מהו האינטרס של החמאס בבקשותיו לתהדיה( רגיעה) ? לכאורה מעוניין החמאס ב"פתיחת המעברים" אך הסיבה האמיתית היא אחרת: כסף מזומן בשקלים. אותם שקלים הנושאים עליהם את דיוקן גדולי הצינות הם השקלים שמניעים את כלכלת עזה: מקילו קמח עד לטון של חומר נפץ – הכל נסחר בשקלים. אבל השקלים אוזלים: מתכלים ונקרעים (וחלקם אף נאגרים מחוץ לבנקים על ידי בעלי הון מקומיים הקשורים למערך ההברחות ועל ידי גופים כלכלים החוששים מהתמוטטות הבנקים בעזה). עשרות מיליונים של שקלים בלתי ראוים לשימוש נערמים בכספות הבנקים בעזה. החמאס זקוק בדחיפות למלאי שקלים חדש להפיך רוח חיים במערכת הבנקים העזתית העומדת בפני משבר. ברגע שיכנסו שקלים אלו לרצועה תוכל מערכת הבנקים העזתית לנשום לרווחה. בניגוד לסחורות כמו דלק או מזון - כסף מסתובב פעמים רבות מהבנק וחזרה בטרם הוא נזקק להחלפה. לאחר שיתקבל המזומן בעזה יעברו שוב כ 6 חודשים שבהם שוב לא יהיה לחמאס צורך ב"רגיעה". גם בעבר שלט החמאס בגובה הלהבות על פי צרכיו הפיננסים:
הפעם האחרונה שבה סופקו שקלים במזומן היתה בנובמבר 2007, כאשר מערכת הבנקאות בעזה עמדה בפני קריסה טוטאלית. החמאס הוריד את קצב הירי ובפעולה זריזה אישרה ישראל העברה של 89 מיליון שקל במזומן לבנקים בעזה. משלוח הכסף - במזומן - עצר את תהליך הקריסה שהחל עם תפיסת הרצועה בידי הכח הביצועי של החמאס ביוני 2007 – תהליך שהואץ בספטמבר כאשר הודיעו הבנקים הישראלים על הפסק שיתוף הפעולה עם הבנקים בעזה.
" היעדרם של הבנקים הישראלים מהרצועה יוצר בעיה שצריכים לפתור" – צוטט שר האוצר באוקטובר לאחר שהבנקים הישראלים הודיעו על הפסקת שיתוף הפעולה עם הבנקים של עזה.
לכאורה, מדובר היה בהחלטה מסחרית פשוטה של בנקים אשר אינם מעונינים לפעול באזור שהוכרז כ"טריטוריה עוינת" אולם לאחרונה התבררו הפרטים לאשורם: מדוע רצו הבנקים להפסיק את שיתוף הפעולה עם עזה ומדוע נזעקו גורמים בממשלת ישראל, מחלקת המדינה האמריקאית ובנק ישראל לגרום להמשך החזקתה בחיים של מערכת הבנקאות בעזה בעזרת אספקה שוטפת של שקלים ישראלים.
החשש אינו כלכלי גרידא אלא מדיני: התפצלותה של הרשות הפלסטינאית לשני אזורים שבהם יש מטבעות שונים (שקל ישראלי ביו"ש ולירה מצרית בעזה) יסתום את הגולל על מה שנותר מהסכם אוסלו (ו"מעטפת המכס המשותפת") ויניע תהליך שבסופו תאלץ מצרים לקבל אחריות על עזה – תחילה ברמה פיננסית. זאת משום שאין לבנקים בעזה אלא שתי מדינות מהן הם יכולות לקבל אספקת מזומנים: ישראל ומצרים. בנוסף מעורבים בנושא גורמים אינטרסנטים ישראלים רבים המעונינים בהמשך קשרי היצוא והיבוא עם עזה. חלקו של השר שמחון בקשרי הכלכלה עם עזה תואר בהרחבה בעיתונות ועוזרו של השר – מר נמרוד ויזנסקי – תאר לאחרונה את שמירת הקשר החקלאי עם עזה כ"הכרחי" לתושבי מדינת ישראל.
התהליך שבו חזרו בנקים ישראלים לספק שירותי בנקאות לעזה הוא סיפור החוזר על עצמו – מתחילים בהצהרות מוחלטות ונחרצות ועם הזמן מתקפלים: עם הכרזת הממשלה על עזה כטריטוריה עוינת, הודיע בתחילה בנק ישראל כי הבנקים רשאים "להחליט על דעת עצמם להפסיק את הפעילות ברצועה ואינם זקוקים לאישור". אך באוקטובר פנה בנק ישראל אל הבנקים ודרש מהם להמשיך בקשרים מול הבנקים של עזה, בתחילה דשר בנק ישראל את המשך השת"פ עם עזה ל-30 יום נוספים במטרה "לאפשר לפלשתינים לסיים עסקות ולפדות צ'קים דחויים". 30 יום עברו ואל הנגיד הצטרף שר האוצר רוני בר-און, שאמר כי "ישראל רוצה שהפלסטינים ימשיכו להשתמש בשקל". נוצרה מחלוקת בין בנק ישראל והממשלה מצד אחד ובין הבנקים המסחריים הישראלים, שרואים בעבודה מול עזה פעילות לא רווחית ומסוכנת משפטית – זאת לאחר שהבנקים נחשפו לתביעות בסכומי עתק מנפגעי טרור הטוענים שהכסף שעובר דרך הבנקים הישראלים מגיע לידי החמאס. מנהלי הבנקים נפגשו עם שר האוצר והודיעו לו כי הם חוששים לעבור על החוק. בתגובה טען שר האוצר בר-און כי "עלינו לפעול לחיזוק הכוחות המתונים בקרב הפלסטינים באמצעות שיתופי פעולה כלכליים", אך הגביל זאת באמרו כי "אין מקום לשיתוף פעולה כלכלי עם ממשלת החמאס בעזה".
השאלה הגורלית אינה מה אומר שר האוצר אלא מהי המדיניות בפועל שאותה מבצעת ממשלת ישראל והמעורבות של בנק ישראל בהמשך השת"פ הבנקאי עם עזה.
כדי להתגבר על הבעיה החוקית, הציע בנק ישראל באוקטובר לאבי הוכמן, מנכ"ל רשות הדואר, להפעיל את בנק הדואר לצורכי הזרמת השקלים לעזה. לסוכנות רויטרס מסר הוכמן כי ישנם ניסיונות לפתור מספר בעיות "לוגיסטיות וחוקיות" בנוגע לאספקת שירותי הבנקאות לעזה: "זו לא בעיה של יכולת. ברגע שנמצא את הפתרון הנאות שיאפשר לנו לספק שירותי בנקאות לעזה נשמח לעשות זאת". בנובמבר חשף דו"ח של האו"ם, כי בנק הדואר, בהיותו "גוף ממשלתי ישראלי", הוא "בעל חסינות מתביעות". עם זאת, עד כה לא נמצא פתרון כזה, ובאוצר וברשות הדואר מאשרים כי הוא אמור להימצא בקרוב. "במקרה של פעילות פיננסית רחבת היקף מול הרשות הפלסטינית, חברת דואר ישראל עשויה למצוא את עצמה חשופה לתביעות במסגרת החוק לאיסור מימון טרור והחוק לאיסור הלבנת הון", נמסר מרשות הדואר. "על כן דרשה חברת הדואר שיפוי מאת המדינה לסיכונים הנובעים מהפעילות האמורה. הנושא אמור להיסגר בקרוב מול משרד האוצר".
בינתיים ממשיכים הבנקים הישראלים לספק שירותים בנקאיים לבנקים פלשתיניים. שני הבנקים טוענים כי מדובר רק בשירותי ייצוג של הבנקים הפלשתיניים ובסליקה של צ'קים. מבנק הפועלים נמסר, כי "אין הבנק רשאי להפסיק מתן השירותים, עד שינתן לו אישור בנק ישראל. בנק ישראל הבטיח לעשות הסדרים דחופים שיאפשרו הפסקת מתן שירות מבנק הפועלים לרצועה. הסדרים אלה אמורים היו להתבצע זה מכבר, אך שלא מטעמים הקשורים בבנק הפועלים, הם טרם נעשו ולפיכך ממשיך הבנק – בניגוד לרצונו ולהחלטתו - לספק את השירותים לרצועת עזה. הסיבה היחידה שבגינה הינו מספק שירותים לבנקים הפועלים ברצועת עזה היא שבנק ישראל ומשרד האוצר כופים עליו לפעול בדרך זו. יצוין, כי אין לבנק כל רווח של ממש ממתן שירותים אלה". מדיסקונט נמסרה תגובה דומה. שם טוענים עוד כי הבנק חדל לחלוטין להעביר מזומן מישראל לבנקים פלשתיניים.
עם זאת, באוצר ובבנק ישראל מאשרים כי העברות כספים בשקלים, הכוללות את כספי המסים, כספי תרומות וניכיון צ'קים נמשכות כסדרן מדי חודש עד היום – גם לאחר השתלטות החמאס על עזה (כולל על מערכת הבנקים שבה). בהדרגה התפתחת בעזה בעיית חוסר מזומנים: עד להשתלטות החמאס הועברו מידי חודש במשאיות משורינות שהובילו את שטרות של שקלים (שמקורם בבנק ישראל) מסניפי הבנקים בגדה אל סניפי הבנקים בעזה. (כביכול לצורך "העברה מסניף לסניף"). לאחר השתלטות החמאס נעצרו ההעברות החודשיות אך כאשר מצב המזומנים בבבנקים ברצועה מתדלדל נזעקת המערכת הישראלית להחזיקם בחיים כך היה בנובמבר ולפני כן באוגוסט 2007. בקשה נוספת להעברת מיליונים של שקלים במזומן תלויה ועומדת בימים אלו.
עזה מבוססת בעיקרה על כלכלת מזומן. הציבור העזתי מושך רבים מן הכספים ברגע שהללו נכנסים אל חשבונות הבנק. למרות השתלטות החמאס על הרצועה, נעזרת הרשות הפלשתינית בכספים שמעבירה אליה ישראל כדי לשלם משכורות לכ-70-80 אלף עובדיה בסך עשרות מיליוני שקלים בחודש- בפועל רבים מעובדיה בעזה פשוט יושבים בבית. "כך אנחנו עוזרים למנוע שהם יצטרפו לחמאס" – תרץ גורם רשמי בממשלה את ההעברות אלו ואילו סאלם פאייד בראיון לעיתון הכוויתי א-ראי היה גלוי עוד יותר: "אין פיתרון לבעית עזה ולטילים אשר נורים ממנה. כל מה שאנחנו עושים הוא להעביר כספים לרצועת עזה. איננו יכולים לעשות שום דבר אחר פרט להעברת משכורות הפקידים וכספי הסיוע באמצעות הבנקים", אמר פיאד.
משרד הביטחון טוען כי "הכספים מועברים רק לתומכי אבו-מאזן", וכי לא החמאס אלא הפת"ח הוא השולט בבנקים העזתיים. אולם גורמים בצה"ל מציינים, כי ברור להם שהכסף שנכנס לעזה, גם אם מטרתו הומניטארית או לצרכי מינהל, מאפשר לחמאס להפנות משאבים למימון הטרור ולרכישת אמצעי לחימה. "ישראל ממשיכה לממן את משכורותיהם של עובדי משרדים ממשלתיים בהם שולט חמאס, באמצעות העברת עשרות מיליוני שקלים לרשות וממנה לארגון השולט ברצועה", צוטטו גורמי צבא בעיתון "הארץ". "מימון זה מסייע לחמאס להפנות משאבים אחרים להתעצמות באמצעי לחימה ובחומרי חבלה".
בפברואר, 4 חודשים לאחר ההכרזה על עזה כיישות עוינת, הפנו הח"כים אריה אלדד ומיכאל איתן שאילתא לממשלה בקשר לתפקידו של בנק הדואר בשרשרת הכסף, בעקבות הפרסומים על "מתן חסינות מחוק מימון טרור". השרה רוחמה אברהם-בלילא, המקשרת בין הממשלה לכנסת, ענתה באמרה: "כך ניתן לפקח על הכספים", והוסיפה כי מדובר בהתחיבותה של ממשלת ישראל על-פי הסכם פאריס (ההסכם שבו נוצרה "מעטפת המכס המשותפת" – המסגרת הכלכלית של הסכם אוסלו). השרה התעלמה מכך שחלקים אחרים בהסכם, כגון מעבר חופשי מעזה לגדה ויצוא סחורות מישראל לעזה, בוטלו מאחר שעזה אינה נשלטת יותר על ידי הרשות. כשנשאלה השרה על השימוש - שעל פי דבריהם של גורמי ביטחון בישראל - עושים ארגוני הטרור בשקלים ישראלים אלו, השיבה כי "השואל מטעה את הציבור וכי מדינת ישראל נלחמת בטרור בכל דרך, כולל אמצעים כלכליים", וסיכמה: "הפסקת העברת הכספים לא תופסק נכון לשלב זה".
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
