מפלגות על סף אחוז החסימה - את מי סופרי הקולות יחליטו להעביר?  

https://rotter.net/forum/scoops1/686383.shtml

ציטוט:

תזכורת: הכל התחיל מערעור שהגיש איש הליכוד עמית הלוי, היום חבר כנסת, מיד אחרי הבחירות. הלוי היה אז במקום ה־36 ברשימה. מפלגתו זכתה ל־35 מנדטים, והלוי ביקש להוכיח שאחרי תיקון של טעויות הקלדה ורשלנות בספירה שבוצעו בקלפיות שונות, צריכה הליכוד לקבל מנדט נוסף.

הלוי, שהיה רחוק בין 71 ל־180 קולות (לא ניכנס כאן לחישוב המסובך) מהמנדט, על חשבונה של יהדות התורה, לא טען לזיופים, שהוכחתם קשה ודורשת חקירת משטרה והוכחות וראיות. הוא הציג לוועדת הבחירות שורה של קלפיות שבהן בוצעו טעויות רישום פשוטות.

כך לדוגמה, כאשר ספירת הקולות הניבה בקלפי מסוימת 50 קולות לליכוד ואנשי הקלפי רשמו בטעות את הקולות הללו למפלגה שמופיעה בטופס בשורה שמעל או מתחת לליכוד. בוועדת הבחירות קיבלו, בימים שאחרי הבחירות, לא מעט תלונות שכאלה, ומיהרו לבדוק ולתקן כפי שצריך.

הלוי ערער לבית המשפט באמצעות עו"ד שמחה רוטמן, וטען שספירה של הקולות, אחרי כל התיקונים, אמורה להעביר מנדט אחד אל הליכוד.

לכאורה, היה אמור מלצר, האיש שהופקד מטעמנו על ניהולן התקין והמדויק של הבחירות, לתת יד להלוי ולרוטמן, ולהיעזר בהם כדי לוודא שהספירה שהוא חותם עליה מדויקת עד לקול האחרון. אלא שתחת זאת החליט מלצר לצאת למלחמה. למה? אפשר להניח, וזו הנחה בלבד, שמי שחתם על תוצאות הבחירות והגיש אותן לנשיא, לא התלהב מהאפשרות שבית המשפט יקבע שהספירה שלו פספסה מנדט אחד.

קודם החל מלצר להעלות טענות אישיות נגד הלוי. בהמשך, איפשר ליהדות התורה לעיין בפרוטוקולים של קלפיות נוספות החשודות ככאלה שבהן אירעו תקלות, ובמקביל הקשה מאוד על הלוי לעיין גם הוא בקלפיות כאלה.

אחר כך, כשבית המשפט המחוזי ביקש ממנו להתייחס לטענות שלפיהן כל התיקונים שהציג הלוי מבוססים על מקרים שאנשי המקצוע בוועדה שלו כבר אישרו ככאלה הראויים לתיקון מלצר התחיל לשחק על זמן, ולגרור בתירוצים שונים את ההליך.

אף אחד לא מסתובב ביניהם. לא ראיתי אף אחד בחדר שמסתובב ומשגיח עליהם.

עשרות יושבים ומקלידים נתונים.

ואם אני זוכר נכון, הם גם טעו לפעמים.
והמפלגה של בנט גילתה טעויות כאלו רק בגלל שהיא חיפשה ממש קשה, והיה לה מוטיבציה כי היא לא עברה את אחוז החסימה (ב-1400 קולות...).

מכל המינים והסוגים

(כולל כאלה שלא תצליח לשער בדמיונך)

https://rotter.net/forum/scoops1/688397.shtml#2

והנה עוד משהו, ככה על הדרך:

מערכות מחשוב ישנות, סכנה לפריצות ועוד • אלעזר שטרן מסרב לפרסם את דו''ח המבקר על ''ועדת הבחירות''

https://rotter.net/forum/scoops1/688013.shtml

ואם כבר אנחנו פה, אז על הדרך אפשר להתעדכן בתגובה 21 באשכול, על טעויות הספירה, שהוועדה הודתה בהן:

https://rotter.net/forum/politics/27927.shtml#21

2) מה שנספר בקלפי זה נחמד מאוד.
את זה שולחים לועדה אזורית.

והועדה האזורית משדרת את המידע דרך מחשב לועדה המרכזית
(שזה כמובן פגיע להאקינג, אבל למי איכפת ).

ובועדה המרכזית מקלידים את המידע הזה למאגר מידע ראשי.

ועל זה האשכול. מי מקליד את המידע הזה למאגר? אנשים. שיושבים ובמשך שעות מקלידים את הדיווחים שהם מקבלים.

ומי משגיח עליהם?

אלו בני-אדם, אתה חושב שהם לא עושים טעויות?

אתה חושב שאין להם פיתוי לדפוק מפלגה שהם שונאים?

שאין להם פיתוי לצ'פר מפלגה שהם אוהדים?

שמפלגת זליכה יכולה לארגן 10 אלף איש? אתה באמת טוען את זה?

אבל יודע מה, עזוב, שים לב מה אמרת:

הכל נספר ונחתם בכל קלפי וקלפי על ידי נציגים של כל המפלגות + יושב ראש ומזכיר קלפי. ציטוט מאת: אליעזר לוי

נגיד ומה שאתה אומר זה נכון, מה זה קשור לכך שבסופו של דבר הכל מתנקז למקום אחד, שבו אנשים יושבים במשך שעות ומקלידים את הנתונים, שהם קיבלו מהקלפיות שלך, אבל רק לפי מיטב יכולתם ומצפונם? ותחת השגחה עלובה אם בכלל?

המצב הנוכחי שווה ערך לכך שתעשה בגרות, וכל המורים בבית-הספר שלך יבדקו אותה ויאשרו יחדיו שקיבלת 97, ואז ישלחו את המבחן למשרד החינוך, לבדיקה סופית, יחד עם עוד 2 מיליון דפי מבחנים של שאר תלמידי המדינה.

כל מה שימין ידפק,
כל מה שנחשד כמסייע לימין ידפק,
כל מה שטוב לשמאל יקודם.

המצב הנוכחי הוא שהכל מנוהל על-ידי וועדה שהיא כביכול חסרת-פניות, ובפועל מורכבת על-ידי אנשים בשר ודם, שחלקם פעילים במפלגה כלשהי.

אז ברעיון כזה, יש תחרות, במקום מונופול:

שתי המפלגות היריבות, בעלות המנדטים הרבים ביותר מהבחירות הקודמות, ינהלו כל אחת וועדת בחירות משלה (כל אחת עם שותפים ממפלגות אחרות המוכנים להשתתף בוועדה תחת מפלגה כזו).

וכך, כל הנתונים מכל הקלפיות במדינה יזרמו לשתי הוועדות היריבות בו-זמנית.

וכל אחת תנהל ותמיין ותרכז את נתוני ההצבעות ואז שתי הוועדות ישוו את הנתונים שלהם.

האינטרסים המנוגדים אמורים להגביר את התחרות ולייעל את התהליך:

כל מפלגה תרצה למצוא שחיתות בפעילות הוועדה של המפלגה היריבה, ובמקביל להראות כמה היא עצמה נקיית כפיים ומדוייקת.