השילוב של שיקלי נידון מראש לכשלון כי הוא בא כימין חילוני, בניגוד לאילת שקד שתפישת עולמה התגבשה בעצת הרב רונצקי  

וכן, לא לענות שלום ליהודי עתיר זכויות כמו מתן כהנא - גם כשיש מחלוקת -
זו חרפה לציונות הדתית ששותקת על ההתחרעות של המתיימר להנהיגה...

גם ההמלצה הנלוזה של סמוטריץ' שלא לאפשר ליהודי להכנס לבית כנסת,
היא ביזיון לכל מי שהבליג על הנבלה הזו...

ברצינות, זה חלק מהחינוך הדתי-לאומי? אני מתקשה להאמין.

ציטוט:
הרב זלמן בירך ואמר: "אני רוצה לברך את הרב שיבוא למרכז הרב ויחזיר אותם לדרך של הרב צבי יהודה. אני לא אומר את זה בצחוק ולא בבדיחה, אני אומר את זה בכאב". נזכיר כי בחודשים האחרונים עמדו ספריו ופסיקותיו של הרב אליעזר מלמד, בנו של הרב זלמן, תחת ביקורת של רבנים רבים.

הרב זלמן הוסיף: "מורנו ורבינו הרב צבי יהודה לימד אותנו להסתכל בעין טובה על עם ישראל, על כל החלקים שבעם ישראל, לימד אותנו לאהוב את עם ישראל, לראות את המעלות של ישראל, בוודאי בין תלמידי חכמים, לשמור על אחדות ועל היחד".
.

ואנסה להמחיש את הרעיון הנ"ל , החמקמק, כך:
היהדות בדורנו מצווה לפעול ב-3 חזיתות בו זמנית:
1. האידאה הדתית-יהודית
2. האידאה הלאומית-ישראלית
3. האידאה המוסרית-אוניברסלית

באותה מידה שרוב החרדים מתמקדים רק ב-1. ומזניחים ולועגים לשאר,
ובאותה מידה שחלק מהציונות הדתית היום, מתמקד ב-1, וב-2, ומתעלם מ-3,
באותה מידה עושה זאת הימין החילוני-עד-מסורתי כדוגמת שיקלי,
שבמין היפר-קורקציה - דוחה אף הוא את 3, וביתר שאת.

על זה מצביע, ברוב חכמה ועוז רוח הרב מלמד, ולזה מכוון הרב אלי סדן בביקורתו
הקשה נגד הסמוטריצ'יזם והבן-גביריזם.

שורה תחתונה - לפי הרב מלמד והרב אלי סדן:
השמאל הישראלי הדוגל במוסריות אוניברסלית אכן גודש לעיתים את הסאה וחסר
את המרכיבים היהודיים-דתיים והלאומיות-הישראלית, ואף על פי כן -
לעמר בר לב כמי שפיקד על סיירת מטכ"ל, על אף שמאלנותו המעוותת,
יש זכויות שוות ערך לתלמיד חכם חרדי שמתמקד רק בלימוד התורה.
לעמר בר לב כמי שפיקד על סיירת מטכ"ל, על אף מוסרניות היתר האוניברסלית,
יש זכויות שוות ערך לאיש ערכי-לאומי כמו שיקלי שמתמקד רק בלאומיות-היהודית.
ולכן אסור לשתוק כאשר בן גביר מתחרע בפרהסיה על השר לבטחון פנים - עתיר הזכויות.

זה קשה לעיכול ועובר קשה בגרון, אבל לאחרונה בעיקבות
הטלטלה הפוליטית שכמעט הביאה אותנו על עברי פי-פחת, נפל האסימון -
שמתעצם היום בערב יום השואה, ואסור לפספס שוב בבחינת:
פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר...

ואז הרב מפרט - את מה שאתה מסרב לקבל - על חשיבות השילוב של האידאה השלישית,
התפקיד המכריע, שמילאה הישראליות החילונית הסוציאליסטית - הקיבוצים והמושבים,
בתחיית האומה, תפקידי חלוציות והגנה, תפקידי יצור ותעשיה, כיבוש השממה,
עד העברת הלפיד ההתישבות לגוש אמונים, ופינוי הזירות היצרניות (חקלאות ותעשיה),
ליוזמה פרטית - קפיטליסטית, שבה משתלבת גם הציונות הדתית, בהצלחה המניבה השגים
כלכלייים (הייטק...).

ואת זה צפה - חזה - הרב קוק עוד לפני קום המדינה,
במילים:
השלישית היא הליברלית, שהייתה נושאת את דגל ההשכלה בעבר לא רחוק ועדיין ידה תקיפה
בחוגים רחבים, היא אינה מתכנסת בחטיבה הלאומית ודורשת את התוכן האנושי הכללי של
ההשכלה, התרבות והמוסר ועוד. הדבר מובן, שבמצב בריא יש צורך בשלשת הכוחות האלה
גם יחד, ותמיד צריכים אנו לשאוף לבוא לידי המצב הבריא הזה, אשר שלשת הכוחות הללו
יחד יהיו שולטים בנו בכל מלואם וטובם, במצב הרמוני מתוקן שאין בו לא חסר ולא יתר"
(אורות התחייה יח).

את המאמר הזה הגדיר הרב צבי יהודה כ”המאמר הגדול והנשגב... "למהלך האידיאות בישראל"... והוא שני בערכו למאמר "קרבת אלוקים".“ (צמח צבי, איגרת יג'.).