 |
|
|
|
|
|
|
שלומי25
גולש אורח
| יום שלישי י' בתמוז תשע''א
14:53 12.07.11 |
  
 
|
7. ברשותך זאת הצעת החוק:
בתגובה להודעה מספר 6
| |
חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011
הגדרה .1 בחוק זה ", חרם על מדינת ישראל –" הימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי
או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד
ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית,
תרבותית או אקדמית .
חרם – עוולה
אזרחית
.2 ( )א המפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, ועל
פי תוכנה של הקריאה והנסיבות שבהן פורסמה יש אפשרות סבירה שהקריאה
תביא להטלת החרם, והמפרסם מודע לאפשרות כאמור, עושה עוולה אזרחית
והוראות פקודת הנזיקין
1
יחולו עליו . ( )ב לעניין סעיף א(62 ) לפקודת הנזיקין לא יראו מי שגרם
להפרת חוזה מחייב כדין על ידי קריאה להטלת חרם על מדינת ישראל כמי
שפעל מתוך צידוק מספיק . ( )ג מצא בית המשפט כי נעשתה עוולה לפי חוק זה בזדון, רשאי הוא לחייב
את עושה העוולה בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים
לדוגמה ; ) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין
השאר, בנסיבות ביצוע העוולה, חומרתה והיקפה .
הוראות בדבר
הגבלת השתתפות
במכרז .3 שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של
הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הגבלת השתתפות ו במכרז של מי שפרסם
ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל או של מי שהתחייב
להשתתף בחרם כאמור, לרבות התחייבות שלא לרכוש מוצרים או שירותים
המיוצרים או מסופקים במדינת ישראל, במוסד ממוסדותיה או באזור
הנמצא בשליטתה; בסעיף זה, "מכרז –" מכרז שיש לערוך לפי חוק חובת
המכרזים, התשנ –ב" 1992
שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להחליט לגבי מי שפרסם
ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל או לגבי מי שהתחייב
להשתתף בחרם כאמור כי –
( )1 לא יראו בו מוסד ציבורי לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
3
;
( )2 הוא לא יהיה זכאי לקבל כספים מהמועצה להסדר ההימורים בספורט
לפי סעיף 9 לחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ –ז" 1967
4
; הפעלת
הסמכות לפי פסקה זו טעונה את הסכמת שר התרבות והספורט;
( )3 הוא לא ייחשב כמוסד ציבור לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב,
התשמ"ה–1985
5
לעניין קבלת תמיכה לפי סעיף תקציב; הפעלת הסמכות לפי
פסקה זו טעונה את הסכמת השר שקבעה הממשלה כממונה על אותו סעיף
תקציב, כאמור בפסקה ) 2( להגדרה "ממונה על סעיף תקציב" שבחוק האמור;
( )4 הוא לא יהיה זכאי לערבות לפי חוק ערבויות מטעם המדינה,
התשי"ח–1958
6
;
( )5 הוא לא יהיה זכאי להטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–
1959
7
וא לפי חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ –ד" 1984
8
; הפעלת
הסמכות לפי פסקה זו טעונה את הסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה."
ביצוע .5 שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה
|
|
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
da ali g show
גולש אורח
| יום שלישי י' בתמוז תשע''א
16:12 12.07.11 |
|
|
13. כבר כתבתי זאת ואחזור ואגיד שנית
בתגובה להודעה מספר 10
| |
ראשית, לפי המצב הקיים כיום (עוד לפני חוק החרם) הוא שמותר גם מותר
לקרוא לחרם על כל העסקים שעונים לקריטריונים שציינת.שנית, גם לפי חוק החרם שהתקבל אתמול זה נשאר חוקי (שכן אין כאן קריאה
לחרם על ישראל או על מוסד ישראלי או גוף ישראלי בשל זיקתו לישראל). שלישית, אני נגד קריאה לחרמות על בתי עסק שלא עוברים על החוק.
חלק ממה שרשמת הם, כנראה, עבירה על חוקי עבודה ורווחה וכיוצא באלו
דברים, לכן קריאה לחרם כנגדם גם לדידי היא כן לגאלית ולגיטימית.
כאמור אני, אם הייתי המחוקק, הייתי מרשה אך ורק חרמות כנגד עסקים
המחרימים את ישראל או ישראלים בשל זיקתם לישראל (בדיוק כמו החוק החדש)
וכן הייתי מרשה חרם צרכנים בשל שיקולי מחיר ומחיר בלבד, בלבד בלבדותיים. לבסוף הייתי גם מתיר חרם על עסקים שעוברים על חוק כלשהו (נניח עסקים
שבאופן סיסטמתי מלינים שכרם של העובדים שלהם וכו'). |
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
A_G
חבר מתאריך 14.7.11
16916 הודעות, 74 מדרגים, 111 נקודות. ראה משוב | יום ששי י''ג בתמוז תשע''א
13:47 15.07.11 |
|
|
26. החוק לא מונע זאת, וטוב שכך.
בתגובה להודעה מספר 10
| |
בכל אחת מהדוגמאות שהבאת ציינת מה סיבת החרם (כשרות, תנאי עבודה, אפליה וכו') ובאף אחד מהמקרים הסיבה היא זיקתו של בעל העסק למדינת ישראל, מוסדותיה או שטחים שבשליטתה, שזו בדיוק ההגדרה בלשון החוק באילו חרמים הוא חל. אם חברות חרדים פאנטים יקראו להחרמת מוצרים ישראלים כי ממשלת ישראל, לטעמה, לא עושה מספיק על מנת למנוע חילול שבת, אז כן, הם יעברו על החוק. |
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
asafros2
חבר מתאריך 13.7.07
8336 הודעות, 66 מדרגים, 123 נקודות. ראה משוב | יום שלישי י' בתמוז תשע''א
16:32 12.07.11 |
|
|
14. חוק החרם גורם לי אישית לשבור שמאלה
בתגובה להודעה מספר 0
| |
לא ייתכן שיהיה חוק כל כך לא שוויוני ולא דמוקרטי. אני נגד חרמות באופן כללי. התנגדתי לחרמות של שחקני הקאמרי, ולשאר המחרימים למיניהם, ובאופן עקרוני אין לי בעיה אם היה יוצא חוק שאוסר על חרמות מסיבות שאינן כלכליות.
אבל - החוק הזה הוא בגדר השתקת השמאל בלבד, בעוד רבנים יכולים להמשיך להורות על חרמות על מי שהם רוצים, ימניים יכולים, ורק לשמאל אסור...
יש כאן קפיצת מדרגה מאד מסוכנת מצד הממסד. ויש כאן משהו יותר גרוע - אם עד עכשיו אנשים כמו ניב גורדון נתפסו כאזוטריים שאף אחד לא באמת שם עליהם, עכשיו פתאום הם מקבלים תדמית של קדושים מעונים. החוק הזה ישיג בדיוק את המטרה ההפוכה לשמה הוא נועד ויוביל לפילוג בעם, כי הוא מכריח אותך לקחת צד.
ceterum censeo gaza esse delendam |
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוגב
חבר מתאריך 17.5.11
474 הודעות | יום ששי י''ג בתמוז תשע''א
13:53 15.07.11 |
|
|
27. תבדיל בין הוכחת העוולה לפסיקת הפיצויים על ידי ביהמ''ש
בתגובה להודעה מספר 18
| |
הוכחת העוולה היא יחסית פשוטה, כפי שציינת, למרות שגם כאן בחוק יש "מוקש" באמצעות המילים "אפשרות סבירה", כלומר יש מתחם של שיקול דעת לביהמ"ש, שיכול להכריע כי נסיבות קריאה לחרם מסוים, מלמדות שהטלת החרם - דה פקטו - אינה מעשית, ולכן לא הוכחה העוולה האזרחית. 2.(א) המפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, ועל פי תוכנה של הקריאה והנסיבות שבהן פורסמה יש אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת החרם, והמפרסם מודע לאפשרות כאמור, עושה עוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין יחולו עליו. באשר לפיצויים ובפרט לפיצויים לדוגמא, כאן מתחם שיקול הדעת של בית המשפט הוא מוחלט; שים לב למילים "רשאי הוא לחייב" בהקשר של הפיצויים לדוגמא: 2.(ג) מצא בית המשפט כי נעשתה עוולה לפי חוק זה בזדון, רשאי הוא לחייב את עושה העוולה בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה); בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בנסיבות ביצוע העוולה, חומרתה והיקפה. לסיכום, בית המשפט יכול לעקר את תכלית החוק, ודי בכך שיחליט לפסוק פיצויים באופן מקל בכדי שאלמנט ההרתעה מפני חרם ייפגע באופן מהותי. הרי ברור לכל, שתשלום פיצויים בסך אלפי שקלים אינם מטרידים כמלוא הנימה וממילא לא ירתיעו את הכוחות העוצמתיים ועתירי הממון המובילים את מסע הדה לגיטימציה כנגד מדינת ישראל.
לפיכך, נראה כי נוסחו המעודן של החוק (שהופשט מהאלמנט הפלילי המקורי שהיה בו), לא יימנע את המשך הקריאות לחרמות על המדינה ועל מי מתושביה.
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
