מוסריות נוסח קדימה  

שרת החוץ מכריזה כי קדימה הוקמה כדי "לנקות את הפוליטיקה". מבט אחד לתוך מפלגתה מאיר את דבריה באור מגוחך למדי

קצת קשה לקבוע אם האימרה על בסיס הפסוק המפורסם "מושחתייך וצבועייך ממך ייצאו", מלמדת על מהלך ניקיון פנימי משמעותי של הליכוד מכל המרעין בישין שהיו בו ואינם עוד ברובם, או שעדיין נותרו בו שיירים חבויים לא בטלים שיצוצו ויעלו על פני השטח ויחדשו את הכתמתו. ואולם על דבר אחד כמעט שאין חולק: גם אם הנדידה קדימה הטילה את הליכוד לקרשים, היא בה בעת היטיבה לעשות למען ניקיון שורותיו ואורוותיו. לפיכך, מוזר היה, לכאורה, לשמוע בסוף השבוע את ציפי לבני קובעת: "אני לא שואלת מה פלילי ומה לא, אלא מה מוסרי. הקמנו את קדימה כדי לנקות את הפוליטיקה".

כן, זו אותה ציפורה נחמדת, "זכה" ו"צחה", שניקיון הכפיים הציבורי היה ועודו כאש בעצמותיה, גם כשזה גרם לה למלא את פיה מים כשרת משפטים, כשסיריל קרן והאיים היווניים היו לחם חוקו של ראש מפלגתה, אריאל שרון, ושבנו יושב עתה בכלא רק משום שביכר לשכב על הגדר למען אביו. זו אותה דמות מופת מוסרית, שנהתה בנטישתה את הליכוד "המאוס" לטובת "ניקיון הפוליטיקה" אחרי אותו שרון – האיש שקופת השחיתות שהייתה תלויה לו מאחוריו כמעט השתוותה לזו של יורשו, ודיני שור מושחת יאים יותר מכל בפוליטיקה הישראלית לשניהם.

כן, התקווה המוסרית הלבנה, שמישירה עתה מבט אל הלבן שבעיני הציבור ונושאת קינות משתפכות על הצורך ש"לכל אדם יהיה חוט שדרה מוסרי ומצפן פנימי שלפיו הוא פועל", לא חשה חלילה בכל ימי חלדה של המפלגה (שהוקמה, כאמור, "כדי לנקות את הפוליטיקה"), שלא בנוח ב"מושב הליסטים" שבביתה הפוליטי עם האדונים אפללו והנגבי והגב' בלילא; ולא עם השורה הבלתי נגמרת של ראשי רשויות מקומיות ממפלגתה החשודים בפלילים; וכמובן עד לשבוע שעבר גם לא עם ראש מפלגתה.

זו אותה דמות בעלת חוט שדרה מוסרי כה יצוק ואיתן, שבן-לילה פקד אותה פרץ ערכי לא בר שליטה, אשר הביא אותה לקבוע: "שליטה על עם זר מנוגדת לערכיי". היה זה רק חודשים ספורים אחרי שרצה לרשימת הליכוד לכנסת ועשתה נפשות מעל כל במה לרעיונותיו המדיניים, כשמן הסתם לא בדיוק עלו בקנה אחד עם אותה "שליטה", הכה מנוגדת לערכיה הנעלים של השרה. הרי זה בלתי אפרי שבעיתוי מושלם עם מעשה ההתנתקות של שרון, שינתה לבני את דעתה על "חזון שתי המדינות" ועל הפגם הערכי, לדידה, ב"שליטה על עם זר".

לפיכך, אחד מן השניים: או שהיא האמינה, עוד בהיותה בת נאמנה בליכוד, ש"שליטה בעם זר" היא עוולה מוסרית; או שהיא האמינה, לפחות לפרק זמן מסוים לאחר נטישתה את הליכוד באותם רעיונות ליכודניקיים מבית אבא. האפשרות שבדיוק בנקודת הזמן שבה שרון שינה את דעתו, גם היא וחבריה עשו זאת – פשוט אינה קיימת. לפיכך, אי אפשר שלא לראות את השקר הגס שרבץ בנפשה הדואבת של הטוענת המוסרית, באותם ימים שלפני נטישת הליכוד או לאחריהם.

אלא שהשגותיה המוסריות הכה נוגעות ללב, מזכירות במקצת נשכחות מביתה הפוליטי החדש. כשלפני שנתיים נחשפו "יומני עמרי שרון", טענו כל שועי המפלגה כי בדיוק בשביל זה הקמנו את קדימה. מן המשיגים לא נפקד כמובן מקומם של אולמרט, לבני, ואפילו לא של צחי הנגבי, שתלוי ועומד נגדו כתב האישום הכולל עבירות של מרמה, הפרת אמונים, שוחד בחירות, מסירת עדות שקר ושבועת שקר. כך למדנו ששלל כוכבי "יומני עמרי" הקימו את קדימה כדי שמעשי השחיתות העולים מ"היומנים" לא יהיו חלק מ"קדימה החדשה והנקייה משחיתות". כלומר, מקימים מפלגה חדשה כדי שלא יהיו בה תופעות שנעשו בעיקר בידי מקימי המפלגה החדשה במפלגה הקודמת.

ואולם כשהדג המפלגתי אינו מיטיב עם נחירי הבריות, בעיית הריח אינה מתמצה רק בראש המבאיש, אלא אם לדג הזה אין אח וריח ולא שרת חוץ לצידו. בחריגות הללו מאמינים, כנראה לפחות, חלק ממוקירי "מידותיה הנעלות". לטעמם, לה אין דבר וחצי דבר עם חטאי מפלגתה, ודבקותה בכיסאה, על אף מסקנות וינוגרד ועננת השחיתות הכבדה מעל ראש מפלגתה, אינה מעידה על דופי מוסרי כלשהו.

כנראה שדבריו של אלכסנדר ינאי לאשתו שלומציון על הצבועים העושים כמעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס, ראויים מעת לעת לבחינה מחודשת, ולכולנו לא נותר אלא להפעיל את דמיוננו ולהעלות מתוכו את הדמות הראויה ביותר בימינו לאותה בחינה מחודשת.