הזוג נתניהו מכורים לסמים, יש להם גם דילר – ולאף אחד לא אכפת  

על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת יש בישראל למעלה מ-20,000 מכורים לסמים (נכון ל-2011, PDF), אך בפועל ייתכן וישנם הרבה יותר כמובן – רובם ככולם מעולם לא "נתפסו" בהתמכרותם, לא נרשמו במסדי הנתונים ולא טופלו באופן רשמי. נתוני משרד הבריאות קובעים כי כיום ישנם כ–80 אלף אלכוהוליסטים בישראל ועוד כמיליון בני אדם המוגדרים "משתמשים לרעה" באלכוהול — שלב ביניים לפני התמכרות.

על פי הדיווחים הנוגעים ל'פרשה 1000', זו במסגרתה קיבלו לכאורה בני הזוג בנימין ושרה נתניהו טובות הנאה בדמות אספקת שמפניות וסיגרים, בהחלט ייתכן שבראשות מדינת ישראל עומדים שני מכורים לכאורה, שלא רק מסובכים בהתמכרותם ולא מצליחים להיגמל, אלא גם נוצלו לכאורה על ידי הדילר שלהם, ארנון מילצ'ן.

עד כה ידוע שבנימין נתניהו ושרה אשתו קיבלו לכאורה ממילצ'ן אספקה קבועה של סמים קשים, חוקיים אמנם אך ממכרים ורעילים, ובתמורה, כך על פי החשד ולכאורה, סיפקו אי אלו טובות הנאה למי שדאג לשלוח את הסמים לביתם.

'השמפניה הורודה', או בשמה האמיתי 'דום פריניון', ארוזה אמנם יפה ומקושטת בצבעי זהב, אבל בסופו של דבר היא בעצם בסך הכל אלכוהול, סם ממכר ומסוכן. על פי הדיווחים שתו ממנו בבית משפחת נתניהו לא מעט – 3 בקבוקים מדי יום ביומו לכאורה, כך על פי הדיווח.

גם הסיגרים היקרים שנשלחו מדי שבוע היו ממותג נחשב ויוקרתי, 'קוהיבה סיגלו 5', כיאה למעמד. "נתניהו מעשן בחודש סיגרים בשווי של 15-20 אלף שקל," דווח. אך מהו סיגר אם לא סיגריה גדולה עשויה טבק ועשירה בעטרן וניקוטין – מהרוצחים השקטים האחראים למגיפת סרטן ומוות בכל העולם?

האלכוהול והטבק הם סמים לכל דבר כמובן, וצריכה קבועה שלהם, כמו זו המתוארת בדיווחים, בהחלט עשויה להוביל להתמכרות. מדובר בחומרים האחראים אף למותם של אלפי ישראלים מדי שנה ועל כן בהחלט עונים להגדרה של 'סמים קשים'.

מה גדולה היא הצביעות כשבכל דיון על חוקיות הקנאביס יעלה במוקדם או במאוחר הטיעון המוכר על סכנת התמכרות לחומר. סכנה כל כך גדולה לכאורה, עד כדי כך שראוי להכניס את מי שמחזיק בקנאביס לכלא, או לכל הפחות עבר פלילי במתנה, שנה עבודות שירות, אלפי שקלים קנס ופוסט טראומה ככה על הדרך, כי אפשר. מנגד, מההתמכרות לסמים כמו אלכוהול וטבק כולם מתעלמים, כשבדיווחים אין כל טענה על השימוש הקבוע בסמים, אלא רק על עצם קבלת המתנות.

אך ההתמכרות לסמים היא לא הבעיה היחידה בסיפור. כמו בכל סרט סטלנים סוג ב', גם כאן יש לכאורה דילר 'רשע' שבימים אלו גם 'משטנקר' על הלקוחות שלו במשטרה, כדי לא להסתבך בפרשה. ארנון מילצ'ן, כך על פי הדיווחים, סיפק לכאורה באופן קבוע סמים בשווי מאות אלפי דולרים לשני מכורים לכאורה.

האם מילצ'ן ידע שהם מכורים לכאורה וניצל את זה לכאורה כדי להרוויח טובות הנאה לכאורה? הוא טוען בחקירתו שגם השמפניה וגם הסיגרים ניתנו לבקשת בני הזוג, שכינו אותם 'הורודים' ו'העלים', מה שמזכיר את ההודעות לתקשורת שמוציאה המשטרה ובהן שרידי התכתבויות וואטסאפ בין סוחרי קנאביס ללקוחותיהם ובהן כינויים כמו 'שוקו' לחשיש ו'מכבי חיפה' לשקית וויד.

כך או כך הפרשה חושפת תופעה נפוצה למדי, של התמכרות לשימוש בחומרים מסוכנים, ולצדה צביעות מהדרגה הגבוהה ביותר המגדירה את צרכני הקנאביס כמכורים לסמים, בעוד המכורים לאלכוהול וסיגריות נתפשים כאנשים בריאים ונורמטיביים לגמרי. הדגש בפרשה הוא כמובן על טובות ההנאה, אך התקשורת מתעלמת לגמרי מהבעיה החמורה שברקע – ההתמכרות.