האם הם רבים על קרדיטים על פרסום חומרי תעמולה, או שהם מתחרים מי יהיה עיתונאי החצר של נתניהו?לא די בהכאה על חטא! מאת: אפרי הלפרין
כן אני יודע שאני כבר נדוש וכבר נמאס, אבל אני שוב עם המנטרה של דן מרגלית. אני מבקש לצטט לנו נתונים אשר לכל אחד מאיתנו גישה חופשית אליהם ובכל זאת אני חושב שאפתיע רבים.
לא כולנו זוכרים, אך מזה שנים רבות עד אמצע/סוף מלחמת לבנון השנייה היה דן מרגלית חברו של ראש הממשלה, המליץ לכולנו לבחור בו לראשות הממשלה, ורבים רבים קיבלו את עצת אחיתופל הזו, ובמהלך המלחמה היה דוברו בפועל של ראש הממשלה, הוא דיווח בפועל מראש על מהלכי המלחמה כאילו הם פרי עצותיו - וראו זה פלא עצותיו מולאו כאילו הוא הוא מכוון את המהלכים, ולמי שיש ספק אנא יקרא בכתובים מאותם ימים "מה חושב מרגלית אולמרט".
אני במקום רשויות ביטחון השדה של המדינה הייתי מפריד בין השניים, וייתכן שאכן כך קרה וראוי לצטט מחומר המתייחס לתקופה טרם המלחמה (וטרם הבחירות) בביטאונו של המכון הישראלי לדמוקרטיה (מחול הדבורה) ושם כתוב "בהמלצת יועציו הפסיק את הקשר השוטף עם העיתונאים הבכירים, שהתרגלו להתקשר אליו בחופשיות ולקבל ממנו עידכונים תכופים. שמעון שיפר סיפר בטורו הפוליטי בידיעות אחרונות כיצד ניסה להשיג את אולמרט במספר הטלפון הסלולרי הקבוע שלו, ונענה על־ידי עובדת בלשכת ממלא-מקום ראש הממשלה. דנקנר מאשר שכללי המשחק השתנו. "אני מכבד את הכללים החדשים, ומשתדל להתקשר לאולמרט בדרכים המקובלות, דרך הלשכה", הוא מספר. "המצב הזה יכול בהחלט להשפיע לרעה על החברות, אבל אני מקווה שהיא תשרוד".
והכי מעניין הוא הפליפ פלופ של דן מרגלית, אשר כל אחד מאיתנו יכול להעריך די במידה מדויקת את מועדו, מהמובאות הבאות.
ב-5/8/2006 כותב מרגלית כך בטור שלו מעריב: "לבד מהחלטתו השגויה להפסיק את הלחימה האווירית בדרום לבנון ל-48 שעות, שאפשרה לחיזבאללה לשאוף אוויר ולהתחמש באופן חלקי מחדש, ניהל אהוד אולמרט את המערכה בשיקול דעת (כניסה הדרגתית מותנית לפעילות יבשתית) ובאומץ לב (ההיתר לפעול בבעל-בק. נכון שיש גם מחלוקת אם קיבל על עצמו תנאי פתיחה מגבילים שהשהו את סממני ההצלחה, אבל זה עניין להיסטוריונים. איש אינו יודע מה יילד יום. אבל עד היום נולדה התנהלות ראויה".
מה שאומר אז דן מרגלית הוא שאולמרט הורה להפסיק את המתקפה האווירית ל 48 שעות וזו הייתה החלטתו היחידה השגויה, פרט לכך פעל בשיקול דעת ובאומץ לב ומוסיף דן מרגלית ואומר "עד היום נולדה התנהלות ראויה".
לא חלפו שבועיים ודן מרגלית כותב במעריב: "המצמוץ של אולמרט בצמתים המכריעים של הלחימה באוויר וביבשה הוא סיפור העל של המלחמה הזאת". כלומר אולמרט טעה לכל אורך הדרך, הוא מצמץ בצמתים המכריעים באוויר וביבשה - וזה סיפורה של המלחמה.
ממצביא ראוי ואמיץ לב הפך אולמרט במחי 14 יום לביזיון לאומי.
ואני מצביע על התפר - ממש על קו פרשת המים אשר לפניו הייתה קיצניות בלתי מובנת ובלתי סבירה לצד אחד, ולאחריו הייתה קיצוניות בלתי מובנת ובלתי סבירה לצד השני.
והשאלה היא מה קרה?
הרי ברור שאולמרט הוא אולמרט
להמשך: http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-29634-00.html?tag=11-39-02
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
