(רובי בוזגלו, חדשות אומדיה)
בעבר טענתי שיש כבר החלטה אסטרטגית ישראלית לתקוף את אירן "תקיפה מקדימה" (pre-emptive strike) והסכמה אמריקאית להגן על ישראל על ידי מטריה אוירית וגם באמצעות סיוע לוגיסטי נרחב. מה שנשאר, הוא שראש הממשלה ושר הבטחון יקבעו את מועד התקיפה. מאמר שכתבתי ב-4 באוקטובר בשנה שעברה, לפני פרסום הדו"ח ה- NIE (National Intelligence Estimate), ארגון הגג של המודיעין האמריקאי ולמרות ההיסוסים שהיו לי שחל שינוי בעמדת ארה"ב, אני משוכנע היום לאחר ביקורו של בוש בארץ, שממשיכים לפי התוכנית. חשוב לחזור ולהדגיש שהדו"ח שלי מבוסס אך ורק על מקורות גלוים.עיקרי הכתבה הזו:
1. אני מאשר מחדש את הערכת המודיעין שלי שיש החלטה אסטרטגית עקרונית לתקוף את אירן תקיפה מקדימה בסיוע של ארה"ב. שר הבטחון הצהיר בטקס יום הזכרון לחללי יום הכיפורים לפני שנה, ש"למרות תחושת הרגיעה המדומה, "ישראל נמצאת בפתחה של מלחמה". ההצהרה הזאת איננה ריקה מתוכן. ישראל נמצאת בתהליך מזורז של הצטיידות חסרת תקדים והכנות לקראת המלחמה הקרבה.
לתקיפה מקדימה יש יתרונות אבל גם מגרעות. אם מדינת ישראל תתקוף תקיפה מקדימה, היא תבחר מתי תתבצע התקיפה, אילו יעדים יותקפו והיא תוכל להכין את העורף. המיגרעת העיקרית היא שהיא תואשם כמדינה תוקפנית שיש להטיל סנקציות נגדה עד כדי הרחקה מארגון האומות המאוחדות. אני מאמין שנוכל להצדיק את התקיפה כמעשה של הגנה עצמית. עו"ד וייסגלס, עוזרו המדיני לשעבר של אריאל שרון, אמר בתוכניתם של לונדון וקירשנבאום בערוץ 10, בלשון זהירה של עורך דין מנוסה, ש"התחייבות הממשל האמריקאי היא שגם אם ישראל תבצע פעולה פרו-אקטיבית כנגד אירן (בלשון אחרת אם ישראל תתקוף ראשונה את אירן) תראה זאת ארה"ב כמעשה של casus" belli", כלומר מעשה מוצדק לצאת למלחמה.
2. מה שחסר הוא לקבוע את מועד התקיפה ואני יכול רק לשער מתי זה יקרה. קביעת התאריך לתקיפה חייב להתחשב בפקטורים שונים:
א. עד סוף חודש מרץ 2008 יתקיים התמרון הימי הרוסי בים התיכון, הגדול מסוגו מזה עשרות שנים. זו הפגנת שרירים כדי לאותת לנו ולאמריקאים שהם יודעים שמתוכננת מתקפה נגד האינטרסים שלהם באזור;
ב. בחודש מאי 2008, בוש הבטיח לחזור לארץ כדי לקדם את תוכנית השלום שלו;
ג. אי אפשר לנהל מלחמה בשלושת החודשים האחרונים לפני הבחירות האמריקאיות המתקיימות בנובמבר 2008;
ד. לכן נשארו שלושה חודשים - יוני, יולי ואוגוסט 2008 , שאז גם מתוכננת החזרת מסכות האב"כ לאזרחי המדינה. כל זה כמובן, אם תישמר היציבות הפוליטית ...ואולמרט לא יהסס ויחזור בו מההחלטה.
למרות הדברים הללו, אין להוציא מכלל אפשרות שהתקיפה תוקדם בגלל האצת האירועים בתקופה אחרונה. שר הביטחון אהוד ברק אמר בראיון לירחון Newsweek, שתוכנית הגרעין הצבאית האיראנית מתקדמת בהרבה מתוכנית הגרעין האמריקנית "מנהטן", בתקופת מלחמה העולם השנייה, ואנו מניחים כי האיראנים עובדים כבר על בניית ראשי חץ גרעיניים לטילי הקרקע-קרקע, ויש להם גם תוכנית העשרת אורניום סודית, מעבר לזו הנמצאת בנטאנז. אירוע נוסף הוא שיגורו בהצלחה של הטיל הבליסטי האיראני 1 Safir (כנראה שיאהב 4), המסוגל לשאת ראש נפץ גרעיני.
כאשר התפרסם הדו"ח של ה- NIE ,שר הבטחון אהוד ברק הגיב בחריפות: "בוש איננו רלונטי יותר ונצטרך לחכות לנשיא הבא של ארה"ב". אהוד ברק יודע שיציאה למלחמה ללא סיוע לוגיסטי אמריקאי לא באה בחשבון. אבל מדינת ישראל לא יכולה לחכות עד לממשל האמריקאי הבא. גם את זה יודע אהוד ברק. אנחנו במרוץ נגד הזמן כדי לא לפספס את "נקודת האל-חזור" בגרעין האירני.
גם חלון ההזדמנויות הפוליטי הבינלאומי הולך ונסגר. ממשל בוש הפרו ישראלי והמיליטנטי עומד לסיים את כהונתו בסוף השנה הבאה. ככל הנראה- נכון להיום - הדמוקרטים בעלי התפיסה הפייסנית, עומדים לזכות בבחירות לנשיאות. גם אם יש בין המועמדים שלהם כאלו שהיו מוכנים לתמוך בתקיפת ישראל את אירן, זה לא יוכל להתבצע בשנתיים הראשונות לשלטונם. כך שמדובר על לפחות שלוש שנים עד שיהיה (או לא יהיה) תאום והסכמה בין שתי המדינות. לחכות כל כך הרבה שנים פירושו שנקודת אל-חזור עברה מזמן, אירן מחומשת בנשק גרעיני וכל מה שנשאר זה חסדי שמים והרתעה גרעינית מסוכנת עם מדינה פאנאטית ומטורפת שמצהירה בצורה גלויה שהיא רוצה למחוק אותנו מהמפה.
נשארת אם כן רק האופציה לצאת למלחמה עכשיו בזמן שלטונו של בוש. השאלה היא "או עכשיו או לעולם לא"- שעון החול מתקתק ולא נשאר זמן. לכן קביעת מועד לתקיפה איננו רק קביעת תאריך. זה הרבה יותר מכך! זאת החלטה אסטרטגית לממש את ההכנות למלחמה הנמשכות זמן רב, ניצול המשאבים הכספיים האדירים שקיבלנו מארה"ב ותאום צבאי עם הממשל האמריקאי שלא היה כמותו מעולם.
אינני מקל ראש בהתלבטויות של ראש הממשלה, אהוד אולמרט. הוא צריך לקבל החלטה ששום ראש ממשלה לפניו, לא ניצב בפניו איום שכזה. הוא חייב להחליט אחת משתים:
1. יוצאים למלחמה - נגד אירן וגרורותיה ומסתכנים בתגובה מהקשות שידענו מעולם. ואכן אני מאמין שיהיו פעולות תגמול קשות ומלחמת התשה ארוכת טווח. אירן איננה עיראק ואחמדינג'אד איננו סאדם חוסיין. ההנהגה האירנית הפאנאטית רואה בהשמדתה של ישראל יעד אסטרטגי כדי להשתלט על כל המרחב עד לחופי אפריקה. פעולות התגמול של אירן לא יצטמצמו רק לשטחה של מדינת ישראל. אני מעריך שאירן תעדיף לתקוף אותנו בחו"ל - נציגויות, בתי ספר ישראליים, בנקים וחברות ישראליות וכד' – במקום להסתכן בתגובה מאסיבית של האמריקאים אם היא תעז לשלח טילים נגדנו. להזכירכם את הפיגוע בבנין ה- AMIA, ארגון הקהילות היהודיות בארגנטינה, והפיגוע בשגרירות שלנו בבואנוס-איירס. אני מעריך שאנחנו עומדים לספוג גם אלפי טילים בטווח קצר ובינוני מצד החיזבאללה שיישלחו מאזורים שמצפון לליטאני. הפעם כל הארץ תיהיה חזית - כל המרחב האוירי של מדינת ישראל יהיה חשוף לטילי שיהאב 3 בעלי טווח של 1,300 ק"מ. יתכן שגם סוריה תתקוף אותנו בטילים ארוכי טווח. להזכירכם שאירן וסוריה חתומות על ברית הגנה הדדית כך שאם ישראל תתקוף אחת משתי המדינות הללו, חייבות שתיהן לצאת למלחמה.
2. לא יוצאים למלחמה - ומסתכנים בהתחמשות גרעינית ודאית של אירן. ישראל תעמוד אז בפני איום קיומי שלא היה כמותו מאז השואה. להזכיר לכולם שאירן זקוקה לפצצה גרעינית אחת בלבד כדי לשתק את מדינת ישראל על ידי חיסול 80% של הפיקוד הצבאי, המודיעיני והמסכל של מדינת ישראל. ואני גם יודע היכן כדאי להטיל אותה כדי להצליח בכך ...
יתירה מכך, כל המרחב הגאו-פוליטי ישתנה לאחר שאירן תהפוך למעצמה גרעינית. אירן תזכה אז ליהיות מנהיגת העולם הערבי. מתוך חשש שארה"ב מפקירה אותם, החלו מדינות כמו ערב הסעודית, מצרים ומדינות במפרץ הפרסי, לנהל שיחות עם נציגי אירן. זהו סיוט ששום מנהיג ישראלי לא יכול להתעלם ממנו.
הדיבורים והמשוואה על "הרתעה גרעינית" בין ישראל לאירן, בדומה להרתעה שהיתה בין המעצמות במלחמה הקרה, היא אשליה מסוכנת. ההבדלים הם חד משמעיים:
1. בריה"מ מעולם לא איימה בהשמדתה של ארה"ב;
2. מנהיגי בריה"מ לא היו פאנאטים פונדמנטליסטים;
3. לשתי המעצמות היו נציגויות זו אצל זו, ניהלו דו-שיח מתמיד ואף היה להם טלפון אדום למקרי חרום.
מאז פירסום הדו"ח היו התפתחויות שהעמידו בספק את המסקנות של הדו"ח שלי. החשוב שבהם היה הדו"ח של ה- NIE – National Intelligence Estimate – ארגון הגג של 16 סוכנויות מודיעין אמריקאיות, שטען שאירן איננה מפתחת אופציה צבאית מאז 2003. זאת היתה לכאורה מכה קשה לכוונותיה של ישראל לצאת למלחמה.
עם הזמן הערפל התפזר והסתבר שהנשיא בוש נחוש למנוע מאירן את ההתחמשות בנשק גרעיני. בוש קיבל את העמדה של המודיעין הישראלי. ולראיה ציטט בביקורו בארץ את התפיסה המודיעינית הישראלית הקובעת ש:
א. הידע שאירן רוכשת בהעשרת אורניום אפשר להעביר מתקנים אזרחיים לשימוש צבאי;
ב. אף אחד לא יודע אם לאירנים יש את הידע לבנות פצצה גרעינית. מדינה שהיתה לה תוכנית סודית לפתח נשק גרעיני יכולה בקלות לחדש תוכנית סודית חדשה, לכן צריך לצאת מתוך הנחה שיש להם את הידע הזה;
ג. אירן מפתחת טילים שיכולים לשאת ראש נפץ גרעיני והם בעלי טווח שמאיים על ישראל ובני הברית האירופים;
ד. אירן היא מדינה מסוכנת שמנהיגיה חוזרים ומצהירים על כוונתם להשמיד את מדינת ישראל. יש לקחת את ההתבטאויות שלהם ברצינות.
צה"ל השלים כמעט את כל היכולות למלחמה הקרבה:
1. אולמרט קיבל סיוע בטחוני מיוחד בסך 12 מיליארד דולר בביקורו בארה"ב לפני שנה. מתוכם הוצאנו כבר למעלה מ- 5 מיליארד דולר - כולו במטרה להביא את המלאים שלנו לדרגה המתאימה למצב מלחמה. אם זכרוני אינו מטעני, הפעם האחרונה שהעלו את סכום הסיוע הבטחוני היה בזמן מלחמת יום הכיפורים.
2. חיל האויר הישראלי ממשיך להתאמן יחד עם חיל אויר האמריקאי בשני תחומים: בתאום טקטי (תדרים משותפים בין חילות האויר, אזורי תקיפה מוסכמים, פרוזדורים מוסכמים וכו') ובתידלוק אווירי כדי לאפשר למטוסים הישראלים לשאת מטען פצצות גדול וכמות דלק שיספיקו לכיוון הלוך וחזור;
3. בחודשים האחרונים נמשכת רכבת אוירית מארצות הברית לישראל. חיל האויר כבר הצטייד באלפי טילים; עשרות אלפי פצצות חדשות - מתוכם פצצות כבדות ביותר נגד מטרות תת-קרקעיות מבוצרות - מאותו הסוג שחיל האויר שלנו הטיל כדי להרוס את המתקן בסוריה; מאות מיליוני גלונים של דלק למטוסים; מערכות הכוונה של פצצות המאפשרות לכוון פצצות בצורה מדויקת בכל תנאי מזג האוויר, ושיגורן ממרחק של כ-25 ק''מ מהמטרה.
4. שוגרו בהצלחה שני לוויני ריגול מהמתקדמים בעולם שיאפשרו לתת מודיעין בזמן אמת.
5. הוכנו סיירות ויחידות מובחרות שונות שאמורות לבצע חדירות לעומק שטח אירן.
6. חיל הים צייד את הצוללות באמצעים כדי לשבש את ירי הטילים נגד ישראל וגם אמצעים בלתי קונבנציונלים כדי לתת את ה"מכה השניה" במקרה של מלחמה בלתי קונבנציונלית.
7. פותחו טילים ארוכי טווח המסוגלים לשאת ראש חץ גרעיני ונרכשו מערכות טילים נגד טילים אירניים ארוכי טווח.
כסיכום, בוש נחוש להשמיד את היכולות הגרעיניות של אירן אך הוא לא יכול לעשות זאת עכשיו בגלל המצב הפוליטי הפנימי, הרוב הדמוקרטי בקונגרס, ההסתבכותה בעירק, האוירה האנטי-מלחמתית בארה"ב וחוסר הרצון שלו להרשם בספרי ההסטוריה כנשיא "צמא דם". לעומת זאת, הוא יותר ממאושר בכך שאנחנו נתקוף את אירן ואז תיהיה לו סיבה ואמתלה להפציץ אותה.
כיצד תיפתח המלחמה? אנחנו נקום בוקר אחד ונשמע בחדשות שחיל האויר תקף יעדים בשטח אירן ואז נדע שפרצה המלחמה!
שבתאי שביט, ראש המוסד הקודם, פירסם לפני שנה מאמר פרשנות בעתון 'מעריב' בשם "המבוא למלחמה הבאה" (11.08.2007). הוא כותב בין היתר שלאחר מלחמת עשר השנים נגד עיראק בשנות ה-80, הגיעה ההנהגה האירנית למסקנה שהסיבה המרכזית להפסדם במלחמה היתה השילוב של רקטות ארוכות טווח ונשק כימי, שהעיראקים הטילו למערכה בשלביה המאוחרים. אירן יישמה את הלקחים וכיום יש לה יכולות טיליות, כימיות, ביולוגיות, והם מתקדמים בצעדי ענק לקראת "הפצצה". שבתאי כותב שכבר אז הבין שהאיום האירני אינו מצטמצם לאויב העיראקי בלבד. אחמדינג'אד, ויחד איתו כל משטר האייתולות, מכריזים בצורה גלויה ש"מטרת אירן היא לחסל את ישראל כמדינה וכיישות לאומית". הוא ממליץ לקבל את הדברים כפשוטם. הוא תוהה: "מה ההבדל בין גרמניה הנאצית לאירן?" מלחמת לבנון השניה לדעתו היה "המבוא למלחמה הבאה שהעננה שלה כבר מרחפת מעל שמינו במזרח, - והעולם אדיש למצער".
נראה לי שכל פרשנות נוספת לדברים שהוא כתב מיותרת...
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=15708&MenuID