מה עושים עם ''עוצמה יהודית''?  

צילום: דוד כהן
שורשיה של עוצמה יהודית נטועים בתנועתו הפוליטית של הרב כהנא, שנפסלה מלהתמודד לכנסת בשל מצעה הגזעני, ולבסוף אף הוכרזה כארגון טרור. מאז חלף זמן רב. גם אם דעותיהם של אנשי עוצמה יהודית קשות לעיכול, אין שום ראיה שתצביע על התנהגות אלימה, ולא עומד כנגד איש ממוביליה אישום פלילי, ובוודאי לא ביטחוני. בדיונים לגבי איחוד אפשרי הובעה הסכמה עקרונית להתגמש בהרכבת הרשימה כדי לשלול את חששם של המצביעים מדמויות כמיכאל בן־ארי ובנצי גופשטיין.
בעקרונות המפלגה ובמטרותיה הרשמיות מופיעות קלישאות שאפשר למצוא במצעה של כמעט כל מפלגת ימין, ואפילו חלק מהשמאל, לצד עמדות ימניות נוקשות יותר, כגון החלת ריבונות מיידית בהר הבית וביו"ש, מלחמת חורמה באויב והקמת רשות הגירה לערביי הארץ.
הרכיב המדאיג במצע מצוי תחת הכותרת "משטר ומוסר", ובו נכתב: "ערכי המדינה היהודית יהיו על פי המוסר היהודי, והמשטר יהיה דמוקרטיה יהודית... כערך הדוחה כל ערך אוניברסלי". לא ברור מהי "דמוקרטיה יהודית" ומה מציעה עוצמה יהודית במקום דגם הדמוקרטיה המערבית.
בשטח מתמקדת פעילות המפלגה במאבק בהתבוללות, בגירוש מסתננים ובצורך לשנות את מערכת המשפט הישראלית, שאיפה משותפת לרבים בימין הישראלי. בתחום המשפט יכולה המפלגה, ובייחוד עו"ד איתמר בן־גביר, להציג עשייה ענפה ונמרצת יותר מרוב חברי הכנסת או המועמדים של המפלגות המסרבות בשלב זה לאיחוד.
בימים הקרובים יצטרכו ראשי הבית היהודי והאיחוד הלאומי להחליט אם יתאחדו בינם לבין עצמם, ולאחר מכן להכריע אם לשלב ברשימה את עוצמה יהודית או מי מאנשיה. טוב יעשו אם ינקו את רעשי הרקע ויקיימו דיון אמיתי בסוגיה זו, אשר לה השלכות משמעותיות על הימין הישראלי וייתכן שאף על זהות הנהגת המדינה בשנים הקרובות.