הנורא בפרשת אולמרט זה שהמדד היחיד באם נבחר נשאר בתפקיד
הוא רק המדד המשפטי - רק עפ"י מדד של עבירות או לא עבירות על החוק . הלא פעם לפני הרבה הרבה שנים היה מושג של "דוגמא אישית" והתנהגות ערכית שהינה מעל החוק היבש , שציפו ממנהיגות ולא היה בכלל אפשרי שראש ממשלה ושרים יקיימו קשרים ענפים כאלה עם בעלי הון בארץ ובחו"ל ויתעסקו בקניית שלטון בכסף שזה מה שאולמרט (וגם ברק ונתיהו ושרון לא מעט) ויגיעו למשרותיהם בצורה כזו שפלה . למה על בן גוריון לא היו חשדות כאלה או על אשכול או על גולדה ובגין ושמיר ? איך הגענו למצב כזה שמי שנבחר זה עפ"י יכולתו לגייס וליצור קשרים עם בעלי הון ולא עפ"י השגיו וכישוריו ?
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
