צחנת אוסלו - גינוסר, ברק, רובינשטיין  

אהוד ברק לא ידע, או לפחות כך טוענים היום אנשיו. למרות זאת, אכף ברק על אנשיו לארגן תצהיר (חתום על ¬ידי דני יתום), שעל פיו אין ניגוד אינטרסים בפעילותו של גנוסר. היום זה יכול היה להיות מצחיק, אלמלא זה היה כל ¬כך עצוב.

גם אליקים רובינשטיין לא ידע. רצה לדעת, ניסה לדעת, לא הצליח. כשביקש ברק "להכשיר" את פעילותו של גנוסר, התבקש גנוסר לפתוח את הקלפים מול היועץ המשפטי. הוא סירב. גם בג"ץ דרש "הרמת מסך". גנוסר המשיך לסרב. הוא ידע למה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/40041

גם מתי גולן בעיתון "גלובס" מגיב על "פרשת גינוסר". "ראשי המדינה שהעסיקו את גינוסר מעלו באמון הציבור ובאמון הלוחמים", כותב גולן ומוסיף כי גם אם יימצא שגינוסר לא חרג ממסגרת החוק הרי שאין אפשרות לערער על כך שגינוסר "עשה עסקים עם הפלשתינים, וליתר דיוק עם ערפאת ועם איש הכספים שלו. הווה אומר: אדם שהיה פעם אחד מבכירי השב"כ עשה, ואולי עדיין עושה, עסקים עם האדם והגוף שלצורך המלחמה נגדם הוקם השב"כ וקיים עד היום".

גולן מוסיף כי במסגרת עבודתו עסק גינוסר בחקירות של פלשתינים, ולכן יש להניח שהוא ביצע חקירות קשות, והשאלה העולה מכך אומר גולן: "מה זה אומר עליו? ובכלל על המלחמה? כלומר, איש כמו גינוסר אומר בלבו: היום אני איש שב"כ אז אתה אויב, ומחר אני כבר לא בשב"כ, אז אתה שותף לעסקים. האם לזה אפשר להסכים?"

גולן מוסיף ושואל: "למה כולם אצלנו ידעו ושתקו? ולא סתם שתקו, אלא המשיכו להפקיד בידיו של גינוסר משימות ביטחוניות?" "המוניטין של גינוסר כאדם מפוקפק לא התחיל בפרשה הנוכחית", כותב גולן ומוסיף: "למרות זאת, הוא היה מקורבם של ראשי ממשלות, איש סודם ואמונם".

"כולם: גם גינוסר, גם שותפו, גם ראשי המדינה שהעסיקו את גינוסר, כל אלה עברו על כללים חשובים בהרבה מהחוק. הם מעלו באמון הציבור בכלל, ובמיוחד באנשים הנותנים את חייהם בשירותם", מסכם גולן.

http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-16067-00.html?tag=08-15-46&au=True

חשיפה, מאת העיתונאי בן כספית, בעיתון מעריב:

כ-300 מיליון דולר מכספי העם הפלשתיני הועברו מחשבון של יאסר ערפאת ומוחמד ראשיד, בבנק שוויצרי, ליעדים בלתי ידועים במהלך השנה הראשונה של האינתיפאדה. החשבון בבנק השוויצרי 'לומבארד אודייה' נוהל בידי הישראלים: יוסי גינוסר ועזרד לב.

עזרד לב (42), איש עסקים אשר עמד מאחורי פתיחת החשבונות של הפלשתינים בשוויץ והיה אסטרטג ההשקעות שלהם, יועצו של מוחמד ראשיד ושותפו של גינוסר. לב החליט לחשוף את כל העסקות, ההלבנות, התשלומים, והערבות הכספים שניהלו לרשות.

גינוסר (56), לשעבר ראש אגף בשב"כ, שימש שליח מיוחד של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין ז"ל, שמעון פרס ואהוד ברק לרשות הפלשתינית. במהלך שירותיו את ראשי הממשלה לא שיתף אותם בדבר אודות משיכת הכספים הפלשתיניים, כאשר המשיכות בוצעו במהלך האינתיפאדה.

לפי החשיפה במעריב, בכל זמן שירותו את ברק וראשי ממשלה אחרים, ניהל גינוסר את כספיו של ראשיד וגרף רווחים עצומים. גינוסר היה גם מעורב בעסקי הקזינו ביריחו.

גינוסר, שניהל במשך זמן רב חלק ניכר מהעסקות, נחשד לראשונה על-ידי ראש הממשלה, אריאל שרון. "היחיד שזיהה שיש כאן משהו לא תקין ועצר את הפעילות של גנוסר או לפחות מיקד אותה, היה שרון. עד כמה שאני יודע, גם עמרי, בנו של ראש הממשלה, הבין את הסיפור בעצמו ועצר אותו", אמר עזרד לב ל'מעריב'

http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/394/750.html

גנוסר יודע את האמת וזו תרדוף אותו עוד זמן רב. הוא בא לטלוויזיה שלשום, כי לא היתה לו ברירה
אחרת. שוב הוא מוצא את עצמו יוצא למלחמה על חייו הציבוריים. על שמו הטוב. מתכתש עם הקלון, עם
הבושה, עם העובדות המביכות, הבלתי נתפסות כמעט, שנפרסו במעריב בשבוע שעבר מפי מי שהיה שותפו
הקרוב, איש סודו, עוזרד לב. יחד ניהלו שניהם את חשבונות המיליונים של יאסר ערפאת ומוחמד ראשיד
יותר משלוש שנים. לב גייס, בסופו של דבר, את האומץ הנדרש כדי להכות על חטא ולפרסם את הסיפור.
לגנוסר אין האומץ הזה.
אסור לשכוח שמבחינתו, לפחות, המונה ממשיך לדפוק. התשלומים והתקבולים ממשיכים לזרום. הוא ממשיך להתפרנס, לא בכבוד, מקשריו עם מוחמד ראשיד, שמתפרנס ממנו בחזרה. חוק הכלים השלובים עובד, אצל שני אלה, שעות נו ספות. קשריו של גנוסר עם ראשי ממשלה שונים, עם שרי ביטחון לדורותיהם,
מול קירבתו ושותפותו עם ראשיד וערפאת, הפכו לתעשיה של ממש. אף אחד לא יכול היום לקבוע מה קדם למה. מה שברור הוא, שגנוסר הקפיד להשאר תמיד "המקורב", או "המתווך", או "המוציא ומביא" (כסף הביתה), או "השליח המיוחד". כל פעם שהתחלף שלטון, ניסה גנוסר להתקרב מחדש. הוא שמר על ראשיד
אצלנו, ראשיד שמר עליו אצלם, שניהם שמרו על הקופה המשותפת.

"זה מטריף אותי", אמר אתמול גורם מדיני בכיר ביותר, "שבשעה שהילדים שלנו כאן נמרחו על הקירות, גנוסר המשיך לשייט בין הבנקים בז'נבה ולנהל את מאות המיליונים של ערפאת וראשיד, בלי להגיד מילה, בלי להתחרט, בלי להתבייש".

http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/400/628.html

בתצהיר עליו חתם מנהל לשכתו של ברק, דני יתום, בשנת 2000 נכתב: "המידע (על פעילותו העיסקית של יוסי גנוסר) אינו מעורר חשש לניגודי עניינים" * התצהיר הוגש בעיצומה של ועידת קמפ-דיוויד, בה הופיע גנוסר כחבר המשלחת האמריקנית

באותו תצהיר אמר יתום, בשמו של ברק, בין היתר את הדברים הבאים:

"ניסיון העבר מלמד עד כמה חשוב וחיוני קיומו של איש קשר, כדוגמאת המשיב 4, לניהולם התקין של המגעים המדיניים, ולהצלחתם, וכאמור, גם לעניינים ביטחוניים. להערכת ראש הממשלה, חיוני בנסיבות המשא-ומתן בו עסקינן, כי המשיב 4 יוסיף למלא משימות כאמור".

מעניין לציין, כי בסיטואציה שהיתה - בעיצומה של ועידת קמפ-דיוויד, לא נמצא עורך דין זמין בפניו יחתום יתום על התצהיר. אי לכך, ומכורח אותן נסיבות, חתם יתום על התצהיר בפניו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שאגב חתם בכובעו האחר: א. רובינשטיין, עו"ד.