דוח פנימי חושף: לנציבות שירות המדינה לא באמת אכפת מהתעמרות בעובדים  

דוח מבקר הפנים של נציבות שירות המדינה מצביע על ליקויים והזנחה מתמשכים בטיפול בתופעת ההתעמרות בעבודה ● מטה שהוקם לטיפול בנושא פוזר ללא תוצאות, לא פותחה תוכנת מעקב אחר תלונות – וחלקן הגדול אף נופל בין הכיסאות ● הפסיכולוג התעסוקתי איתן מאירי. "הם לפעמים מעצימים את הפגיעה דווקא במתלונן" ● נציבות שירות המדינה: "אנו מייחסים חשיבות גבוהה לנושא ההתעמרות והכנסנו הנחיות חדשות בתקשי"ר"

ענבל (שם בדוי), פרקליטה במשרד המשפטים, התלוננה בפני נציבות שירות המדינה לפני כארבע שנים על התעמרות בעבודה כנגדה. על פי דוח הביקורת הפנימית של הנציבות, שתוכנו נחשף כאן לראשונה, ההתעמרות המתמשכת הביאה להתדרדרות במצבה הפיזי והנפשי.

ענבל לא הסתפקה בתלונה והמציאה בפני הנציבות אישורים רפואיים מתאימים, וכן הוכחות כי עד 2017 זכתה בהערכות פנימיות מצוינות על תפקודה, בעוד שמאז 2017 ואילך ציוניה דורדרו, לטענתה במכוון. בהמשך היא פנתה לבית הדין לעבודה בתביעה נגד הממונים עליה, אך ההתעמרות והפגיעה בה, על פי הדוח, לא נפסקו.

בסופו של דבר קבעה ועדה רפואית כי טיעוניה מוצדקים וכי חוותה העסקה פוגענית לאורך שלוש שנים, מה שהשפיעה על תפקודה ועל מצב בריאותה, כך שנאלצה לצאת לחופשת מחלה ארוכה.

איך טיפלה הנציבות בתלונה? הדוח לא מציין זאת ספציפית, אך התוצאה היא כי על אף ההוכחות לכאורה המגבות את טענותיה, הנציבות לא הצליחה לספק לעובדת את מטריית ההגנה הנדרשת ובסופו של יום היא הייתה זו שנאלצה לעבור למחוז אחר.

דוח "תלונות עובדים (התעמרות בעבודה) לשנת 2018־2019" שהוציא עו"ד יעקב לוזון, מבקר הפנים של נציבות שירות המדינה – יחידת סמך במשרד ראש הממשלה המופקדת על ביצוע מדיניות הממשלה בתחומי המנהל ומשאבי האנוש, ואחראית, בין היתר, על רווחתם של עובדי המדינה – מצייר תמונה עגומה לגבי האופן שבו מתייחסת הנציבות בכלל והנציב הנוכחי הפרופסור דניאל הרשקוביץ בפרט, למניעה ולטיפול בנגע ההתעמרות בעבודה (המכונה גם "המגפה השקטה") במוסדות שלטון שונים בשנים האחרונות.

על אף שלרשות הנציב הרשקוביץ, המשמש בתפקיד מאז 2018, עומד סל כלים נרחב להתמודד עם תלונות על העסקה פוגענית (מבקר הפנים מונה מספר אפשרויות: דרך האגף לייעוץ משפטי, אגף המשמעת, ישיבות הנהלת הנציבות ואפילו באמצעות סמכויות הנציב עצמו), ועל אף הבטחות עבר לשנות כיוון ולקחת את הנושא ברצינות – חושף הדוח הזנחה מתמשכת ואולי אף זלזול בצורך להגן על עובדי מדינה מפני התעמרות.

בהעדר חוק מתאים, עובדים שנחשפו להתעמרות במקום עבודתם עלולים למצוא את עצמם נלחמים בטחנות רוח ומשלמים על כך מחיר – בריאותי, נפשי ותעסוקתי. חלק לא קטן מהמקרים שמפרט עו"ד לוזון הסתיימו, כמו המקרה של ענבל, דווקא בעזיבת קורבן ההתעמרות את מקום העבודה, כפי שקורה לא אחת באירועי התעמרות, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי.

המסר במקרים כאלה מחלחל מטה ועובדים למדים כי הגשת תלונה על התעמרות לרוב לא משתלמת, גם אם יתברר שהתלונה מוצדקת.

המטה פוזר, ההמלצות מוסמסו

הדוח של עו"ד לוזון נחשף בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה". על פי הדוח, הבעיה בשירות המדינה אינה העדרם של כללים או תקנות – אלא מחסור באכיפה.

הדוח מפרט כיצד עוצבו בעשור האחרון נורמות בתחום מניעת התעמרות בעבודה בשירות המדינה, החל מנייר עבודה הסוקר את התופעה, דרך מסמך המפרט כלים להתמודדות עם התופעה – הן במישור המנהלי על־ידי הקמת מטה רפורמה שיפעל בדומה למנגנון הטיפול בהטרדות מיניות ובאמצעות מעקב אחר תלונות עובדים, והן במישור ההסברתי על ידי יוזמות פעילות לשינוי התרבות הארגונית.

אולם, הדוח מדגיש כי דיבורים לחוד ומעשים לחוד: "בפועל, ומסיבות שונות כמו חילופי נציבים ופיזור מטה הרפורמה, המלצות המטה לא יושמו". לדברי לוזון, הרשקוביץ "אימץ את המלצת קודמו בעניין פיזור מטה הרפורמה והשיב למבקר המדינה שאין הצדקה להמשיך ולהחזיק במטה מפני שסיים את תפקידו וכי הנציבות תעקוב אחר יישומיה של הרפורמה".

התוצאה: מסמוס וטיוח הסוגיה. כפי שכותב לוזון: "להחלטה זו (לפזר את מטה הרפורמה, א.ה.) הייתה השלכה ישירה – המלצות מטה הרפורמה בעניין התעמרות בעבודה לא קודמו ולא הוקם צוות טיפול ומעקב אחר תלונות בנושא, הגם שבפועל תלונות כאלה המשיכו להגיע לנציבות".

לוזון מוסיף ומונה כשלים וחסמים שמנעו טיפול הולם בתלונות על התעמרות בשירות המדינה: היעדר שיתוף פעולה מצד משרדי הממשלה וחסמים טכנולוגיים שמביאים לברדק.

מגלגלים את תפוח האדמה הלוהט למשרדי הממשלה

הפסיכולוג הארגוני איתן מאירי, מחבר הספר "התעמרות בעבודה – הצקה, התנכלות, התעללות פסיכולוגית", שחקר את סוגיית ההתעמרות בממשקים רבים של המגזר הציבורי, טוען כי הדוח משתמש במילים רכות לתאר מצב עגום ומתמשך בנציבות שירות המדינה ועושה הנחות לנציבות בכלל ולנציב הנוכחי בפרט.

הוא מתאר את הנציבות במקום נמוך מאוד בשרשרת ההפנמה של חשיבות התופעה במשק הישראלי. "מניסיוני רב השנים, בנציבות לא מבינים וגם לא רוצים להבין מהי התעמרות בעבודה ולא מפגינים מוטיבציה יתרה לטפל בתופעה. הנציבות פועלת לפי הפסוק בקהלת, 'יוסיף דעת, יוסיף מכאוב'.

"הם מעדיפים לא לדעת ומגלגלים את תפוח האדמה הלוהט הזה למשרדי הממשלה כדי שכל משרד ימנה אחראי משלו והם יוכלו להתנער מאחריות. באופן קבוע הם נמנעים מלקבוע מי יטפל בתופעה וכיצד, ומה יהיו הסנקציות נגד מתעמר. מבחינתם זוהי האצלת האימפוטנציה אל המשרדים, ושכל אחד יעשה מה שהוא מבין".

אבל יש להם מסמכים, יש להם סמכויות, יש להם תקדימים. אז איפה הבעיה?
"הבעיה היא מוטיבציה. זה פשוט לא מעניין אותם. הנציבות חושבת שאם היא תגיד שהתעמרות היא דבר 'לא יפה' היא תצא ידי חובתה. אלא שבענייני התעמרות נדרש מעשה, לא אמירה. אני הצעתי בזמנו לנציבות לעשות הכשרה בהתנדבות לאגף המשמעת שלהם – שיבינו מהי התעמרות, מה המאפיינים שלה ואיך מזהים אותה. פניתי אליהם בכתב ווידאתי שפנייתי התקבלה, אבל הם פשוט לא חזרו אלי".

בדוח מתאר לוזון כמה דוגמאות נוספות של תלונות בגין התעמרות במסגרות השונות בשירות המדינה, שחלקן הסתיימו כמו במקרה של ענבל בעזיבת או העברת העובד למקום אחר.

באפריל 2019 הגישה עובדת רשות המיסים תלונה על אלימות מילולית כנגדה ופגיעה פתאומית בציוני ההערכה השנתיים שקיבלה – אחרי 25 שנים של ציונים טובים. מצבה הפיזי והנפשי הורע ואחרי שאושפזה בגלל הפרעות לבביות הגיבו (על פי הדוח) הממונים עליה בביטויים משפילים כמו "את אפס מאופס, שקרנית" וכן בהאשמות כי זייפה הִתְחַלּוּת כדי להתחמק משיחת משוב.

בהמשך, העובדת אושפזה ועברה צנתור לב. המבקר קובע כי נאלצה למשוך את תלונתה "בהעדר חוק מתאים".

במקרה אחר התלוננה בפני הנציבות קלדנית בבית משפט, אם חד־הורית, על התעמרות בעבודה שהתבטאה בהרחקה מעבודה בתואנות שקריות, פגיעה בכבודה והכפשתה, שיבוץ לא הוגן ו"ירידות" על מקצועיותה.

התוצאה של התלונות: היא נאלצה לשהות בביתה כחצי שנה ו"תלונותיה בעניין ההתעמרות הושבו ריקם". הנציבות דווקא מצאה שתלונותיה היו מוצדקות וכי הרחקתה מהעבודה הייתה לא תקינה. היא הוחזרה לעבודתה אך כדי לקבל פיצוי על הפגיעה בזכויותיה הסוציאליות, משכורתה וימי החופש המגיעים לה, היא הייתה צריכה לפנות לבית הדין לעבודה.

במקרה אחר, כבאי שהתלונן על מפקדו שנהג בו באלימות מילולית ובמקרה אחד אף אלימות פיזית, הושפל לעיני חבריו ועיכבו לו את מתן הדרגה. אולם, מי שהועבר מתפקידו לתחנה אחרת היה העובד, לא המפקד המתעמר לכאורה.

לעומת זאת, מסתמן שכשהנציבות באמת רוצה – היא כנראה יכולה: בתלונה אחרת נגד קצין כבאות בתחנת כיבוי שונה שהתנהג "באופן גזעני ומשפיל כלפי לוחם אש ממוצא אתיופי, שבר על ראשו ביצה, זרק עליו נעל ולעיני פקודיו הטיח בו מילים קשות כמו 'תגידו תודה שהביאו אתכם מהג'ונגל' – מנהל אגף המשמעת בנציבות הגיש תובענה כנגד המפקד המתעמר בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה ואותו מפקד הודה בהאשמות והורשע במסגרת הסדר טיעון.

הנה כי כן: טיפול מלא, לקיחת אחריות ותוצאות בהתאם. מאירי אומר שהמקרים המתוארים בדוח הם בגדר טיפה בים. "אני לא מכיר את המקרים המפורטים בדוח הזה, אך אני מכיר המון מקרים אחרים שבהם עובדי מדינה פנו לנציבות, וזו לא עשתה כלום או כמעט כלום. ברוב המקרים, אגב, היא הרעה את מצבו של המתלונן כיוון שבמקום לעזור לו – חשפו את זהותו".

איך זה קורה?
"כשהעובד פונה בזעקתו לנציבות, הנציבות מעבירה למתעמר או לממונים עליו את התלונה להתייחסותו ולהערותיו, הרבה פעמים עם פרטים מזהים של המתלונן. כך קורה שאדם בוכה בדם ליבו על דברים איומים שעושים לו במקום העבודה, ובמקום שיקבל הגנה הוא נחשף להטרדות ולהצקות רבות יותר.

"זאת התנהלות שפשוט לא תאומן. הפרקטיקה הזאת היא גם אחת הסיבות שבהרבה מאוד מקרים העובד, גם אם תלונתו תימצא מוצדקת בסופו של יום, לא יוכל להישאר במקום העבודה".

מבקר הפנים עו"ד לוזון דווקא לא הסתפק בכתיבת הדוח וכינס במקביל לפרסומו ישיבת הנהלה מיוחדת ביוני 2019, בהשתתפות הנציב. בישיבה "נערך דיון מקיף שבסופו הוחלט על עיגון מניעת ההתעמרות בתקשי"ר ובחינת האפשרות של מינוי ממוני מניעת התעמרות במשרד הממשלה".

אולם, מאירי טוען כי בשלוש השנים מאז שנכתב הדוח המדובר (שכאמור, מעולם לא נחשף לציבור הרחב) לא חל כל שיפור או הטמעה של לקחים בנציבות שירות המדינה, וכי התקשי"ר הינו בגדר "אותיות מתות".

לישיבה המדוברת ב־2019 הוזמנה כמומחית ד"ר אורית קמיר, חוקרת ומרצה למשפט, מגדר ותרבות, ממנסחות החוק נגד הטרדה מינית, שהייתה גם מיוזמות ומנסחות הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה – הצעה שעברה בקריאה טרומית ב־2015 אך נפלה בהמשך.

קמיר אמרה לזמן ישראל: "המפגש המדובר נערך ביוזמת מבקר הנציבות שבאמת רצה לקדם ולשפר את הנורמות. הנציב עצמו דיבר במפגש בטרמינולוגיה של מחויבות. אחרי אותה פגישה לא שמעתי מהם יותר דבר, כך שבאמת איני יודעת אם נעשה משהו נוסף בתחום מעבר לאותו המפגש".
דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה

מדובר נציבות שירות המדינה נמסר בתגובה: "הדוח שנכתב על ידי המבקר הפנימי הקודם דאז עו״ד יעקב לוזון מתייחס לשנים 2018–2019. נציב שירות המדינה הפרופסור דניאל הרשקוביץ, שנכנס לתפקידו בחודש אוקטובר 2018, החליט עם כניסתו לתפקיד לעגן את סוגיית התלונות על ההתעמרות בעבודה והטיפול בהן בהוראות התקשי"ר.

"ואכן, לאחר עבודת מטה בנושא, עוגנה הסוגיה בהוראות התקשי"ר בחודש אפריל 2021, בפרק 3.45 שדן בצורה מורחבת בטיפול ובפעולות הנדרשות לשם קבלת החלטות בנושא התעמרות בעבודה, כולל מתן סמכויות לסמנכ"לים למנהל ומשאבי אנוש במשרדי הממשלה להיות אמונים על טיפול בנושא זה. הפרק מתווה למשרדי הממשלה נוהל ברור כיצד יש לטפל בתלונות בנושא זה.

"זאת ועוד: נציב שירות המדינה הרשקוביץ פרסם ב־30 ביוני 2021 הנחיה בנושא לכל הנהלות משרדי הממשלה (הודעת נש"מ פא/22). באשר לטיפול המשמעתי, יצוין כי כאשר מתקבלת באגף המשמעת תלונה על התעמרות, יש רישום ומעקב בעניינה והתלונה מטופלת כמקובל בכל תלונה שמתקבלת.

"כמו כן פותחה בנציבות מערכת לניהול הפניות והתלונות (CRM) והיא נמצאת בשימוש מחודש נובמבר 2021. עוד יודגש כי נציבות שירות המדינה מייחסת חשיבות גבוהה לנושא זה ואגף הביקורת הפנימית בנש״מ עוקב אחר הטיפול בנושא ויבחן צורך לביצוע ביקורת מעקב במהלך שנת העבודה 2023".

https://www.zman.co.il/342106/popup/