אצלנו יש סולידריות רק כשיש לנו מוות בעיניים ובשיניים. כאשר המצב נרגע אנחנו מחזירים עטרה ליושנה.אך טבעי שצעירים רוצים לחזור לחיים ולשגרה, זה אופי הצעירים, במיוחד שהופסקו להם הלימודים ו/או תחילת קריירה וכו'.
פרשת הקורונה רחוקה מסיום לעוד הרבה זמן בכל העולם. נוסיף את ההתנהלות של יום כן ויום לא ויום דובי לא לא והחיים סבבה.
אנחנו צריכים ללמוד לחיות בצל הקורונה עד שתבוא מאיפה שהוא הישועה.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
