מעברות - סדרה תיעודית המשרטטת את סיפורן של המעברות מאז קום המדינה ועד אמצע שנות החמישים  

מעברות | תוהו ובוהו - פרק 1 - פרק הבכורה

כאן 11 | בפרק הבכורה - השנתיים הראשונות לקיום המדינה, שבהן העולים שוכנו במחנות עולים ונאסר עליהם, על ידי הממסד, לצאת מהם.
עוד מעברות כאן: https://bit.ly/2T1zPfP

שלא כמו במעברות, במחנות קיבלו העולים מהמדינה את כל צורכיהם, אך נאסר עליהם לצאת מהם, אפילו לא כדי לעבוד. הפרק מביא את סיפורם של שוכני המחנות ואת סיפורו של הממסד הפוליטי שנדרש להתמודד עם גלי עלייה עצומים על רקע מלחמת עצמאות מתמשכת ושפל כלכלי קשה. גורלן של עדות שלמות הוכרע בישיבות ממשלה וסוכנות סוערות, והן שינו את המרקם החברתי של ישראל מקצה לקצה.

--

על #מעברות: סדרה בת ארבעה פרקים המשרטטת את סיפורן של המעברות מאז קום המדינה ועד אמצע שנות החמישים. הסדרה מבוססת על תחקיר מעמיק, חומרי ארכיון נדירים וראיונות עם עשרות אנשים שהיו ילדים ונערים שהתגוררו במעברות, וכן אנשים שעבדו בהן מטעם הממסד הקולט בתפקידי שוטרים, אחיות ועובדים סוציאליים.

את הסדרה יצרו אריק ברנשטיין, שי להב, דינה צבי-ריקליס והילה שלם בהרד, ומלווה אותה בקריינות השחקנית יעל אבקסיס. במרואיינים: הסופר אלי עמיר, המשורר סמי שלום שטרית, הסופר יוסי אלפי, המשורר רוני סומק, והשר ויו"ר הכנסת לשעבר שלמה הלל.

במסגרת הסדרה נחשפים פרטים חדשים רבים ועולות גם נקודות שנויות במחלוקת. התמונה המתקבלת היא שבמעברות היו גם עולים רבים ממוצא אשכנזי. למרות זאת בימי המעברות עצמם נטמנו זרעי הפורענות של האפליה כלפי יהודי ארצות האסלאם – בדיור, בתעסוקה, בחינוך ובתרבות, וביחס הכללי של הממסד ושל היישוב הוותיק לעולי המזרח שהתאפיין בהתנשאות כלפיהם וברתיעה מהם.

המעברות היו מפעל שנוי במחלוקת ששיכן מאות אלפי עולים – היום ישראלים ותיקים – והשפיע על החברה הישראלית באופן מהותי עד היום. מחנות העולים והמעברות היו פתרונות דיור זמניים שהמדינה הקימה מיד בראשיתה כדי לשכן בהם את העולים הרבים מאוד שהגיעו אליה בתוך זמן קצר. במשך ארבע השנים הראשונות לקיומן שוכנו במעברות ובמחנות העולים למעלה מ-300 אלף עולים שהגיעו מכל קצווי תבל והתגוררו במבנים ארעיים – אוהלים, פחונים ועוד. הוקמו אז יותר מ-130 מעברות, שהתפרסו כמעט על פני כל הארץ – מרביתן הוקמו בין חדרה וגדרה, סמוך ליישובים קיימים. מרבית המעברות פונו עד אמצע שנות החמישים, ויושביהן עברו לשיכונים, בל רבבות עולים נותרו במעברות, מהם אפילו עד שנות השבעים. #פרק_1

מעברות | החלום - פרק 2

כאן 11 | בפרק השני - ראשית ימי המעברות שהוקמו באמצע 1950, פרק זמן של למעלה משנה שבו המדינה מיעטה להתערב בנעשה במעברות.
עוד מעברות כאן: https://bit.ly/2T1zPfP #פרק_2

"ההורים שלי בכו והצטערו שהגיעו לישראל"
יוצרי הסדרה "מעברות" בראיון מיוחד עם קובי מידן בתכנית "סוכן תרבות"

מנפצים את המיתוסים והדעות הקדומות

העובדות שלא ידעתם על תקופת המעברות בראשית ימיה של המדינה

לאורך השנים נשמעו סיפורים, שמועות ועובדות על תקופת המעברות, שחלקן לא היו נכונות או מדויקות היסטורית. לרגל עליית "מעברות", החלטנו לנפץ כמה מיתוסים עם העובדות שאולי לא ידעתם על ראשית ימיה של המדינה

· 80 אחוז מתושבי מחנות העולים, במהלך השנה הראשונה לקיום המדינה, היו אשכנזים. בפרק הזמן הראשון לקיומן של המעברות, קרוב למחצית מהעולים היו אשכנזים.

· בסוף שנת 1951, רובם המכריע של האשכנזים עזבו כמעט בבת אחת את המעברות, לטובת שיכונים בישובים וותיקים.

· המושגים "אשכנזי" ו"מזרחי" עוד לא היו בכלל בשימוש בתקופת מעברות.

· הכמות הגדולה ביותר של עולים במעברות הגיעה מעירק ומרומניה (19% מהעולים בעלייה הגדולה הגיעו מרומניה ו-19% מעיראק. כמו כן, 17% הגיעו מפולין).

· בבתי כנסת במעברות נהגו להתפלל עולים בני עדות שונות יחד, כשכל המתפללים מנהלים תפילה ארוכה אחת, המורכבת מסידורי התפילה השונים של כל עדה.

· בזמן אמיתי, המעברות נתפסו בעולם כהישג יוצא דופן של קליטת גל הגירה המונית, וחוקרים ממדינות רבות הגיעו לישראל כדי ללמוד מהן מקרוב.

· מחנות העולים היו מוקפים בגדרות תיל, ונשמרו בידי יחידה מיוחדת של המשטרה. חלק מהעולים, שהיו ניצולי שואה, מצאו את עצמם שוב במחנה מבודד ומגודר, הפעם במדינת היהודים.

צילום: ארכיון צה"ל

· על העולים במחנות נאסר לעבוד והם היו תלויים לחלוטין בסוכנות היהודית. כך נוצרה להם תדמית של פרזיטים ואוכלי חינם, למרות שאיסור העבודה הוטל בידי המדינה (כאמצעי ניטור).

· חלק מהמעברות, כמו באר יעקב, הוסיפו להתקיים עד אמצע שנות השבעים.

· המחזה "קזבלן" נולד ביוזמת תל"ם (תיאטרון למען מעברות) – תיאטרון שהוקם במטרה "לחנך" את תושבי המעברות.

· הצנזורה הצבאית נהגה בפרק זמן מסוים, כנראה הפעם היחידה בתולדות המדינה שבה צנזורה צבאית פעלה בקשר לתכתובות בין אזרחים, לקרוא מכתבים של תושבי מעברות – בייחוד מזרחים - שנשלחו לחו"ל, כדי לנתח את הלך הרוחות במקום ולפקח עליהם.

· רובם המוחלט של מקרי חטיפת הילדים התימנים התרחשו במחנות העולים ובמעברות.

· אלפי עולים מהודו, שנשלחו למעברת באר שבע, חזרו כמות שהם להודו. מחאתם הייחודית של העולים הללו הובילה לכך שמדינת ישראל אפילו מימנה את טיסתם חזרה לארצם הישנה.

· במעברות מסוימות המצב היה כל כך רע, עד שהורים דרשו מילדיהם לעבור עבירה פלילית, כדי שאלה יילקחו למוסד לעבריינים צעירים, שנתפס כעדיף מהחיים במעברה.

· מעברת כפר סבא, שמנתה כמה אלפי תושבים, פונתה בין לילה מתושביה בפברואר 1953 בעילה של אירוע בטחוני. עד היום לא ידועה סיבת הפינוי האמיתית.

מעברת כפר סבא. צילום: ארכיון עיריית כפר סבא

· באמצע שנות החמישים, כדי לאלץ עולים לעזוב את המעברות, המדינה ניתקה במכוון חשמל ומים במעברות, ואפילו מנעה עבודות תחזוקה שנועדו להקל על הישובים בזמן הגשמים.

· במעברת טבריה, באמצע שנות השישים, שיעור הפשיעה של הילדים היה כה גבוה, עד שהמשטרה המקומית ארגנה להם קייטנה בחופש הגדול כדי להגן על הנופשים בכנרת. הקייטנה התקיימה בבניין המשטרה עצמו.

· כאשר דוד בן גוריון רצה לדעת את המצב האמיתי במחנות העולים והמעברות, הוא שלח אליהם שליחה סודית מטעמו, רות קליגר, שפעלה במסווה והגישה לו דו"ח מפורט.

· המאבקים האזרחיים הראשונים בתולדות המדינה התקיימו במעברות. בייחוד, הפגנות של עולים שדרשו לקבל עבודה ויציאה לשיכון, לצד מכתבים, עצומות, התארגנויות מחאה ועוד.

· במעברות רבות אסרו על קיומם של אירועי תרבות ובידור בערבית, או ביידיש, וכפו על העולים להתבדר לצלילי עברית בלבד.

סייע בהכנת התוכן: שי להב

https://www.kan.org.il/Item/?itemId=47391