הארץ - עתון שהוא סכנה לדמוקרטיה  

כך, סדרת כתבות של גידי וייץ הפכה לכתב אישום מרכזי, שכעת מתברר כתפור, כנגד רוה"מ נתניהו. סדרת כתבות של רביב דרוקר, בעת עבודתו בהארץ הפכה לחקירת משטרה מרכזית נוספת עם חץ מסומן לחזהו של ביבי. בהארץ-מאמרי מערכת אינם כלי תמים להבעת עמדה. כל מאמר מערכת הוא מלאכת מחשבת של צוות עורכים, להפעלת לחץ ומניפולציה. בד"כ, כלפי אנשים או מוסדות השייכים לקבוצת ההתייחסות של העורך. עדרי הפקידים הבכירים קוראים את העתון שהם רואים כבטאונם ומבצעים את הוראות העורך.
כוחו העצום של הארץ הודגם ב- 2009. השופט המחוזי נועם סולברג היה אז מועמד לעליון ובהארץ לא אהבו את הרעיון, בלשון המעטה. אלא שלנשיאה בייניש לא היתה ברירה: סגל העליונים התמעט עם הפרישות ונדרש מינוי שופטים באופן דחוף. הוסכם על מינוי שניים: סולברג תמורת חברתה טובה (נדמה לי דפנה-ברק). למחרת סגירת ה"דיל", מאמר הארץ בישר שיש "לקוי מאורות בעליון". עד הצהריים בייניש ביטלה את הסכמתה. הצמד סולברג ודפנה ברק מונו רק ב- 2012.
בד"כ, מאמרי כותבים בהארץ בהן מוצגת דרישה לפעולה מטעם "פקידות בכירה", שאחרי יום או יומיים מקבלים גבוי במאמר מערכת ראשי, מאתחלים חקירות במשטרה/כתבי אישום בפרקליטות/פסיקות בבית משפט או לכל הפחות-"החלטות נכונות" בוועדות פריטטיות הזרועות לרוחב ולאורך המרחב הציבורי שלנו.
אבל לא רק זאת - הארץ מתערב גם ביחס החוץ של ישראל. כך למשל ב- 2015, אחרי שעלתה לסדר היום, פעלתנות היתר של עשרות עמותות ממומנות גורמים זרים בהגשת בג"צים, שאיימו לפגוע בצביונה של המדינה, הוחלט לחוקק את "חוק העמותות", שלפיו, עמותות שעיקר מימונן בא להן מגורמים ממשלתיים זרים - יחוייב בתשלום מס. למחרת החלטת הממשלה על הגשת החוק, מאמר המערכת בהארץ בישר ש"אירופה לא תשתוק". לקח 12 שעות של התארגנות, עד שמאמר המערכת באנגלית הגיע למשרדי החוץ של בירות אירופה הרלוואנטיות. כעבור יממה וחצי נוספות שגרירי בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה הגישו מחאה חריפה..