האם השומר הצעיר חוזר למקורות ?  

"בימים אלו כשמק"י נערכת לוועידתה ה-25, אני רוצה לציין בסיפוק את ביטויי ההתעניינות והתמיכה במפלגה בקרב שוחרי שלום ומתנגדי הכיבוש. היתה לי חוויה נעימה באחד במאי השנה, כשראיתי במועדון "הגדה השמאלית" בני נוער רבים חניכי תנועת "השומר הצעיר" מקשיבים להרצאתו של חברנו אפרים דוידי, חבר הוועד המרכזי של מק"י. עבורי יש משמעות מיוחדת לתמונה המרנינה של צעירים, חברי "השומר הצעיר" מאזינים מתוך עניין רב להרצאה של חבר מרכזי בהנהגת מק"י. איני יכול שלא לחזור לאחור במנהרת הזמן שנות דור, כאשר גורשתי מתנועת "השומר הצעיר" בחיפה לאחר שהבולשת הבריטית עדכנה את הנהגת "השומר הצעיר" שאני קשור לפ.ק.פ."

http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&thold=-1&mode=nested&order=0&sid=5437#46219

אולי בהקשר הזה מעניינת עדותו של ברל כצנלסון:

"... הראוי לביקרות ב"השומר הצעיר" בתפקידו ההיסטורי לא היה במה שהאלמנט לא היה טוב. הוא היה טוב למדי. ... בוודאי בכמה דברים הם מצטיינים לטובה אבל עצם המחשבה שההיסטוריה מתחילה בהם, הזילזול בזולת, חוסר הכבוד לכל מה שנוצר לפניהם- כל זה שימש התחלה להתפתחות שבאה אחר כך. וכיוון שהפרינציפ היה קודם כל התבדלות היו מוכרחים לחפש איזו הדגשה, שתהיה שונה ותצדיק את הופעתם המיוחדת בתנועת הפועלים הארץ ישראלית. התפתחות זו של ה"שומר הצעיר" הביאה לידי כך ששום חלק של התנועה בארץ לא שילם מס יקר כל כך כך לפרקציה, לכפירה הציונית, כמו ששילם השומר הצעיר"
כתבי ברל כצנלסון, כרך 12 דבריו האחרונים, עמ' 207)

השומר הצעיר כמאמרו של צבי שילוח שהיה פראפרזה על סיפרו של אלקנה מרגלית: "מעדת נעורים אל סף בגידה"
עוד לא קברו שם את סטאלין.