6 שנים אחרי ''חתונת השנאה'': הקטינים זוכו, אבל המטרה הושגה - רועי שרון  

1. יום אחרי שפרסמתי את סרטון "חתונת השנאה" החלו להישמע הטענות המגוחכות שהמצולמים שם הם סוכנים מדיחים (פרובוקטורים) מטעם השב"כ. עובדה שהם רעולי פנים. רבים ידעו לספר שאנשי שב"כ נכחו בחתונה, ועובדה שאבי החתן טוען שהוא לא זיהה את כל האורחים (בחתונה יש שני צדדים, כן?). נשבעו לנו שמי שהדפיס את תמונת עלי דוואבשה היה בכלל הארגון.

2. הטוויטר עוד לא היה מה שהוא היום, אבל האשמות שנפלתי בפח של השב"כ/המשטרה ודיווחתי על אירוע מבוים פורסמו בנדיבות בטורים בכמה אתרים ובפוסטים רבים. לקח קצת זמן, ואז התברר מי הם בדיוק רעולי הפנים שדקרו את תמונתו של דוואבשה, ואז התברר גם שבחתונה לא נכחו אנשי שב"כ או משטרה.

3. מפה לשם, מה שהכי הציק לכמה פעילי ימין מהקצה של נוער הגבעות היה שהקמפיין המפואר נגד השב"כ התהפך בתוך שניות. ראש מועצת יש"ע דאז אבי רואה, שכמה ימים קודם נשא נאום נגד החטיבה היהודית, גינה את הריקוד כבר באותו ערב. אחד הראשונים, אגב, ששלח גינוי חריף עוד בזמן המהדורה היה חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שהכריז: ״הריקוד ההזוי עם תמונתו של תינוק שנרצח בשנתו מייצג אידאולוגיה מסוכנת ואיבוד צלם אנוש״.

4. בהפגנה, תחת הכותרת ״שב"כ מענה יהודים״, שהתקיימה ארבעה ימים קודם מול ביתו של ראש השב"כ דאז יורם כהן, השתתפו יותר מאלף איש. עמדו שם גם רבנים מקריית משה, נבחרי ציבור ומשפחות מהשומרון. הקמפיין תפס תאוצה, שב"כ היה תחת מתקפה חריפה. דקות ספורות אחרי שידור הסרטון הקמפיין התאדה אל אבותיו.

5. ואז כמובן החל המצוד אחר מקור התיעוד. החשוד המיידי, בטח ניחשתם, היה איך לא - השב"כ. האינטרס שלהם בהפצת הסרטון היה מובהק, והרי לא סביר שכתב ישיג תיעוד כזה בעבודה עיתונאית מאומצת.

אבל תוך יממה התברר שהתיעוד שנמצא אצל השב"כ הוא הסרט המקורי של החתן והכלה המאושרים, ולא זה שפורסם ערב קודם באורך של 23 שניות וצולם בסלולרי.

6. ברגע הראשון שחזיתי בעיניי בסרטון החתונה הבנתי שפספסתי נקודה, שאולי רציתי לפספס. בבוקר שאחרי פיגוע ההצתה בכפר דומא, דמיינתי את חוליית המבצעים תופסים את ראשם בבהלה. הם בוודאי תכננו לאיים - כך חשבתי - להבהיל, לזרוע פחד, אבל בטח לא לשרוף תינוק. אבל סרטון החתונה הוכיח דווקא את ההיפך. שתינוק שרוף זה סיבה לחגיגה, הנה התמונה שלו, פעוט בן שנה, אויב העם היהודי, בואו נדקור אותה לצלילי ״זכרני נא״, ומזל טוב לזוג הצעיר.

7. כמה ימים אחרי פרסום הסרטון, שאל אותי רפי רשף - בעקבות הסערה הציבורית - מה דעתי על חקירה פלילית נגד המשתתפים בריקוד. עניתי לו שזה ראוי למשפט הציבור, ושלא כל פעולה מחרידה ראוי לשפוט דרך סעיפי החוק הפלילי. שהתמונות האלו כל כך מזעזעות, והתגובות בציבור הישראלי על כל אגפיו מתנערות ממופע השנאה, שיהיה חבל לקחת אותן לחקירת משטרה.

8. חלפו שש שנים, ואתמול החליט שופט הנוער לזכות את הקטינים מסעיפי האישום. מבלי להיכנס לנימוקים שהציג, השורה התחתונה הולמת את הפרשה. התנהגות ברברית ראויה תמיד להוקעה, אבל לא בהכרח לכתב אישום. הפרסום השיג את התוצאה הערכית הראויה, ולעתים זה חשוב יותר מעוד חותמת של בית משפט.