''המאבק למען החטופים הפך מזוהה עם השמאל. הימין עוין אותו כי הוא מפריע לו לנקום בכל מחיר''  

איך זה יכול להיות? הרי גלעד שליט היה הילד של כולנו.

"הסנטימנט של חתירה לניצחון ולנקם בכל מחיר כל כך חזק, עד שהתביעה לשחרור החטופים נתפסת ככזו שחותרת תחתיו. סוגיית החטופים נתפסת כעוד קורבן שצריך להקריב למען הניצחון אם הוא עומד בסתירה ליעד של השמדת כוחו של חמאס, כי המחיר הוא הפסקת אש ממושכת או סיום המלחמה. זה יוצר התנגדות לעסקה לשחרור החטופים, ובמקרים הקיצוניים יותר גם עוינות לעצם הפעולה של משפחות החטופים והארגונים שמזוהים איתן. והשיח הזה רק ילך ויחמיר".

במוצאי שבת, למשל, צייץ רמי פירו, אחד מיועציו של שר החינוך יואב קיש, כי "מובילי מחאת החטופים גורמים לי לסלוד באופן מפחיד מהמשפחות" ואחר כך מחק את הציוץ. לוי אומר ש"זה לא אירוע חריג בכלל. הימין סבור שיש הזדמנות היסטורית להעביר את חמאס מהעולם, והסלידה היא משום שמשמעות הדרישה לעסקה היא עצירת המלחמה".
(...)
לוי גדל ברמת גן, התגייס לצה"ל כלוחם שריון והתקדם כקצין בקבע עד לתפקיד ראש ענף בחטיבת המבצעים במטכ"ל. בגיל 30 השתחרר בדרגת סגן אלוף.

יש לו תואר ראשון במדעי המדינה ודוקטורט במסלול ישיר בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. אחרי פוסט־דוקטורט בניו יורק הוא חזר ארצה לתפקידים ביצועיים וכיהן כמנכ"ל עיריית רמלה ומנכ"ל ויצ"ו העולמית. מ־2008 הוא מרצה וחוקר באוניברסיטה הפתוחה.

לוי פרסם עשרה ספרים על יחסי צה"ל והחברה הישראלית, כיהן כנשיא האגודה האירופאית ליחסי צבא־חברה (ERGOMAS), וקיבל שורת פרסים על מחקריו, ובהם פרס "הישג הקריירה" של האגודה האמריקאית לחקר יחסי צבא־חברה, פרס צ'צ'יק לחקר ביטחון ישראל של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ושני פרסי האגודה הישראלית למדע המדינה.
(...)

להמשך, במוסף השבת של כלכליסט: https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-21-12-23/m01.html