הטענה היא שסורוס עשה אלפי עסקאות בחייו, וההצלחה שלו היא תוצר של כשרון מהמם.באפט עשה 30 עסקאות בחייו, והטענה היא שזה בטווח ה"מזל" הסטטיסטי.
באפט השיב שבכל יום יש לו עשרות הצעות לעסקאות, וההבדל הוא שהוא בוחר להשיב לכולן "לא".
כלומר, אי עשייה אינה בטלה, אלא החלטה מודעת של 'את זה אני בוחר לא לעשות'.
טאלב בספרו 'בלתי שביר' מגדף את הרופאים על כך שהם נוטים לעשייה מיותרת, ומדבר בשבחי ההימנעות המודעת או אי בעשייה. אבל במקרה הזה של סורוס מול באפט הקנאה כנראה דיברה מגרונו.