שפטל מגיב למאמר התוהה כיצד הוא יכול להיות גם אוהב הארץ והעם, להגדיר את עצמו אתאיסט גמור  

בראיון שהעניק עורך הדין יורם שפטל לערוץ 7 לקראת חג הפסח, כדרכו לא חסך שבטו מגורמי שמאל כאלה ואחרים.

תוך כדי הדברים שב וציין את עובדת היותו אתאיסט מוחלט. ציון עובדה זו גרר אחריו את פרסום מאמרו (באתר ערוץ 7) של דניאל סגרון 'מכתב ליורם שפטל' ובו הוא תוהה כיצד יכול אדם האוהב את עם ישראל וארצו להיות גם אתאיסט מוחלט.

בראיון ליומן ערוץ 7 מגיב עו"ד שפטל לדבריו וכבר בפתח דבריו הוא מציין כי תשובתו "מורכבת מכמה היבטים" וההיבט הראשון הוא העובדה שגם מייסד הציונות, תיאודור הרצל, וגם תלמידו המובהק, מייסד בית"ר והארגון הצבאי לאומי שיחד עם לוחמי לח"י הביאו לתקומת ישראל, ז'בוטינסקי, שניהם היו אתאיסטים גמורים ומוחלטים, בעוד הוא עצמו, כלשונו, אינו מגיע באהבת ישראל שלו לרמת הזרת שלהם.

מוסיף שפטל ומעיר כי אמנם ז'בוטינסקי כיבד את המסורת, אך לא כפי שהוא עצמו מכבד בהיותו מבקר בבתי כנסת בחגים ובשבתות, אוכל כשר, מניח תפילין מדי פעם ולומד תורה. על שני המנהיגים הוא מציין כי "שניהם מאוד כיבדו את המסורת הלאומית היהודית ודיברו על תחיה רוחנית יהודית בארץ ישראל כאשר תקום מדינה יהודית בארץ ישראל".

בנוסף לזאת, פורס שפטל את משנתו התיאולוגית ציונית, "אנחנו קודם כל עם במובן של עם ככל העמים. יש לנו שפה, מורשת לאומית וחבל ארץ ואנחנו ריבונים. הצרפתי יכול להיות פרוטסטאנטי או קתולי וגם יהודי תושב צרפת או מוסלמי ייחשבו לצרפתים. בכך נבדלת היהדות מעמים אחרים, היהודי מוגדר כיהודי על ידי דתו. אין דבר כזה יהודי מוסלמי או נוצרי", אומר שפטל ומזכיר כי "יהודי על פי ההלכה הוא יהודי גמור גם אם הוא אתאיסט מכיוון שיהודי גם אם חטא יהודי הוא".

"אני לא בוש באתיאיסטיות שלי אבל אני מכיר בעובדה שאותה כותב סיגרון שככל שאדם יותר שומר מסורת וחי על פי תורה ומצוות כך הוא גם יותר ציוני. זה מובן לחלוטין עבורי, כי אין דבר ציוני יותר מדת ישראל.

"אבל גם לכך יש חריג עצום ורב והוא היהדות החרדית כולה שמסרבת בבתי הכנסת שלה לברך את עם ישראל ומדינת ישראל כפי שמופיע בסידורים שאינם חרדיים בימינו", הוא אומר ומוסיף כי זו הסיבה לכך ש"כף רגלי לא דורכת ולא תדרוך לעולם בבית כנסת חרדי".

לטעמו של שפטל תפיסה זו לפיה ככל שאדם יותר דתי הוא יותר ציוני היא שהביאה לחילופי האליטות מהדור בו קיבוצניקים מילאו רוב מוחלט של קורסי הטיס והיחידות המובחרות לתקופתנו זו בה לעיתים אף לא קיבוצניק אחד ניצב על מגרש המסדרים בסיום קורס טיס בעוד כבר גם בנות דתיות משלימות קורס טיס ושדרות הפיקוד הצה"ליות מתמלאות בחובשי כיפות. "לכן אני טוען שזו האליטה החדשה".

בעדינות שכמעט ניתן לתאר אותה כבלתי אופיינית, נזהר עו"ד שפטל בדבריו כשהוא מדבר על הגורם המרכזי שמוביל אותו לתפיסתו האתאיסטית – מקומו של האל בשואה. "אני לא רוצה להיכנס לויכוח תיאולוגי כדי שלא לפגוע באנשים, אבל אם עוררו את השאלה אז אומר את מה שאני חושב - רשמתי במרכאות גדולות "חיסור גדול ונוראי" לקב"ה בתקופת השואה.

"לא שמעתי ואף אחד לא יכול לבוא עם הסבר הלכתי מתקבל על הדעת לעניין הזה, וזו אחת הסיבות שמלמדת בפועל שככל הנראה אנחנו לבד בעולם הזה. בטוח עוד יותר, וזה חל גם על מי שמאמין ועיני אינה צרה במי שאינו מאמין, אנחנו צריכים לסמוך כל הזמן רק על כוח זרועינו ועל נחישותינו, כי מדינת ישראל, וזו עובדה היסטורית, קמה לא על ידי משיח צדקנו בן דוד, אלא על ידי ישוב שהיה כופר מוחלט, והתנועה הציונית היא תנועה חילונית שבחלקה הלא טוב מרדה ביהדות כחלק מהגדרתה הציונית, וזה משותף לכל זרמי הציונות למעט הציונות הדתית".

"דבר נוסף שאני מבקש לומר, עם כל זה שאני אתאיסט גמור ומוחלט, אני מקפיד לא רק ללכת לבית הכנסת ולהניח תפילין פעם או פעמיים בשבוע, ללמוד תורה ולאכול כשר, אלא שאני גם אומר שגם אתאיסט מושלם לא יכול להתעלם מכך שאורח חיים מסוים שיסודו בדת התקדש בעם ישראל במשך שלושת אלפים שנה, ומי שרואה את עצמו חלק מעם ישראל לא יכול כתירוץ שהוא אתאיסט לנתק את עצמו מכל זה ולשאול 'מה העבודה הזאת לכם'. זה לא לכם, זה לנו".

00:00 | 00:00
על הסיבות להנחת התפילין שלו הוא אומר: "כי אבא שלי הניח עד גיל 15 יום יום, וסבא שלו עד יום מותו וכך אבא של סבא שלו וכן הלאה לאורך הדורות, אולי 70 או 90 דורות, וכך גם מהצד של אימי שדרכה אני צאצא ישיר לרבי נחמן ולבעל שם טוב. יהודי בשם גרשון גרינוולד התחתן בשנת 1830 עם נכדת רבי נחמן ואמא שלי היא דור חמישי ממנו".

"אני כבוחן את ההיסטוריה היהודית ואת השמדת קהילות שלמות בכל הדורות ללא הרף תוך כדי מסירות שאין לתאר אותה וקידוש ה' ברבים, אני בבית הכנסת, כשקוראים את אב הרחמים, כולי נרעש ונפעם, אבל זה לא עושה אותי ליהודי מאמין. זה עושה אותי למזדהה הזדהות מוחלטת כאילו מדובר באחיי ואחיותיי הקהילות שנרצחו בתקופת מסעות הצלב שבעקבותיהם התפילה הזו נכתבה".

על דבריו אלה נשאל שפטל מה פשר הקנאות שלו נגד העמדות השמאליות בפוליטיקה הישראלית, שהרי אם אין אלוה המקדש דווקא את הארץ ניתן לכאורה להבין ולהכיל עמדות שמאליות המשוות בין ארץ ישראל לכל מקום אחר בעולם. שפטל אינו מקבל גישה זו מכל וכל, כצפוי.

"אנחנו רק שני דורות אחרי השואה, ויהודי שיכול, שני דורות בלבד אחרי השואה, לבקש מרגוע ומנוח לנפשו בין גויים נוצרים? זה מה שלמדת מתולדות עמך?", שואל שפטל ובאשר ליחסו לשמאל הוא אומר: "מייסד השמאל הקיצוני הרדיקאלי הוא יהודי משומד יימח שמו וזכרו קארל מארקס. הוא היה יהודי גמור במובן ההלכתי, אבל הוא היה אנטישמי גמור ושונא ישראל גמור, ומאז השמאל הקיצוני הוא ספינת דגל, הרבה לפני היטלר, של האנטישמיות ושנאת ישראל".

"גם השמאל שפעם בדוחק היה ניתן לקרוא לו בתקופה הטובה שלו 'ציוני' כשעשה עלייה והתיישבות, ביצע במשך 98 וחצי שנים בגידה רצופה בארץ ישראל והעם היהודי, בגידה שהחלה בחודש כסליו תרע"ח, נובמבר 1917, כאשר אנשי 'השומר' האדומים הובילו את הצבא הטורקי לזיכרון יעקב כדי לחסל את מחתרת ניל"י, והדבר הביא לתליית שניים והתאבדות של שרה אהרונוסון שחשש שלא תעמוד בעינויים ותסגיר את חבריה.

"כל זה נעשה כדי להביא לרציחת הנהגת ניל"י משום שהיא הייתה המועמדת הטבעית להנהגת הישוב העברי בארץ לאור ההצלחה האדירה של מחתרת 'ניל"י' שראתה את הנולד ואמרה שצריך לשים את הקלף על בריטניה כשראשי הישוב האדום התנדבו לצבא הטורקי".