ערכתי לאחרונה בתאריך 15.05.08 בשעה 03:22 בברכה, 3ברית
הצטערתי לקרוא הודעות שזעזעו אותי לגבי ההתייחסות לעוני, למרות שרוב הכותבים פה הם אנשים
נפלאים, חמים וצדיקים, שגילו כאן בפורום חמלה ויחס אנושי בלתי שפיט כלפי אנשים עניים,
והרגשתי חובה לכתוב על הקשר בין העוני, ספירת העומר ועבודת המידות.נתחיל מהסוף להתחלה: עבודת המידות (מודגש בעיקר בימי ספירת העומר) - היום יותר ויותר רבנים
מדגישים את הצורך בעבודת המידות לצד לימוד ההלכות, ולמעשה, העבודה על המידות שהיא קשה
מלימוד הלכות היא זאת שמכשירה את היהודי ולא ההיפך, היינו, כל מי שקורא תורה, לומד אותה,
מתפלל ומקיים את המצוות - כל עבודתו לא שווה אם הוא לא עובד על המידות הפנימיות.
מהי עבודת המידות ביהדות שכל כך מרבים להזכיר אותה בתקופה זאת - אדם נולד עם שני יצרים,
היצר הטוב והיצר הרע, שמתלבשים על תכונות מולדות, ביניהן: מידת הגאווה (מידה הכי חמורה),
מידת הקנאה, מידת הכעס, מידת הענווה, מידת הזהירות, מידת הנקיון (אמת פנימית) וכו' (כל
זה אפשר למצוא בספרי מידות, החשוב בהם 'מסילת ישרים' של הרב חיים לוצאטו, ספר אותו פיתח
מכתבי היד של רבי פנחס).
העבודה על המידות מכשירה כל יהודי לתקן פגם בדרך ההסתכלות שלו הן על החיים והן על הסובבים
אותו, אבל בעיקר על עצמו. עבודת המידות דורשת מהיהודי להפסיק להסתכל על אחרים בנקודת
שיפוט, ולהתחיל להסתכל בפגמים שלו ולתקן אותם, משום שכל עוד אדם מתנהג כפי שמתחשק לו,
בלי בקרה עצמית על מידותיו, אין לו יכולת לראות את האחר, בוודאי לא במידת הנקיון הפנימית.
בנוסף, אדם שלא עובד על מידותיו משול לבהמה שנוהגת על פי אינסטינקטים רצוניים בלבד, אשר
לא משתמש בתבונה ובשכל שבורא עולם נתן לו.
ימי ספירת העומר הם הימים אותם אנחנו סופרים עד למתן תורה. ידוע שבני ישראל היו שקועים
במצרים ב-49 שערי טומאה (עבודה זרה, גילוי עריות ועוד), וכדי לקבל את התורה היו צריכים
לעבוד על המידות ולהתנקות בנפשם כדי להגיע לשערי טהרה כל אחד על פי מדרגתו (עד 49 שערים).
בתקופה בה אנו נמצאים נוסף שער נוסף, השער החמישים לטומאה והשער החמישים לטהרה.
ימי הספירה שמקבילים לימים שלפני קבלת תורה היהודי מצווה לעבוד על מידותיו כדי לקבל את
הכח הרוחני והאור שמאציל עלינו בורא עולם. אדם שאינו עובד על מידותיו לא יכול לקבל את
האור, כיוון שרק מי שעובד על מידותיו עושה בעצם צחצוח נפשי, ובכך מאפשר לאור לחדור אליו
כדי להתעלות בדרגות רוחניות.
העוני למרות שהוא מצב גשמי כלפי חוץ, גשמי דל, יש בו הרבה מהרוחני, כי ידוע שאם עשרה
אנשים עשירים יתפללו, ויבוא עני ויעמוד ליד שער בית כנסת ויבכה או יתחיל לדבר לאלוקים,
אלוקים יזיז את כל העשירים הצידה ויקשיב לעני, כי הוא אוהב את העניים, היתומים והגרים.
מכאן שהקשר בין העני לבין אלוקיו הוא קשר ישיר, וגם התשובה שאלוקים נותן לו - מיידית.
ויש לזה ראיות לרוב, דברים מופלאים ונכונים שצריך להקשיב לעניים האלה עד כמה הם אהובים
בשמים, ולכן התורה עוסקת ברובה ביחס לעני, וגדולה צדקה המביאה ברכה לעולם.
רוב העניים, הרעבים, אינם מסכנים. ההיפך, אהבתם את השם עמוקה כי הם מרגישים אותו קרוב
ונוכח לצידם תמיד, האהבה הזאת נותנת להם תכונה שאין באדם הממוצע או העשיר - רגישות לשני,
אהבת הזולת, אהבת בתורה ואהבת ישראל ואדם באשר הוא אדם.
איש שלא חווה עוני לא יודע מהו עוני. יש אנשים שחוו עוני בעבר אבל כיום הם מפנים לעבר
הזה עורף, התורה אומרת: כל מי שמבקש ממך צדקה - תן לו, אפילו אתה חושב ש'לא מגיע לו'
ולמה ? אדם שמבקש צדקה, תמיד עומדת סיבה מאחורי הבקשה ולכן אין לסרב.
אני מקווה ומתפללת שבימים אלה של ספירת העומר, כולנו כאחד, חילונים כדתיים, נעבוד על
המידות שלנו, רק עבודה על המידות תביא לאחדות ואהבה בין כולנו, ולזה אנו זקוקים היום
יותר מתמיד.
נקפיד להעמיד כל אדם בכף זכות ולא בכף חובה, שכן - כל מי ששופט את האחר , עלול לעמוד
במצב של 'מידה כנגד מידה' ולעמוד באותו מצב בו השני עומד, לא כדאי לנסות את זה.
מי יתן וכל עם ישראל, שהוא עם קדוש, יעבוד על מידותיו ויתקן אותם.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
