''שקד ובנט חיים בלה לה לנד'' דינה דיין תוקפת גם את הבית היהודי (עולם קטן)  

השמאלנית החדשה
לחץ כאן להדפסה
m 4 dayyan

נדב גדליה, עולם קטן

ששת המועמדים לראשות מפלגת העבודה מתעמתים בכלי התקשורת, ואף אחד לא טורח להזמין את המועמדת השביעית, החרדית מהפריפריה. היא מצדה מצליחה לסחוף את הרשתות החברתיות, והצופה מהצד מתחיל להבין את הדיבורים על טלטלה שעתידה לעבור המפה הפוליטית של ישראל * דינה דיין (46) ממצפה רמון נחושה להיות הרבה מעבר לקוריוז. היא כמעט נשבעת שהיא כאן עד שיהיה שינוי חברתי אמתי * בוז'י הרצוג, אבל גם נתניהו ובנט – מאחוריכם!
גם מי שלא מתעניין בפוליטיקה בשגרה יודה כי לפעמים הרגעים המפתיעים ביותר נמצאים דווקא בשדה הפוליטי. החל מדרעי והבצל ועד סלפי אורן חזן עם האיש החזק בעולם. הטוענים לכתר ראשות מפלגת העבודה לא דמיינו שייאלצו להתמודד מול אישה חרדית בשביס, לבושה שחורים המדברת ב'שפת הכפרה' בעמוד הפייסבוק הרשמי שלה קבל עם.
הסאגה נמשכת במאות אלפי צפיות לסרטון הקמפיין של אותה אישה, והתעלמות ששידר אתר 'וואלה' כשהפגיש את המועמדים לראשות המפלגה ושכח בדרך את הסוסה השחורה, למרות הסרטון ההוא שהפך בן יום לוויראלי.
היו מי שטענו שלא חכמה להגיע למאות אלפי צפיות אם משלמים הרבה כסף לפרסום ממומן בפייסבוק. "הקמפיין מומן באלף שקלים בלבד, זה הכול", מצהירה דינה דיין (46) ממצפה רמון, החרדית בשביס שרצה לראשות מפלגת השמאל המיתולוגית. "בעיקר עִצבַּנו את השבט הלבן שהזיזו להם את הגבינה", היא אומרת על הסרטון. "ואתה יודע מה, אני מבינה אותם. ויותר מזה - אני רוצה לקחת להם את הגבינה, ממש לא רק להזיז אותה".
בסרטון היא נשמעת לא פחות דרמטית: "אני הפחדים שלכם - החרדית, המזרחית, לא פוטוגנית", היא פותחת את הסרטון ולא עוצרת: "אני החצר האחורית שלכם, האמא מהשכונה שאת הילד שלה אתם מנשקים במסע הבחירות שלכם. אני כל השחור של ישראל: אלה שלא רואים באולפנים. מנשקת המזוזות, זאת שגנבה לכם את המדינה, ואני מתמודדת על ראשות מפלגת העבודה שמדברת על הפריפריה במקום לתת לפריפריה לדבר".
"בנט ושקד חיים בלה-לה לנד, מנותקים"
ברוכים הבאים לשיח החדש שמנסה דיין להכניס למפלגת השמאל. היא 'לא מתנצלת' עוד יותר מבנט, מזכירה קצת את אראל מרגלית בגלל הסרטון הטעון שמטיח לשמאל של העבודה את כל האמת בפרצוף, אך לא דומה לאף אחד שראיתם רגע לפני הפריים הפותח שבו היא חורצת: זנחתם אותנו, אנשי הפריפריה, וממפלגה סוציאליסטית הפכתם להיות עוד מאותו הדבר - דאגה להפרחת הקפיטליזם המודרני והעצמת הפער בין עניים לעשירים".
"אני רוצה את מפלגת העבודה הסוציאליסטית בחזרה!" אומרת דיין ומוסיפה עוד כמה סימני קריאה שרק לוחמי פריפריה רעבה באמת יודעים לכתוב בשיניים, תוך שהם נלחמים בקו העוני מדי חודש בעשר אצבעותיהם. "הגיע הזמן שאנשים מהפריפריה ייצגו את הפריפריה, לא אנשים מנותקים שמדברים כל הזמן בשם הפריפריה ולא עושים כלום למיגור העוני. משנות השבעים, כשהפסקנו להיות מדינת רווחה - המצב רק הלך ונהיה קשה יותר מבחינה סוציאלית".
תכף נשאל את דינה דיין למה בחרה לנסות להוציא את מפלגת העבודה מידי השבט האליטיסטי, כהגדרתה, ונציג בפניה את מעצמת ההייטק שלנו המוציאה לחו"ל כל שנה מאות אלפי ישראלים שחיים לא רע בסך הכול. בינתיים נספר לכם על דיין: היא אם לשלשה, נשואה לאמן עירא דיין, שבין עבודותיו בוודאי נתקלתם בעטיפות האלבומים של הזמר והיוצר אביתר בנאי. עירא הוא בן קיבוץ עין השופט ונכד ליהושע - בן דודו של משה דיין.
דינה ועירא הכירו כחילונים, עברו תהליך של חזרה בתשובה לכיוון החרדי-ברסלבי ומגדלים את ילדיהם במצפה רמון, שם התגוררו טרם חזרו בתשובה למרות גל החזרה בתשובה שהעיף את מכריהם לערים ולעיירות חרדיות.
"אני החצר האחורית שלכם, האמא מהשכונה שאת הילד שלה אתם מנשקים במסע הבחירות שלכם. אני כל השחור של ישראל: אלה שלא רואים באולפנים. מנשקת המזוזות, זאת שגנבה לכם את המדינה, ואני מתמודדת על ראשות מפלגת העבודה"
דיין עבדה במגוון עבודות בחייה. "בכל מה שהיה", היא אומרת. מעבודה בתקשורת ברדיו דרום, דרך ניהול מחלקת התיירות של מצפה רמון ועד ניקיון בתים. לאקדמיה הגיעה כשהייתה בת 33. "תמיד חלמתי ללמוד", היא מספרת, "אבל במרחב שבו גדלתי לא דחפו אותי ללמוד באקדמיה. בתיכון רצו שאלמד מזכירות. זה מה שהיה מקובל - כמו שאצל הבנים למדו מסגרות ונגרות".
במקביל החלה להשתתף בפעילות חברתית באזור הדרום, עד שלפני כשנתיים יצאה לדרך 'תנועת הפריפריות' שבמסגרתה היא רצה כעת לראשות מפלגה העבודה. המטרה ברורה: לשנות את מצבן הכלכלי של המשפחות בפריפריה. "לאו דווקא הפריפריה הגיאוגרפית כמו שמקובל לחשוב", מדגישה דיין, "גם בתל אביב יש פריפריה, פריפריה חברתית שאיש לא דואג לה באמת".
איך בפועל משנים את המצב? הקונספט הוא, כך נראה, השתלבות במפלגות גדולות כך שהפריפריה תייצג את עצמה, ללא טובת ההבטחות של הפוליטיקאים השבעים שמואילים 'לרדת לשטח' מדי ערב בחירות וחיוכיהם תלויים על כתפי בוחריהם הפוטנציאליים ממילא.
"אני יודעת שזה תהליך שייקח זמן עד שיבשיל לגמרי", מודה דיין, "אבל במקביל אליי אבי דבוש מנסה לרוץ לראשות מפלגת מרצ, ואני חושבת שאלישיב רייכנר מירוחם ששייך גם הוא ל'תנועת הפריפריות' שלנו יכול לתרום המון אם יצטרף ל'בית היהודי' המנותקים. בשבילי חלק מלהיות יהודי זה לדאוג לשכן שלי, להדגיש את הערך של ערבות הדדית, זו יהדות", אומרת דיין נחרצות.
"קשה לי שמפעלי הרווחה עובדים כעת בעיקר דרך עמותות. המדינה השאירה את תחום הרווחה לאנשים פרטיים. במדינה שלפי הנתונים היו לה ב-2016 שבעה מיליארד שקלים של עודף מסים – הגיוני לא לדאוג לשכבות החלשות?! אני צריכה לבקש נדבות מארגוני צדקה כדי לכלכל את הילדים שלי?" דיין נעצרת לרגע, לא מזילה דמעה כפי שהיו רוצים בטלוויזיה לראות, ומעידה על עצמה בלי להניד עפעף: "כן, הייתי במקום הזה, אני מכירה את ההרגשה". פאוזה, ומיד: "אישה כמוני לא מוכנה לוותר". והיא נשמעת הכי רצינית ומתכוונת לכל מילה באופן שאפילו נוסך תקווה. "הימין ואנשי הבית היהודי צריכים לעשות חשבון נפש עמוק ולבדוק איך ייתכן שאנחנו במצב כזה מבחינה סוציאלית. אתם יכול לעשות מהפכה חברתית עם הכוח שלכם ואתם ממוקדים רק במה שקורה בשטחים. לדעתי שקד ובנט חיים בלה-לה נד. יש כאן שני מיליון ישראלים שחיים מתחת לקו העוני, איך אפשר לעצום עיניים לזה?!"
ובכל זאת, איך נראית התפיסה המדינית שלך? בחרת ללכת עם מפלגת שמאל שיש לה אמירה מדינית.
"התפישה המדינית שלי היא פרגמטית. אני לא שמאל קיצוני ולא ימין קיצוני. גם ככה שום דבר לא קורה כבר שנים ארוכות ומשהו לא הולך לקרות בקרוב בתחום המדיני, הן לשמאל הן לימין. מה שכן - אני יכולה לומר שאני לא מסכימה עם בנט, לא נוכל לחיות במדינה דו-לאומית. אנחנו כזאת מדינה ענקית שאפשר לספח עוד פלשתינים? זה לא טוב לדעתי. אבל אני גם לא שמאל ששמח לאידם של מגורשי גוש קטיף. וכן, אני קוראת לזה גירוש. אבל מצד שני אני מבינה שאנו לא יכולים להיות מדינה שיש בה שמונה מיליון יהודים ותשעה מיליון ערבים. כשנגיע לגשר - נחצה אותו. אפשר לעשות חילופי שטחים והייתי מקווה לגושי התיישבות גדולים, אבל ברמה עקרונית הדרישה היא להיכנס למשא ומתן שבו קודם כול הערבים צריכים להכיר במדינה ישראל כמדינה יהודית. זו דרישה חשובה".
יש עניים אמתיים בישראל
את מציגה תמונת מצב עגומה בזמן שמאות אלפי ישראלים טסים לחו"ל, ההייטק פורח,ישנה עלייה ברמת החיים. היכן העוני שאת מדברת עליו?
"אני לא יודעת איפה אתה חי, רק איפה אני חיה. מיליון ילדים נמצאים מתחת לקו העוני. אסור להגיד 'רעבים' אז אגיד 'חוסר ביטחון תזונתי' - זה אומר שהם לא יודעים אם יהיה להם במקרר אוכל או לא. חיים בספק תמידי. קשה לדמיין את מה שאני אומרת למי שחי טוב ושההתלבטויות הכלכליות שלו אחרות לגמרי, אבל זו מציאות יומיומית גם אם לצערי לא מכירים אותה. אומרים לנו שאנחנו מבוססים כלכלית, חזקים, אומת הסטארט-אפ, אבל לא מציגים את 180 אלף קשישים שעומדים מתחת לקו העוני שמקבלים 3,000 שקל בחודש וזהו. אנשים יכולים לחיות בבועה שלהם, אבל להגיד שזו לא המציאות?! אלו נתונים יבשים". דיין לא מתלהמת, דיבורה חתוך היטב ומסודר בלי קפידה, לבה מדבר ובאישוניה מתרוצצים כלי מלחמה מסוגת 'מהפכה', לא פחות.
"אני מכירה ילדים שהולכים לישון על בטן מקרקרת", מספרת דיין. ומי שיגיד שזה לא קורה - משקר. זו מציאות יומיומית. אנשים שלא יודעים איך יקנו מוצרי יסוד. אתה יודע מה? אני אתן לך סיפור אחד אמתי כדוגמה עד הסוף: חברה שלי, אם למשפחה חד-הורית עם חמישה ילדים, עובדת בשתי עבודות ומרוויחה 5,500 שקל בחודש. אלו הסכומים שהיא מצליחה לעשות בדרום משתי משכורות. אני מוכנה לחשוף את תלושי השכר שלה, ולמרות העבודות - היא מגרדת את קו העוני מלמטה. הילד שלה אכל בלילה כמה פרוסות לחם, בסדר, הוא לא רעב ללחם עצמו, אבל כשהוא רואה עוף הוא מזיל ריר.
"כשאנחנו מבקשים מהחיילים שלנו להילחם כשבעורף הם משאירים סבתות וסבים במצב קשה - זה איום. חייל לוחם בעזה וסבתא שלו בנתיבות ואין לה כסף לאוכל נורמלי לשבת - זה מאיים על האיחוד של החברה ומשפיע על מצב הלחימה של החייל בגזרה.
"אמרת שיש לנו פה טיסות לחו"ל? אלו בדיוק הפערים והאיום הגדול על החברה הישראלית כחברה מאוחדת, לא איראן. זה שקר, אחיזת עיניים. שים את בוגי, בוז'י, אהוד ברק, ביבי, לפיד, כחלון וכולם יסכימו על אותם דברים מבחינה כלכלית-סוציאליסטית, ביטחונית. כולם שכפולים על שכפולים".
ומה עם ש"ס וההצהרות על דאגתה לשקופים?
"כחוזרת בתשובה בשבילי ש"ס היא שבר גדול. שנים רבות הם חלק מהשלטון ולא קורה שינוי עם השכבות החלשות. כשחזרתי בתשובה הפסקתי להצביע לעבודה והצבעתי ש"ס, אבל חזרתי בשנים האחרונות לעבודה כי הבנתי שהעתיד נמצא שם - במפלגה שהדגל שלה הוא סוציאליזם, לפחות על הנייר".
למה לא להקים מפלגה סוציאליסטית חדשה משלך במקום לנסות להשתלט על העבודה?
"אלי ישי עם כל החרד"לים של מדינת ישראל לא עבר את אחוז החסימה. זה לא יעבוד. חוץ מזה - אני רוצה שמפלגת שלטון מרכזית ומוכרת כמו העבודה תהיה קיימת".
בריצה לראשות מפלגת העבודה את מתמודדת מול אנשים די מוערכים בחברה הישראלית. איך את מבליטה את עצמך כאלטרנטיבה ראויה יותר מבחינה אישיותית?
"עומדים מולי בהתמודדות הזו גנרלים, שרים, אלופים, אבל אם תשים אותם בנקודת ההתחלה שלי - מקום של קושי - תראה שאין בכלל השוואה בינינו ביחס הכוחות ואין שאלה של מי עבר יותר בחיים. אצלם זה מסלול שבא מאוד בקלות: תיכון, בגרות, צבא, קריירה, אוניברסיטה, פוליטיקה. בשבילי לימודים לתואר ראשון ושני היו ויתור על ארוחות עם הילדים שלי. תואר ראשון עשיתי באוניברסיטה הפתוחה, שם למדתי מדעי החברה והרוח. היה קשה מאוד לעשות את זה והצלחתי להגיע עד הדיקן ד"ר חיים סעדון כדי לקבל מלגה שאצליח לגמור את התואר עד הסוף".
"כחוזרת בתשובה בשבילי ש"ס היא שבר גדול. שנים רבות הם חלק מהשלטון ולא קורה שינוי עם השכבות החלשות. כשחזרתי בתשובה הפסקתי להצביע לעבודה והצבעתי ש"ס, אבל חזרתי בשנים האחרונות לעבודה כי הבנתי שהעתיד נמצא שם - במפלגה שהדגל שלה הוא סוציאליזם, לפחות על הנייר"
את תוארה השני בלימודי מזרחנות עשתה דיין באוניברסיטת בן גוריון. היא תכננה להמשיך לתואר שלישי, אפילו התחילה עבודת דוקטורט, אך תשוקתה לחולל שינוי חברתי הובילה אותה להקדיש את חייה העכשוויים לפוליטיקה חברתית.
יוצאים למסע ארוך
"אנחנו יותר קפיטליסטים מאמריקה", אומרת דיין. "הכי הזוי זה שגם בוז'י מסכים עם השיטה הקפיטליסטית של ביבי, עם מפלגה סוציאליסטית הוא קפיטליסט... השמאל מייצג את האליטות, לא את הסוציאליסטים, ככה שאין שמאל אמתי בישראל. הם מתמקדים בדברים של שטויות כמו להט"בים, במקום להגיד - אנחנו רוצים לייצג את השכבות החלשות, את העובדים הפשוטים. אצלי אני רוצה שהאוכלוסייה החלשה: דתיים, חרדים, אתיופים, רוסים, ערבים - כל החלשים יצביעו לעבודה ויתאגדו למפלגה גדולה שיהיה לה כוח השפעה על המצב בשטח. ולא, זה לא יכול להיות דרך מישהו כמו בוז'י. אני יודעת שקשה לאנשים לשמוע את הדיבור הזה. 'השבט הלבן' תוקף אותי חזק מאוד על זה".
ובפריפריה, איך התגובות?
"אנחנו בתוך מהלך מדהים, אנשים בפריפריה מקשיבים למה שאנחנו אומרים כי שם יודעים שזו אמת".

תנצחי?

לקריאה מלאה: