מסע הארורים  

יש כאן כמה אנשים שחושבים שהגיעו אל המנוחה ואל הנחלה.

עוד מוקדם. יש עוד הרבה דברים לעשות כדי להגיע למצב הזה.

ואחד הדברים הראשונים שנדרשים הוא תיקון עמוק של המידות, המוסר והאנושיות שלנו.

אני נכד לניצולי שואה. אני מכיר את סיפורי הזוועה.

מצד שני כן יש חובה לראש הממשלה לדאוג להם באופן אחר, ולדרוש התערבות
מיידית של ארצות אחרות לטיפול בפליטים האלה.

"וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ט':

וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוקים ל"ג - ל"ד:

"וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם".

ספר דברים, פרק י', פסוק י"ט:

"וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

לא, זו לא קריאה למדינת הלכה. אבל, מי שחושב שהתורה היא מיושנת, ושייכת לעולם העתיק, כדאי לו שילמד קצת ויחשוב קצת לפני שהוא ממשיך להחזיק בדעתו זו.

מאת אלכס לוין

בשיאה של תקופת המבחנים, ובהיעדר טיפול ממשלתי נאות, נאלצים סטודנטים מאוניברסיטת באר-שבע לשאת בעול הטיפול בפליטים הסודנים. "שעות השינה הצטמצמו משמעותית, אנו משקיעים בכך מכספנו האישי, ואין זמן ללמוד", הם זועקים

יעל עברי
פורסם: 09.07.07, 09:55

חשבון הטלפון של אלישבע מיליקובסקי (24), סטודנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון, הגיע החודש ל-2,200 שקלים. "כמעט חטפתי התקף לב כשראיתי את החשבון. אין לי מושג מה אעשה עם זה, אבל בלית ברירה אני חייבת להמשיך לעבוד", היא אומרת בפשטות. בחודש האחרון הפכה מיליקובסקי, בלי תואר רשמי, משאבים או הכשרה, לאחראית על הסיוע לפליטים הסודנים מטעם הסטודנטים. מאז שיעבדה למשימה את ימיה ולילותיה, כשלצדה גרעין עיקש של כ-20 מתנדבים, כולם סטודנטים לפוליטיקה וממשל ועבודה סוציאלית באוניברסיטה.

מה שהחל כיוזמה ספונטנית, מחווה של רצון טוב מצידם, הפך כבר לנוהל כמעט רשמי. "כשהם (הפליטים - י.ע) מגיעים לעיר אנחנו מקבלים הודעה על כך מהרשויות", מבהיר אריק הורוביץ (28), סטודנט לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. "בדרך-כלל מדובר בהודעה מהצבא, אך לעתים אלו הודעות מהעירייה או המשטרה שפשוט מודיע לנו על קבוצה נוספת שהגיעה לעיר. בשלב הזה אנחנו מגיעים לעזור". בשלב הראשון מנסים הסטודנטים לברר את מצבם הנפשי של הפליטים, ולאתר מקרי חירום, ובשלב השני מתחיל הטיפול בהם - הכולל בגדים, אוכל, תרופות, טיפול רפואי, מציאת מקומות לינה ולעיתים קרובות גם מציאת מקומות עבודה ואף איתור קרובים שנותרו ליד הגבול.

"עוזרים, בלית ברירה" מחאת הסטודנטים (צילום: תמר דרסלר)

"עם כל הכבוד, אנחנו לא מוסמכים לעשות זאת"

"בלית ברירה נהיינו הכתובת הרשמית", מקוננת טל בן ארי (22), מהחוג לפוליטיקה וממשל ורכזת המתנדבים מטעם הסטודנטים. "הפצנו מייל באוניברסיטה ודרכו הצלחנו לגייס עזרה. יש פניות מכל הארץ, גם מרופאים שמוכנים לסייע בתרופות ללא מרשם, ואחרים שמוכנים לשלוח בגדים. אבל גם מלאכת הארגון דורשת משאבים רבים". בן ארי מספרת כי יש סטודנטים שמימנו מכספם ארוחות לפליטים ואחרים שנשארו לישון עימם בבית החולים כל הלילה. "יש ימים שאני מאוד מתוסכלת ויש בי כעס שהכל נופל עלינו, כי זה לא התפקיד שלנו", היא מודה "אבל אין לנו כל-כך ברירה".
ובינתיים
הפליטים נזרקו מבאר שבע ויועברו לשדרות / ענת ברשקובסקי
אחרי שנסעו מבאר שבע לירושלים וחזרה וכמעט ובילו את הלילה ברחובות, נמצא סוף סוף לפליטים הסודנים מקום לינה - ליד שדרות. אולם אז הגיעה המשטרה למקום וחסמה את האוטובוסים עד לקבל אישור ממשטרת ההגירה. רק לאחר עיכוב ממושך יצאו הפליטים, יחד עם 15 נוספים שננטשו בעיר הלילה, לכיוון שדרות
לכתבה המלאה

בהיעדר מענה מקצועי מנסים הסטודנטים לסייע לפליטים גם במישור הפסיכולוגי, אך המשימה אינה תמיד פשוטה. "בפעם הראשונה שבאתי לעזור, הייתי המום מהמצב שלהם", משחזר הורוביץ. "זו היתה הפעם הראשונה שראיתי פליטים. עד אותו רגע רק שמעתי עליהם בחדשות. הם היו בהלם, בטראומה, משפחות שנקרעו, ילדים שנולדו במצב של פליטות. חוויה אנושית קשה. עם כל הכבוד לנו, אנחנו לא מוסמכים לעשות זאת. המדינה חייבת לתת מענה מקצועי למצב", הוא מסכם בכעס.

"תפסת אותי במקרה ברגע של מצב רוח", מדגישה מיליקובסקי, "אבל היה לי יום מאוד קשה היום, וגם ביום שישי האחרון עבר עליי יום סיוט. מדובר במחזות קורעי לב, ילדים ותינוקות, משפחות קרועות, אנשים במצב נפשי מאוד קשה ולא תמיד אנחנו יודעים מה לעשות". לדבריה, "למרות שאני סטודנטית לעבודה סוציאלית, זה מאוד קשה ומסובך לסייע במונחים הנפשיים". למרות זאת, כל קבוצת פליטים חדשה המגיעה לעיר, זוכה לקבלת פנים אנושית ממנה. "חשוב לי תמיד לדבר איתם כשהם מגיעים ולהציג את עצמי, לתת להם הסבר ולברר מה בדיוק הבעיות שלהם, או האם ישנם מקרי חירום. אני מסבירה להם שישראל לא רוצה לקבלם, כי חשוב לי להבהיר להם שהמצב שלהם פה מורכב".

"על חלק גדול ממועדי א' כבר ויתרנו"

מטרתה היא לא למנוע את כל המלחמות והאסונות שיש בעולם

עם כל הצער מדינת ישראל צריכה לחשוב קודם כל על עצמה וקליטת אלפי פליטים מסכנת את קיומה של מדינת ישראל ועלולה להביא לשואה יהודית שניה
לכן אסור בשום פנים ואופן לקלוט את הפליטים הסודנים במדינת ישראל .