כשלונות הממשלה ה-37 של ישראל עד כה  

1) הרפורמה המשפטית דרושה לשם הבהרת חלוקת הסמכויות במדינה, הגברת המשילות, והשגת הניצחון על האויב. בסדר, אבל איפה הכנת השטח לפני שהולכים על הרפורמה?

הרי לא משנה מה עושים, השמאל תמיד יכריז על קץ הדמוקרטיה, אז מראש עוברים על החוקים, ומנסים לאתר במה השמאל יכול להשתמש כדי למנוע את ריבונות העם.

למשל, לפני הצגת פרטים על הרפורמה, או אפילו דיבור בממשלה על הרפורמה, משנים את החוק, כך שאין יותר צורך בחתימת הנשיא על חוקים. כי במצב הנוכחי, אם לא מקבלים את מתווה הנשיא, אז הנשיא יסרב לחתום על חוקים, ופשוט יסחוט את הממשלה (ובג"צ בשמחה יתמוך במהלך כזה של הנשיא, אפילו שמהלך כזה הוא "נגד עקרונות היסוד של השיטה", ובניגוד גמור לפסיקה קודמת של בג"צ בענייני סמכויות הנשיא).

2) בהקשר לעיל, כישלון בשמירה על היוזמה, ובשליטה על הדיונים על הרפורמה, בכך שהעבירו לנשיא את ניהול הדיונים עליה.

זו פגיעה קשה בהליכי החקיקה במדינת ישראל, ובסמכות הכנסת וריבונות העם.

3) ההימנעות מלפטר את היועצת המשפטית לממשלה כבר על ההתחלה.

נכון שהיא תתנגד ופשוט תתעלם מההדחה, נכון שבג"צ גם יתמוך בהתעלמות שלה ובהמשך ההכתבות שלה לממשלה, אבל בסדר, זה גם רווח, כי זה צובע כבר על ההתחלה את היועצת ואת בג"צ בצבעים שהם ברורים גם לאחרוני האדיוטים והתמימים בישראל. וזה משהו חשוב, לדחוף את בג"צ כל פעם להגיב בצורה מטופשת וכך לחשוף עוד ועוד את שנאתו לעם ישראל וריבונות העם והדמוקרטיה, וחתרנותו נגד ממשלות שהוא לא אוהב.

4) הימנעות מלפטר את מפכ"ל המשטרה כבר על ההתחלה, על הכישלון בשומר-חומות. אפשר היה לעשות זאת דרך וועדת חקירה שמורכבת מחברי כנסת (אם צריך לשנות את החוק בשביל זה, אז קודם משנים את החוק).

5) הימנעות מלפטר את הרמטכ"ל, אם לא בגלל עמדתו הרפה בנושא הסרבנות, אז על כך שהוא ממשיך במדיניות הניהולית הגרועה של קודמיו:

חוסר שיקוף ראוי של יכולות הצבא ומוכנותו, אי-הגברה ראויה של עצמאות הפעלת האש של מדינת ישראל, אי-שיפור משמעותי במדיניות השמירה והאבטחה של הבסיסים ושטחי האימונים, חוסר שיפור ראוי בענף התובלה ועוד ועוד.

תפקיד הרמטכ"ל הוא לא רק להיות מצביא, אלא גם מנכ"ל. אם הוא לא מבין זאת, הוא צריך לעוף.

6) אי-העמדה לדין / נזיפה חמורה, של ראש השב"כ הקודם על "שומר חומות" וההתנהלות הגרועה שלו מול האירועים.

גם גנץ היה צריך להיענש על כך. כמו שנאסר על שרון להיות שר-ביטחון, כך צריך לאסור על גנץ, בעקבות "שומר חומות".

7) לא לפטר את ראש השב"כ הנוכחי לנוכח הכישלון שלו להגן על הדמוקרטיה, מול ניסיונות ההפיכה וההמרדה הברורים.

אפילו על הכישלון של האבטחה של מתחם ראש הממשלה הוא לא פוטר.

7) אי-העמדה לדין על בגידה / סיוע לאויב של כל מיני ערבים ושמאלנים שעושים את זה כל היום ברשתות, כאילו יש להם צ'ק פתוח לזה מהפרקליטות.

לפחות לדבר על זה בפומבי ולנזוף בפומבי בפרקליטות כדי לחשוף כמה שיותר את העמדה הפוליטית של הפרקליטות, כהכנה פסיכולוגית לקראת הרפורמה.

8) איפה ההסברה על הרפורמה? איפה אחדות ועקביות המסר?

איפה המענה על השקרים ("לא דיברתם על הרפורמה לפני הבחירות" / "אף פעם לא היו ניסיונות כאלו לרפורמה" וכו' וכו').

דרשו מהקואליציה, באלימות, לעצור את החקיקה של הכנסת. איפה המענה? איפה ההגנה על הדמוקרטיה?

איפה הדרישה מהשמאל להציג את הרעיונות שלו לרפורמה במערכת המשפט, ולא להמתין אלא מיד להציג את הרעיונות שלו בעצמכם?

איפה הקמפיין של להציג את משפטי הביקורת של השמאל על מערכת המשפט (כלומר להציג את צביעותו) ?

להתכונן לקמפיין בחירות יודעים, ואז זהו, אחרי שנבחרים, לא צריך להסביר יותר?

9) כרגיל אצל ביבי, הססנות וזגזגנות. או שאתה מדבר על הרפורמה, או שאתה לא מדבר. לפני הבחירות דיברת, פתאום אתה לא יכול לדבר? ואז כן מדבר, ואז שוב לא? מה נסגר? איפה ההובלה, איפה ההסתערות על המשימה? הרי כישלון פה משמעותו אובדן ישראל, אז איפה הנחישות?? איפה הפגנות הענק שהיה צריך לארגן מיד מול הפגנות השמאל?

גם המפלגות החרדיות אשמות פה. איפה הכוח שלכם ברחוב? אי-אפשר רק לדבר כל הזמן בחדרי חדרים.

10) בן-גביר בא עם אינסטינקטים נכונים: לפטר את היועצת עכשיו ומיד.

אבל אם הממשלה לא עושה, היה צריך לאיים במלוא הרצינות בהפלת הממשלה. הם חבורה של פלגמטים שוקיסטים, אין ברירה אלא לתת להם סטירה כדי שיתעוררו ויבינו איך מנהלים מלחמה.

11) גם סמוטריץ' טעה פה, ולא חשב קדימה. את היועצת היה צריך לפטר, בדיוק כמו שהיה צריך לעתור בפעם המיליון לפסילת מפלגות תומכות אויב ושונאות ישראל. נכון שבג"צ יסרב. זה כל העניין, לנצל כל הזדמנות כדי לחשוף את האמת על בג"צ.

עוד טעות של סמוטריץ': לא משנה מה, בביטחון לא חוסכים. להפך. כמעט כל השקעה בביטחון חוזרת בדמות צמיחה של הכלכלה.

12) בהקשר ההשקעה בביטחון, זו עוד טעות קשה מצד הממשלה והעומד בראשה וגם שר הביטחון.

אי-הבנה שקודם כל ביטחון.

לא משנה מה, איך, מגבלות, מכשולים, עיכובים, עושים כל מה שאפשר כדי להגביר את הביטחון כמה שיותר מהר. הרועצים המשפטיים חוסמים את הדרך? בסדר, גם זה טוב, כי זה רק חושף לעם את עמדתם הפוליטית. כרגיל בנוהל (שלא מיושם) יש לתת כמה שיותר פומביות לעמדתם, כדי שיהיה ברור לעם הנחיצות של הרפורמה.

13) התברברות בירושליים.

# האויב רוצה "להתבצר" במסגד? למי איכפת? שיתבצרו! פשוט סגרו את השערים, מותר לצאת ממתחם ההר, אסור להיכנס, ואז סוגרים את המים והחשמל, וממתינים שהמתפרעים יתעייפו. ואז מעמידים אותם לדין, ולכל הפחות מרחיקים אותם מההר לצמיתות. לנצח. עד יום מותם.

# יותר מידי התפרעויות? סוגרים את כל ההר, בשביל "סקר נזקים בעקבות רעידת האדמה". הסקר הולך להימשך חצי-שנה. ואז אחרי חצי-שנה מכריזים שמצאתם נזק, וסוגרים את ההר לשנתיים תיקונים, שימשכו שלוש וחצי שנים כי "בירוקרטיה וקשיים משפטיים".

# עוד התפרעויות? תביאו גדוד או שניים של צה"ל לירושליים, למשימות שיטור עם אלות בייסבול מפלדה ומיגון מכף רגל ועד ראש, ועם מדי משטרה.

# התקשורת מפריעה עם שקרים והסתה? תעבירו חוק "ביקורת התקשורת" שלכל הפחות נותן ציוני אמינות לגופי התקשורת, ומעיף מכאן כלי תקשורת שמסיתים לאלימות, או משקרים שוב ושוב ושוב ושוב. דמוקרטיה לא צריכה להתאבד...

14) ההתברברות מול המשטר האיראני.

חלאס, הבנו את הפואנטה, אין משהו שעוד אפשר להשיג שם בגישה הרגילה, ונותר רק לבצע את המתקפה הגדולה מול האויב הפרו-נאצי הזה.

אם פוחדים להיראות כאילו "אנחנו תוקפים ראשונים" (אפשר לחשוב שלפני זה היה שלום עם איראן), אז אפשר ללחוץ על הגז בסוריה כדי לגרום למשטר האיראני לאבד עשתונות ולבצע מהלך שיציג אותו גרוע (כי לנהל קמפיין הסברה בנושא אתם לא יודעים, כרגיל, אז תנו לאיראנים לנהל אחד בשבילכם).