דוגמה בנוגע לדירוג, מוצג מתוך כוונה לביקורת בונה.  

הימים, ימיי טרום, יום השואה.

לגבולם?

לא יודע....

בכל מקרה תודה על קבלת הפנים זה מחמם את הלב...

מקוה למצוא לה תשובה פעם -

כתבת רקוויאם מקומי:

"האם אתה כועס על הביקורת השלילית או על אופן ניסוחה? "

ראה, המשמעות של המושג "ביקורת", לביקורת יש ערך והיא מממשת את יעודה, רק במקרה שהיא "ביקורת בונה". בגדול, תפקיד הביקורת הוא לבנות, לשפר להועיל.
יש שמכנים את דבריהם כ "ביקורת" לשווא, הם אינם מתייחסים לעניין עצמו אלא מטיחים רפש מסוגים שונים באדם, בגופו וברוחו, רפש שאיננו קשור כלל לנושא הנדון, הבעת הדעה שלהם מסתכמת בזה שהם מחפשים לפגוע בלי קשר בכלל לנושא, סתם אלימות שהורסת, לכן יש לדרך הביטוי הזו שם "ביקורת הורסת", ביקורת שאין בה כלום פרט לרוע לשמו, היא לא מועילה לאיש אלא רק נותנת פורקן לנפש לא ראויה.

זה מה שכתב "פאטמה":
(באותו מידה זה יכול להכתב על ידי כל אחד אחר לכל אחד אחר, אני והוא לצורך העניין, המקרה הזה לצורך הדיון הוא רק הדגמה)

"ממליץ בחום למצוא לך פסיכולוג שיוציא ממך את האובססיה"

ואני כותב:

בוא ננתח את מה שנאמר במשפט הזה שלו, של "פאטמה", ביחס לשאלה שלך.

שאלה ראשונה:

האם זו כמו שכתבת "ביקורת שלילית"?

איזה ביקורת יש כאן בדיוק? ועל מה ו/או מי?

ביקורת על האמינות של דברי?
ביקורת על הסגנון שלי?
ביקורת על האיכות של הידיעות שלי?
ביקורת על הנושא שאני עוסק בו, על החשיבות שלו?
יש כאן בכלל ביקורת?

האם מה שכתוב במשפט הזה איננו חוץ מהפגיעה אישית, חסרת סיבה, שבינה לבין ביקורת אין ולא כלום?

האם זו לא סתם הטחת רפש אישי, באדם?

האם אותו "פאטמה" הינו פסיכולוג?

על פי דבריו, הוא עשה לי כבר "אנליזה" והחליט על "טיפול".

זוהי ביקורת?

בא אדם, בלי להתייחס בכלל לנושא, לא לאמינות, לא לאיכות ולא לסגנון, כלום, רק התייחסות אישית על דרך של "אבחנה וטיפול", זה ראוי לדעתך להיקרא ביקורת?

דעתי היא שמה שכתב "פאטמה" איננו ביקורת כלל ועיקר, אלא סתם פגיעה אישית שנובעת ממקום כל שהוא שאינני יודע מהו, אין לי מושג מהיכן זה בא.

לכן מה שכתב היה ראוי שלא ייכתב, לא כלפי ולא כלפי כל אדם אחר, בכל צינור תקשורת.

זה פשוט לא ראוי.

כתבת רקוויאם מקומי:

"זכותו של כל גולש להביע דעה שלילית על גולש אחר. זה חייב להיות חלק מהדירוג. הרי לא נישאר כאן רק עם פוצי מוצי"

אני כותב:

אני בהחלט מקבל שזכותו של כל אחד להביע דעה, היא זכות חד משמעית ואולם, הבעת "דעה שלילית" יכולה לבוא בתנאי שהיא איננה באה מתוך כוונה לפגוע באדם, אלא מתייחסת לדבריו ולערך שלהם וגם אז יש להעביר ביקורת באופן שיבנה ולא יהרוס.

בהחלט יכולים להביע דעה שלילית בנוגע לאיכות, לאמינות ולסגנון. ושוב גם אז מאוד רצוי לעשות זאת בנימוס ומתוך כבוד לאדם ומתוך רצון לבנות ולהישאר ידידותיים.

כתבת רקוויאם מקומי:

"אני לדוגמא חושב שאתה עושה מלאכת קודש ו"האובססיה" שלך לגמרי במקומה"

אני כותב:

קודם כל אני מודה לך על המחמאה, אדם שיודע לפרגן, היכולת הזו מעידה עליו הרבה יותר מאשר היא מעידה על נשוא הפרגון עצמו, היכולת הזו מעידה על אדם עם אנרגיות חיוביות, אדם עם ביטחון עצמי ואיכותי. יש כאלה שחושבים שאם הם מפרגנים זה בא על חשבונם וזה בא בדרך כלל ממקום של חוסר ביטחון וחולשה, אדם חזק בקלות מפרגן.

ונכון מאוד ששמת את המילה "אובססיה" במירכאות כפולות, יש לי חיים מלאי תוכן עשירים, אני חי נהדר, מבלה ועושה חיים משוגעים, מאחל לכל אחד את איכות החיים שלי, זה בא מתוך תפיסת עולם ומאיך שאני מפרשן את החיים, כך שאני חיי ממש טוב.

אם הצלחתי לעשות שינוי ואפילו הקטן ביותר, הרווחתי ואם לא אז לפחות ניסיתי.

ושוב תודה לך.