מאחר שמאסר ממושך ניראה לי סאדיזם טהור, אני רווה נחת כל אימת שאסיר כזה משתחרר.
אני אקבל בסיפוק גם שיחרור של רוצחים פלשתיניים, כי גם הם בני אדם, וזה לא-אנושי להתעלל באף יצור חי, לא ע"י מכות, לא ע"י הרעבה, לא ע"י מאסר ממושך.הרעיון הוא ש: אל תעשה לחברך את השנוא עליך.
עד כאן לגבי התנגדותי לכליאה סדיסטית של אנשים לתקופות ארוכות (בדיוק כפי שאני מתנגד לכליאה של חיות בגן החיות).
אבל אני בפרוש בעד עונש מוות לרוצחים, זה מובן מאליו! אני בדעה שכל טרוריסט שרצח אנשים, וכל טרוריסט ששלח אחרים לרצוח - כל אחד כזה צריך להיות מוצא להורג ביריה ללא הפסד זמן. למה? כי זהו צדק. רוצחים צריך להרוג, ואני מוכן להיות מ"כ של כיתת היורים שמחסלת רוצחים. ואני אישן מצוין בלילה עם הידיעה ששלחתי לגהינום רוצחים מטונפים.אך כאמור, אינני סאדיסט. אינני יכול להחזיק אדם בכלא יותר ממספר שנים קטן. מאסר הוא עינוי גדול מאד, וקשה לי לקבל התעללות כזאת. (יצא לי בנעורי לשבת במחבוש בצה"ל במשך 5 ימים בלבד, וזה נחרת בזכרוני כעינוי גדול, ואינני מאחל אותו אף לשונאי). ושוב: אל תעשה לחברך את השנוא עליך!
אם מדינת ישראל היא כה טיפשה/עלובה/פחדנית שאינה מוציאה את הרוצחים להורג - אז אין מנוס מאשר לשחרר אותם לאחר מספר שנים מצומצם, אחרת אנחנו גולשים אל תחום הסאדיזם הטהור.
מדינה שהצדק הוא המוטיב שלה, היתה מוציאה להורג היום את ברגוטי, את אמינה אמין שגרמה לרצח אופיר רחום, את קונטאר ואת כל שאר הרוצחים. מאידך גיסא היא היתה משחררת את כל שאר הטרוריסטים הקלים עם תום שנות כליאה בודדות.
כל אסיר משוחרר זה גם סוף הסיוט למשפחתו. קצת קשה, אבל אני אצליח לשמוח יחד עם המשפחות הפלשתיניות שתחגוגנה את שחרור בניהן בקרוב. נכון, הם האוייב - אבל גם הם בני אדם ואינני מאושר אם הם יסבלו.
לסיכום הייתי אומר: זה יהיה אנושי אם נחזיר את אבא ברגוטי לילדים שלו. אך הרבה יותר אנושי יהיה להרוג את ברגוטי ולשלוח את גופתו למשפחתו: הילדים שלו יבינו ש"אבא חוסל בצדק, כי הוא הרג אנשים אחרים".
נ.ב.: רוב ילדיהם של הפושעים הנאצים שהוצאו להורג עם משפטי נירנברג אינם מתוסכלים מזה ש"אבא חוסל". הם מבינים ש"אבא היה רוצח ולכן חוסל מטעמים של צדק".
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
