אולמרט מוכן למסור גם מחצית מהכינרת  

מועלם חשף שאולמרט מוכן למסור לסורים לא רק את כל רמת הגולן, אלא גם מחצית ים כינרת, על כל המשתמע מכך לגבי משק המים של מדינת ישראל

הידיעה על התקדמות במו"מ בין ישראל וסוריה, איננה ספין פוליטי. עצם העובדה שסוריה ותורכיה פירסמו הודעות זהות המאשרות את הדיווחים על המגעים בין שתי המדינות, מלמדת שאכן מדובר במו"מ רציני, ואכן הושגה בו פריצת דרך משמעותית.

וזה הדבר המדאיג ביותר. כי זה אומר שאולמרט התקפל, והוויתור הישראלי כבר איננו על הגולן, הוא על הכנרת. כדאי לשים לב לדברים שאמר אתמול שר החוץ הסורי וליד מועלם, כשאישר את דבר המגעים: "ישראל הביעה התחייבות לנסיגה מלאה מרמת הגולן, עד לקווי ה-4 ביוני 1967".

בהנחה שמועלם דובר אמת, והעבר מוכיח שברוב המקרים כשצד ערבי כלשהו חשף ויתורים של ישראל הוא דיבר אמת, הוא חשף את עומק ההפקרות המדינית של אולמרט: נכונות למסור לסורים לא רק את כל רמת הגולן, אלא גם מחצית ים כינרת, על כל המשתמע מכך לגבי משק המים של מדינת ישראל.

על פי החוק הבינלאומי, שתי מדינות הנוגעות באותו מקור מים, מתחלקות במימיו. כל ראשי הממשלות שהביעו בעבר נכונות לנסיגה מלאה, רבין ז"ל ויבדל"א פרס וברק, דרשו שהנסיגה תהיה עד לגבול הבינלאומי, המשאיר לישראל רצועה דקיקה של 10 מטרים בחוף המזרחי של הכנרת. פירושו של דבר, שהכנרת כולה נשארת בריבונות ישראלית.

הסורים דרשו תמיד נסיגה לקווי 67 – כלומר שהחוף המזרחי של הכנרת נמצא בריבונות סורית. בשנים שלפני 1967 הסורים אכן שלטו בחוף המזרחי של הכנרת מצפון לעין-גב, כיוון שישראל לא יכלה לממש בפועל את ריבונותה על רצועה של 10 מטרים. סוריה, בעצם, דרשה לקבל ריבונות על שטח שלא היה בריבונותה. בכל הפעמים הקודמות, זה היה אחד הנושאים הקשים שפוצץ את המו"מ בסופו של דבר.

שיהיה ברור: אסד, לא הבן ולא האבא, לא הסכים ולא יסכים לעולם שישראל תיסוג לגבול הבינלאומי. זו עמדה סורית בלתי מתפשרת. אם אכן הסכים אולמרט, כמו שאמר מועלם, לנסיגה לקווי 67, פירושו של דבר שהוא הסכים שסוריה תקבל נגיעה בכינרת – על כל המשתמע מכך. אולמרט, מסתבר, כדי להסיר מעליו את חבל התליה המשפטי, נקט במהלך של הפקרות מדינית חסרת תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל.