גדולי התורה:
סיפר בוגר ישיבת חברון, מאיר חובב: "בקיץ תש"ח בעת חופשה מן הצבא, שוחחתי ארוכות עם הרב יצחק גרינברג והיא דיבר בנחרצות נגד דוד בן-גוריון. במדינה מתוקנת כך טען - היו מעמידים איש כזה אל הקיר. הכיצד העז להכריז על מדינה ולהכניס אה היישוב במלחמה נגד שש מדינות ערביות חמושות... פגשתי את חברי ר׳ שלמה הופמן, מבוגריה החשובים של הישיבה (חברון), אף הוא לבש מדים. סיפרתי לו על השיחה עם ר' יצחק גרינברג. אמר לי שהוא בתור לשיחה עם ראש הישיבה, ר׳ חצקל, וישמע מה בפיו. ביציאתו סיפר לי כי נדהם ממש מדבריו של ר' חצקל. הרב דיבר בהתפעמות על גודל המעשה של הכרזת המדינה - דיבר בסופרלטיבים ממש על בן-גוריון ועל תעוזתו להכריע כך. ׳אמרתי לו', סיפר לי ר' שלמה, 'והרי טובי הבחורים שלך אומרים היפך הדברים . הם טוענים שצריך להעמיד אותו אל הקיר על שהכניס את כל היישוב לסכנה נוראה כזאת:׳׳הם אינם מבינים כלום', השיב ר' חצ'קל . שאלתי: 'אך כלום אין זה שגעון לצאת במצבנו למלחמה נגד כל מדינות ערב? השיב לי ר' חצ'קל: הילקוט (ילקוט-שמעוני) מביא על הפסוק ׳טרף נתן ליראיו׳ (תהילים קיא, ה) את דברי רבי יהושע בן לוי: 'טירוף נתן ליראיו'. יש שעות שרק מעשים של טירוף הם המענה להן'. ‘אבל, הוספתי להקשות, והרי כתוב: 'ליראיו', ובן-גוריון בככלל זה? 'אינך מתחיל להבין', פטר אותי ר' חצקל". (מאיר חובב, 'הצופה', ער"ה תשס"א).מקור אינטרנטי : https://www.yeshiva.org.il/midrash/31495
הערת שוליים מס' 2