 33 מתעסק היטלר רבות ב"בעיית היהודים".




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
AVNER לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.4.02
1995 הודעות, 22 מדרגים, 42 נקודות.  ראה משוב
יום ששי י' בחשון תשע''ו    15:34   23.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  14. הטימטום הוא שמייחסים לביבי מתן נקודות זיכוי להיטלר, בעוד הוא מצליח להכניס את האיסלאם ...  
בתגובה להודעה מספר 12
 

הטימטום הוא שמייחסים לביבי מתן נקודות זיכוי להיטלר,
בעוד הוא מצליח להכניס את האיסלאם הפונדמנטליסטי למשבצת
ציר הרשע הנאצי באופן שנוצר רצף של רצחנות פלסטינית מאז
ועד ימינו.
כל זאת מבלי לפגוע ב"זכויותיו" של רב המרצחים -היטלר.

ואכן כדברייך, היה, אמנם, עיסוק נאצי נרחב, לאורך כל התקופה עד
1942 ב"בעית היהודים", ויהודים, אכן, נרצחו בכל מיני צורות מאולתרות,
אלא שעד לבואו של המופתי, הפתרון הסופי שהסתמן היה בכיוון של גירוש
(פלסטינה, מדגסקר, הרי אורל) ובעקבו הפגישה של היטלר עם המופתי,
נוצרה מסה קריטית בעד "הפיתרון הסופי" המקובל - השמדה פיזית טוטלית.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דם-ו-קר-טיה
גולש אורח
יום ששי י' בחשון תשע''ו    17:44   23.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  16. זה לא טמטום זה מאבק פוליטי  
בתגובה להודעה מספר 14
 
  
חבל שלא רואים שהאויב הוא הפלשתינים שהם אכן פרו נאצים במהותם בתורתם ובמחשבתם, (ובמנהיגותם).



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Big Joe לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.9.05
161902 הודעות, 358 מדרגים, 432 נקודות.  ראה משוב
יום ששי י' בחשון תשע''ו    17:48   23.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  18. ככלב השב אל קיאו, אתה ממשיך לדקלם את ההבל המופרך הזה  
בתגובה להודעה מספר 14
 

למופתי הייתה אפס השפעה על היטלר. לאף אחד ממקורביו לא הייתה השפעה על היטלר. זה מרכיב בסיסי באישיותו, בהצלחתו המוקדמת ובכשלונו בסופו של דבר. קל וחומר שללבנטיני בגלבייה לא הייתה שום השפעה.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
עם עולם לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 10.10.07
3151 הודעות, 30 מדרגים, 60 נקודות.  ראה משוב
יום ששי י' בחשון תשע''ו    14:45   23.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  13. האמת , ביבי גאון  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
AVNER לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 15.4.02
1995 הודעות, 22 מדרגים, 42 נקודות.  ראה משוב
יום ששי י' בחשון תשע''ו    15:47   23.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  15. אכן, אפילו בארץ לא היתה מודעות לשיתוף הפעולה של הפסטינים עם הנאצים, והתגבשות הפתרון הסופי  
בתגובה להודעה מספר 13
 

ערכתי לאחרונה בתאריך 23.10.15 בשעה 16:03 בברכה, AVNER
 
אכן, אפילו בארץ לא היתה מודעות לשיתוף הפעולה של הפסטינים עם הנאצים,
והתגבשות הפתרון הסופי.
ואילו היום בזכות העליהום התקשורתי על בנימין נתניהו,
כל אחד שנחשף לויכוח, מתקתק כמה מילות מפתח בגוגל ומגלה
באתר יד ושם - מאגר המידע בנושא השואה, כי יש בסיס לדעה
שהמפגש של המופתי הפלסטיני עם היטלר בנובמבר 1941
הביא לגיבוש תכנית ההשמד הנאצית - "הפתרון הסופי".

להלן הציטוט מהאתר הנ"ל:

... מוזכר חודש דצמבר 1941 כנקודת מפנה כרונולוגית מכרעת וכניסת ארצות הברית למלחמה כגורם מרכזי בהקשר הפרשנות הההיסטורית. הנס ספריאן (Safrian), ל. ג'. הרטוג (Hartog) וכריסטיאן גרלאך (Gerlach) מייחסים את ההחלטה המכרעת לחודש דצמבר 1941, ושני האחרונים אף הציעו תאריכים מדויקים – 8 ו- 12 בדצמבר, בהתאמה. ספריאן טען כי גירוש היהודים לברית המועצות עוכב בשל כישלון מבצע ברברוסה ומתקפת הנגד הסובייטית בתחילת דצמבר, וכי ועידת ואנזה נדחתה מ- 9 בדצמבר ל- 20 בינואר על מנת להעניק לנאצים שהות לבחון אופציה אחרת.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דם-ו-קר-טיה
גולש אורח
יום ששי י' בחשון תשע''ו    17:45   23.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  17. בכל אופן השיח הוא עכשיו על המעורבות הפלשתינית בהשמדת העם היהודי ולא על האי דיוק בדבריו  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
יכול להיות שעצם חוסר הדיוק הוא זה שמעודד את המטרה שלו. יפה מאוד.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Big Joe לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.9.05
161902 הודעות, 358 מדרגים, 432 נקודות.  ראה משוב
יום ששי י' בחשון תשע''ו    18:09   23.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  19. איפה מתנהל השיח הזה?  
בתגובה להודעה מספר 17
 



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דם-ו-קר-טיה
גולש אורח
יום ששי י' בחשון תשע''ו    20:09   23.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  20. תראה ברוטר אנחנו מודעים ופורשים את עלילות הצורר חוסייני כל הזמן, אז זה לא מיוחד כאן.  
בתגובה להודעה מספר 19
 
  
חלקים גדולים בציבור לא מודעים בכלל לעלילות המופתי ; אני ראיתי עיסוק עצום בנושא השבוע - מערוצי החדשות דרך לאתרים ה'ממוסדים' (לא רק במדורי החדשות, אפילו בנושאים עקיפים כתרבות וכו') וגם ברשתות החברתיות מדיונים (שהתחילו בגלל המחלוקת על דבריו) אפילו לכמה עשרות ממים שאני אישית נחשפתי אליהם מכמה מקורות.




            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גיאאוני לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 8.9.11
21065 הודעות, 221 מדרגים, 400 נקודות.  ראה משוב
יום ששי י' בחשון תשע''ו    23:20   23.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  21. גם אני, והצרה היא שהרוב האידיוטי מתיישר ונעמד דום לגרסה של האו''ם מנווה אילן ותואמיהם,  
בתגובה להודעה מספר 20
 

מכמה סיבות:

1. זה נשמע לאוזני הבלתי-מתעניין-הממוצע, כל כך מופרך, שברור שזה טעות.

2. זה ביבי אמר, והוא אוכל הרבה גלידה, אז ברור שזה טעות.

3. זה ביבי אמר, וביבי הוא כמעט אויב, אז ברור שזה משגה.

4. כל הראשים המדברים בחדשות אומרים שאויב העם טועה.

5. מרבית מהראשים המדברים בחדשות אומרים שעכשיו כשאויב העם אמר את זה, מצבנו הורע.

6. זה כל מה שהם שומעים מסביבתם, אז בטוח שזה נכון.

7. אין להם שום רצון וכנראה יכולת לחקור בעצמם בגוגל, כל שכן כתבי היסטוריונים וחומר מקצועי אחר.


לצערי שמעתי השבוע יותר מדי פעמים, אפילו מאנשים שבד"כ אני מחזיק מהם ברמה האינטלקטואלית, את אותם טיעונים של הראשים המדברים.

אז זה טוב שמדברים, אבל לצערי, תראה מי מדברים. ומה.

אליה וקוץ בה.


........................................ [email protected]


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דם-ו-קר-טיה
גולש אורח
יום שבת י''א בחשון תשע''ו    20:39   24.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  24. אכן, עם זאת - אני ראיתי מקרים בהם בדיוק ההפך הוא הנכון.  
בתגובה להודעה מספר 21
 
  
עריצותה של התקשורת המאוזנת (פאנלים של מנכ"ל בצלם, מועתסים עלי, ח"כ מהמשותפת ודובי וויסגלס) הולכת ונשחקת . עולם ישן - עדי יסוד נחריבה.
לציבור מגיע קרדיט יותר גדול על הקומון סנס שלו



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
Big Joe לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 2.9.05
161902 הודעות, 358 מדרגים, 432 נקודות.  ראה משוב
יום שבת י''א בחשון תשע''ו    03:43   24.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  22. לא באמת ענית לי. וגם לא באמת צפיתי לתשובה :)  
בתגובה להודעה מספר 20
 

הבורות שפרצה ורבתה ושרצה מאוד מכסה תחומים נרחבים של ההיסטוריה שלנו. על סדר העדיפויות נמצא המופתי ימ"ש במקום נמוך מאוד. (אגב, היציאה של ביבי רב מפריעה למחות את שמו...). האיש היה צורר יהודים, ליקק את התחת של הנאצים ששלמו לו בעיין יפה (בכסף) ובחשבון הגדול הוא ממש לא היה הצלחה גדולה לערבים ולדרכם.

לדעתי לא היה טעם רב באזכור שמו - גם אילו נאמרו דברים נכונים. לא כל שכן שנאמרו שטויות.

אם אתה רוצה לחנך את הציבור, אני יכול להציע לך רשימה של נושאים היסטוריים שזה אסון שהציבור אינו יודע. אז המצב הוא שאין שום דיון ציבורי על חוסייני וגם אין בו צורך.



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
דם-ו-קר-טיה
גולש אורח
יום שבת י''א בחשון תשע''ו    20:23   24.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  23. להיפך. עניתי מצוין. רק סומא בארובה לא יכול לראות את תשומת הלב הציבורית שהנושא קיבל !  
בתגובה להודעה מספר 22
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
BEBO לחץ כאן להצגת דירוג המשתמש
חבר מתאריך 1.9.11
19978 הודעות, 165 מדרגים, 328 נקודות.  ראה משוב
יום שני י''ג בחשון תשע''ו    12:54   26.10.15   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  25. בשביל הסדר הטוב, הנה החלק בנאום של נתניהו שעליו ''הבלאגן''  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
"...וההתקפה הזו והתקפות אחרות על הקהילה היהודית ב- 1920, 1921, 1929, היו תוצאה של קריאתו של המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני, שמאוחר יותר נשפט כפושע מלחמה במשפטי נירנברג על התפקיד המרכזי שמילא בדחיפת ה"פתרון הסופי" . הוא טס לברלין. היטלר לא רצה להשמיד את היהודים **באותה נקודת זמן**, הוא רצה לגרש את היהודים, וחאג' אמין אל חוסייני הלך להיטלר ואמר לו, "אם תגרש אותם, הם יבואו לכאן ". "אז מה אני אמור לעשות בהם?" שאל , והוא ענה, "שרוף אותם"..."

**באותה נקודת זמן** (at that time) - ב- 1920, 1921, 1929. לזה הוא כיוון, והוא צדק.

הקטע המדובר - https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=979233562134370&id=100001432077482


we are fed up with being ruled by goyim


            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות