משטרת המחשבות  

עקיבא ביגמן | ישראל היום | 15.11.18

הרבה גבות הורמו כאשר המפכ"ל, רוני אלשיך, הכריז בישיבת הוועדה לביקורת המדינה לפני כחודש - כי המשטרה מפעילה סטנדרט כפול ביחס להפרות חוק במגזר הערבי. "אם מישהו יירה בשטח בנוי בראשון לציון, אז אולי כן נתייחס אליו כאל עבריין. סביר להניח שהוא עבריין", אמר המפכ"ל, והוסיף כי במגזר הערבי, לעומת זאת, "מי שיורה בשטח בנוי הוא לא בהכרח עבריין".

ההסבר שנתן עורר השתאות: "מה לעשות, בכל רחבי מדינת ישראל יש לנו פערים בנורמת הציות לחוק. הם שונים בין קהילה לקהילה, בין אזור לאזור, ואנחנו מקדשים את השונות הזאת... אנחנו לא יכולים להתייחס לכל מי שעובר על החוק כאל עבריין".
דברים אלו עוררו סערה רבתי - שכן לא בכל יום שומעים את מפכ"ל המשטרה מודה בקולו שהמשטרה משלימה למעשה עם עבירה על החוק, ומנהיגה סטנדרט כפול על רקע גזעני לכאורה.

ניתן להניח שהשקפות אלו לא צמחו בחלל ריק, וסביר כי הן לא מגיעות מתוך דיונים פנימיים של פיקוד המשטרה. ייתכן שניתן לראות את המקורות לתפיסה זו בגוף פוליטי, חיצוני למשטרה: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מאז שנת 2004 מקיים המכון מפגש תקופתי קבוע בשם "פורום משטרה־חברה", ובו יושבים למשך שעות ארוכות בכירי פיקוד המשטרה יחד עם חוקרי המכון וארגונים אחרים, ודנים בשאלות יסוד של אכיפת החוק במדינה, עם דגש רב על המגזר הערבי.

לצערנו, אין גישה לפרוטוקולים או לתיעוד של דיונים אלו, כך שעלינו להסתפק בסיכום הקצר שמפרסם המכון באתר שלו. על פי האמור שם, בדיון שנערך בפורום בהשתתפות המפכ"ל אלשיך ב־29.05.2017, הובעו בדיון רעיונות דומים לאלו שביטא המפכ"ל בוועדה: "דיוני הפורום עסקו, בין היתר, בנושא נורמת הציות לחוק ואכיפה בקרב אזרחים נורמטיביים וההתאמות הנדרשות בסגנונות האכיפה בהתאם לסוג האוכלוסייה..."

על פי אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, המפכ"ל הסביר כי "השיח עם האקדמיה חשוב מאוד כגיבוי ציבורי ומרחבי למהפכה התפיסתית שאנו מובילים במשטרה. הנושאים ששמנו על השולחן היום וסימנו כמבטיחים, יהפכו לחלק מתוכנית העבודה".

מעבר לשאלה העניינית שהנושא מעלה, והדיון הרציני שצריך להתקיים בו - עולה כאן שאלה עקרונית: עד כמה עמוק הקשר של המשטרה עם גורמים חיצוניים? מה מידת ההשפעה של כך על מדיניות המשטרה? ועד כמה הפיקוח בתחום הזה אפקטיבי?

המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא אחד הגופים הבולטים המקיים קשרים עם פיקוד המשטרה. המכון הוקם בשנת 1991 על ידי ד"ר אריק כרמון, ובמימון המיליארדר האמריקני ברני מרכוס. בעבר, המכון הציג את עצמו כמכון מחקר "לא פוליטי ולא מפלגתי", אך בשל ביקורת שינה את ההגדרה ל"א־מפלגתי". פעילות הלובי הפוליטי של המכון היתה אחד הגורמים לכך שבקשתו בשנת 2013 לקבל הקצאת קרקע ציבורית בקריית הלאום בירושלים, נדחתה על ידי העירייה.

נפתח באירוע עכשווי יחסית. במאי האחרון פתחה תנועת "דרכנו" - הגלגול העכשווי של V15, שפעל בבחירות 2015 להחלפת שלטון הימין - בקמפיין "מחוקקים כנגד השחיתות". מדובר בתוכנית חקיקה ורפורמות שהוכנה במכון הישראלי לדמוקרטיה ב־2015, בשם "תוכנית למאבק בשחיתות השלטונית בישראל".

מעורבות המכון במהלך אינה פסיבית, והיא מוצגת כפעולה משותפת של "דרכנו" והמכון. בשיחת טלפון מוקלטת שערך תחקירן ארגון לביא עם נציגת "דרכנו" והגיעה לידינו, נשמעת הנציגה כמי שמנסה לגייס תרומות מהציבור עבור פרויקט "לקידום חוק נגד שחיתות". לדבריה, "אנחנו רוצים לקחת את זה לכנסת ולקדם את החקיקה יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה".
"דרכנו" דומיננטית בהפגנות נגד רה"מ והימין לאחרונה, ומקיימת מגעים עם ח"כים מהשמאל. המשטרה, החוקרת את רה"מ, מקיימת קשרים עם מכון המשתף פעולה עם "דרכנו", המנהל קמפיין להפלת הממשלה באמצעות החקירות.

הנטייה הפוליטית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לא חדשה. כך הסביר כרמון באחת מישיבות ההנהלה הראשונות: "... הסתבר שהשותף האמריקאי איננו מתלהב מההסדר הזה וכי כוונתו לייעד את פעילות המכון למטרה אחת: רפורמה פוליטית בישראל (14.10.1991)". בשל כך, הודיע כרמון כי "המכון הוא גוף העוסק בתחום הפוליטי, אך אינו בשום אופן גוף מפלגתי".
במקרה אחר, בדיון שנערך סביב בחירות 99', עלה החשש שהקמפיין שניהל המכון לביטול הבחירה הישירה, עלול לצבוע אותו בצבעים פוליטיים. "חששתי כי היום נקיטת עמדה בעניין הזה היא נקיטת עמדה פוליטית..." העיר חבר הוועד רפאל ורדי. על כך השיב לו כרמון: "כל מה שאנחנו עושים זו עמדה פוליטית" (ישיבת ועד מנהל, "המכון הישראלי לדמוקרטיה", 10.02.99).

בשנים האחרונות, תחת ממשלות הליכוד, אנשי המכון מביעים מורת רוח רבה: "...אנו הולכים לקראת מצב שישראל מאבדת את הלגיטימציה ונתפסת בעולם כמדינת אפרטהייד" (ישיבת ועד מנהל, "המכון הישראלי לדמוקרטיה", 13.04.2011), הסביר כרמון.

מאז המכון מבצע "פעולות לבלימת הצעות לחקיקה הפוגעות ללא הצדקה בעקרונות חוקתיים" (ישיבת ועד מנהל, "המכון הישראלי לדמוקרטיה", 13.04.11); ועסוק "בבלימת הצעות חוק בעייתיות" (ישיבת ועד מנהל, "המכון הישראלי לדמוקרטיה", 27.10.10).

כך, ניתן למצוא נציגים בכירים של המכון, למשל פרופ' מרדכי קרמניצר, חבר ארגון "בצלם", מתראיינים בתקשורת ומופיעים בוועדות הכנסת, בניסיון להתנגד לרפורמות במערכת המשפט, שינוי מאזן בין רשויות, חוק הלאום, חוק החרם ועוד. האם שיתוף פעולה של המשטרה עם גוף לובי פוליטי המזוהה עם השמאל הוא דבר ראוי?

מהמכון הישראלי לדמוקרטיה נמסר: "בניגוד לנטען בכתבה, המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מכון מחקר עצמאי בלתי- מפלגתי, נטול זיהוי פוליטי, הפועל בזירה הציבורית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. הידע והמומחיות שהמכון מייצר, מונגשים לכל מקבלי ההחלטות, פוליטיקאים מכל המפלגות, בכירים בשירות הציבורי וארגוני חברה אזרחית. המכון במובהק איננו עוסק בעשייה פוליטית ומפלגתית.

באשר להתבטאות נשיא המכון לשעבר: מגוחך ומופרך לבסס טענה, על סמך אמירות שנאמרו לפני יותר מ- 20 שנה, בדבר מהות הזירה הציבורית בה פועל המכון – ה"פוליס היוונית" שממנה נגזרת המילה 'פוליטיקה'. לפי הפרשנות המוצעת בכתבה, כל עיסוק במדעי החברה והרוח הוא פוליטי משום שהוא עוסק בענייני ה"פוליס".

באשר לטענה בנוגע ל'דרכנו'- כאמור, חוות דעת המקצועיות של חוקרי המכון זמינות לכל דורש. אנחנו מברכים על כל שימוש שנעשה בנתונים ובחומרים המקצועיים שלנו על מנת להשביח את השיח ואת תהליכי קבלת ההחלטות.

באשר לשיתוף הפעולה עם המשטרה, אנו מצרים על כך שדיאלוג איכותי, מבוסס ידע ונתונים, המתקיים מזה עשרות שנים, הופך מטרה לביקורת בלתי עניינית ולניגוח פוליטי. במהותו נועד שיתוף הפעולה לסייע לגורמי המשטרה לשפר את עבודת השיטור במגוון רחב של נושאים, זאת באמצעות חשיבה וידע מבוססי מחקר לצורך טיוב תהליכים מורכבים ומאתגרים במשטרה".

ממשטרת ישראל נמסר: "פורום "משטרה - חברה" הוקם במשותף על ידי סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה והמכון הישראלי לדמוקרטיה. בפורום משתתפים סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל, מומחים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אנשי ציבור ואקדמיה המוזמנים לפורום בתיאום עם משטרת ישראל, כדי להפרות את הדיון.

המושב המדובר ביום העיון עסק בתשתית התיאורטית התומכת בדרכים לטפל בנורמת הציות לחוק של הקהילות השונות. מדובר בגישה מקצועית קרימינולוגית (מכונה לא פעם "מניעה קהילתית"), הנחקרת בעולם, מיושמת במשטרת ישראל ומביאה להישגים חסרי תקדים בהורדת הפשיעה ועבירות אחרות. שיתוף הפעולה בין משטרת ישראל למכון הישראלי לדמוקרטיה החל ב- 2004 , על מנת לייצר במה לדיון ציבורי. המוזמנים מייצגים מגוון דעות וגישות. את הדיונים מסכם המפכ"ל ולא שום גורם אחר".

מ"דרכנו" נמסר בתגובה: "אין שום מימון הדדי בין תנועת דרכנו לבין המכון הישראלי לדמוקרטיה. התנועה החליטה שהמאבק בשחיתות השלטונית הוא בין הנושאים החשובים שהיא מטפלת בהם. במסגרת זו, החתמנו עשרות אלפי ישראלים על עצומה שקוראת לחקיקה נגד השחיתות. את נוסח העצומה (5 סעיפים הנוגעים לשינויים נדרשים בחוק) ביססנו על מסמך אקדמי מפורט שהוציא המכון בנושא חקיקה נגד השחיתות. מדובר במסמך ציבורי, פומבי, פתוח לשימוש כל אדם או גוף המתעניין בתחום ואנחנו בחרנו להיעזר בו כדי לבסס את המאבק הציבורי שלנו. זה לא שת"פ, לא מימון ולא שום דבר אחר. כל טענה אחרת היא שקר מוחלט".