שכוי מנקר
חבר מתאריך 2.5.14
238 הודעות | יום שבת י' בתמוז תשע''ח
21:48 23.06.18 |
  
 
|
סתירה בין פס''ד עינויי בן אוליאל (דומא) להוראות פתיחה באש
| |
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 23.06.18 בשעה 23:04 על-ידי שלומצי (מנהל הפורום)
בפסק הדין במשפט הזוטא על קבילות ההודאה של בן אוליאל, החשוד העקרי ברצח בבית דוואבשה בדומא, נפסק שהעינויים (בכנוים "אמצעים חריגים") שעבר בן אוליאל (כפי שעברו עוד נערי גבעות ששוחררו ללא שום כתב אשום) היו מוצדקים. ההצדקה המשפטית לעינויים הושתתה על "צורך". ה"צורך" נומק בכך שבן אוליאל היה כ"פצצה מתקתקת" והוא נחשב לכזה בגלל שלולא הענויים היה משתחרר ממעצר, ואז אולי היה חוזר ועושה את המעשה שאולי כבר עשה לפי החשד.
פסק דין זה נראה לי מנוגד להוראות פתיחה באש. חיל שיעבור עליהן ישפט ויורשע ברצח. לפי הוראות פתיחה באש אם מחבל פגע וברח או נפצע, ויש חשש שבעתיד יחזור על מעשהו (פצוע- אחרי עסקת חלופי אסירים בחיל חטוף), אז אסור לירות בו, ואפילו ברגליו, כי הסכנה ממנו אינה "מידית". כשחיל יורה במחבל כזה אז "אנשי רוח", פוליטיקאים וגם קצינים בכירים מרקע חנוכי מסוים, מעוררים שערוריה על התבהמות ערכית ועל דמיון לנאצים. האם רק לי נדמה שהגינויים שלהם כוללים, במשתמע, גם את השופטים הנ"ל שהצדיקו עינויים על אף שהסכנה לא היתה "מידית"? או אולי המוסר הוא כפול?
|
|
 
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
