גם אם אני שם בצד 100 שנים
ושוכח הכל (ואין מצב שאעשה את זה)עדיין
אלה עדיין עם הרגל על הגז
לא מרפים
נזכרתי לרגע
כשעקרו אותנו מהבתים וגירשו אותנו בקיץ 2005
אמרו לנו
קבלו את זה באהבה
ותחבקו את אלו שעוקרים אתכם ומפעילים עליכם הרבה כוח
ניסיתי לא מעט פעמים להושיט יד לשלום
וירקו עלי
וירקו על היד המושטת
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
חבר מתאריך 2.4.12
20117 הודעות, 91 מדרגים, 154 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 0
ערכתי לאחרונה בתאריך 14.12.23 בשעה 18:59 בברכה, ישראלצ'יק
לצערי הרב אנחנו נצטרך ללמוד בדרך הקשה של דם יזע ודמעות.
לתחושתי השמאל רוצה אחדות רק בדיבורים אבל לא באמת. אף אחד למעט כמה בודדים במקהלת השמאל (כמו דפנה ליאל למשל) לא מתנערים מקמפיין החוצות הביזיוני על "בזיזה" וממשלת משתמטים כאילו שזה מה שחשוב עכשיו להבליט. הם רק צריכים אחדות לצורך שליחתנו כבשר תותחים בכדי להחזיר את המצב הביטחוני לשגרה ואח"כ לבצע התכנסות ונסיגה מיש"ע (שמת לב שהביטוי הזה חזר חח?)
למה להם (יאיר גולן למשל) מותר עכשיו לדבר על התכנסות ביש"ע ונסיגה הדרגתית בעתיד ולנו אסור לדבר על המשך הרפורמה המשפטית?
הקולות הצפים בעם מאד מבולבלים, מצד אחד רוצים ימין ביטחוני קיצוני אנטי ערבים מצד שני רוצים את גנץ מאסכולת אוסלו. מה עושים עם הדבר הזה? לא למדו כלום.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד