UZ7
גולש אורח
| יום חמישי י''ז באייר תשס''ח
14:12 22.05.08 |
  
 
|
דרוש ניקוי אורוות / דן מרגלית
| |
משא ומתן בין ירושלים לבין דמשק הוא צעד רצוי שמתקבל בברכה. שלום ישראלי־ סורי־ערבי הוא חלום ציוני בן כ־90 שנים מימי המגע שלא צלח בין חיים וייצמן לבין האמיר פייסל. אך הודעתו של אהוד אולמ־ רט על פתיחת פרק חדש במסע הארוך אל היעד הנכסף היא פעלול חסר תוכן, תפאורה בלי ממשות. פרסומה אתמול לא נועד לעשות שלום, אלא להסיט את תשומת הלב מהחשד הכבד שקיבל שוחד וכספים אסורים לכיסו והפר אמונים, וכל הרעות החולות שאפשר לעשות בכסף רע.
מאמצי השלום עם סוריה ידעו הפוגות, אך לא פסקו. היא ערש הלאומיות הערבית. הפ־ רופסור איתמר רבינוביץ' הנציחם כפי שהת־ נהלו בשנות ה־50 הראשונות בספר שהוקדש לנושא. אחרי מלחמת ששת הימים ניסו ראשי ממשלה אחרים את מזלם.
יצחק רבין הפקיד בידי שר החוץ האמריקני וורן כריסטופר נכונות סודית לסגת מכל הגו־ לן, וזה הפר את אמונו וסיפר את סודו לנשיא חאפז אסד. בנימין נתניהו הסכים לנסיגה בגו־ לן תמורת יתרונות ביטחוניים, אבל התיאבון הסורי לא ידע שבעה, והמשא ומתן כשל. אהוד ברק צידד בנסיגה מכל הגולן ובפשרה לגבי משבצת של 400 מטרים רבועים סמוך לכנרת, ונרתע בעצמו.
מהלכי כולם היו נתונים לתמיכה ולביקו־ רת. הצד המשותף להם בא לביטוי בכוונתה
אם יציע אולמרט ויתורים, הישראלי הסביר לא יוכל לשוקלם לגופם. הוא יקרא בכיכרות העיר כרזות ענק: "קצרין תמורת טלנסקי,""החרמון כנגד המעטפות"
הרצינית של ישראל לעשות שלום בהנהג־ תן של ממשלות הנהנות מאמון ברמה סבירה בעיני דעת הקהל בארץ. לאולמרט אין אש־ ראי כזה.
ברור שהוא כיוון את פרסום ההודעה בירו־ שלים, בדמשק ובאנקרה ליום שבו פג האיסור לחשוף במה הוא חשוד. אך אפילו תכסיס זה הצליח רק בחלקו. מפני שאם יציע אולמרט ויתורים, לא יוכל הישראלי הסביר לשקול אותם לגופם. הוא יקרא בכיכרות העיר כרזות ענק: "קצרין תמורת טלנסקי,""החרמון כנגד המעטפות."
המשא ומתן לכינון שלום עם סוריה הוא כניתוח רפואי עם סכין עדין, חד, מסוכן. יש צורך בשיקול דעת ובזהירות ובראייה כוללת של תמונת המצב ובשקלול נתונים מטהרן עד עזה, ובמיומנות רבה בנושאים מדיניים ובי־ טחוניים ואסטרטגיים ופסיכולוגיים, ובאומץ לב רב. הוא מחייב שבראש הצד הישראלי יע־ מוד אדם שאינו טרוד בעבירותיו ובקלונו.
מעל להכרעה התלויה בכל אלה חייב לרחף ניקיון כפיים מובהק. מפני שכל "הן" או "לאו" מאת ראש הממשלה – על המשמ־ עות הכבדה שיש לכל סיכום כזה בכל שלב של המשא ומתן – חייב להתנהל עם תומכים ויריבים המשוכנעים כי אין למנהיג שיקולים פסולים, צדדיים, מושחתים. אולמרט לעולם אינו יכול לנפק תחושה שאין פניות אישיות בכל החלטה שיקבל.
מה שנחשף כאן אתמול, וזה רק קורט, על מעלליו החשודים בפלילים ובקלון של אולמ־ רט, אינו מותיר צל של סיכוי שעמדתו תתקבל על דעת הקהל בישראל.
כפי שאומה אינה אמורה לקבל הכרעה מאת מסומם, שיכור, או אדם מוכה - כך לא יעלה על הדעת שתאבה ללכת אחרי מי שמ־ תרבים הסימנים כי לקח כסף מושחת לכיסו בתהליך ארוך וממושך, כשיטה ולא כמעידה חד־פעמית.
אלא שקושי זה אינו טורד ברצינות את הציבור בישראל. כולם יודעים שאולמרט מתכוון לתפאורה ולא למעשה.
המשא ומתן הזה הוא אשליה שייצר כדי להשליך לעצמו חבל הצלה אישי, ואין לו כוונה ליותר מזה. זהבה גלאון ושלי יחימו־ ביץ,'הנושאות את דגל השלום ברמה, הבי־ נו זאת עוד לפני הגברים שבמחנן כמו חיים (ג'ומס) אורון, שלעולם נופלים בפח של ראש הממשלה.
ועידת אנאפוליס הצילה את אולמרט מהמ־ סקנות הנכות של דו"ח וינוגרד ב,'אבל סיב־ כה הן את ישראל והן את הרשות הפלשתינית בקשר גורדי הפועל בהתמדה לטובת חמאס. לא לבלוע ולא להקיא.
עכשיו המשא ומתן עם סוריה ייצר עוד אד. לא שלום ויותר רוחות מלחמה, וראש הממשלה הנוכחי יהיה כבר מזמן מי שמרצה את עונשו, ומכל מקום "לשעבר,"כאשר יור־ שו ייאלץ להתמודד עם תוצאות פעלוליו.
המצב הנוכחי מסוכן. יש פעפוע בין החקי־ רה הפלילית נגד אולמרט לבין הסמכות המ־ דינית הנתונה בידיו. שתי המערכות סובלות ממצב זה. הוא נוח לחשוד, שעושה כל אשר לאל ידו כדי למנוע את השלמת החקירה. כל עוד אין סיכום – הוא מחזיק בהגה השלטון. אך הוא עלול להתגלות כהרה אסון למדינה.
אשר על כן, פחות חשוב לבדוק פרשיות נוספות (והן רבות) שהוא מעורב בהן. מי איש העסקים החרדי שהפקיד מיליון בחשבון בנק המוכר לו בספטמבר ?2003ומה על אנשים נוספים הנספחים מרצון או מאליהם או בכו־ רח לסיפור הראשי של טלנסקי, שאינו בהכרח אירוע ההשחתה הגדול של אולמרט, אלא רק זה שנחשף במקרה?
בסיפור ההשחתה של אולמרט ניכרת תס־ מונת האינטרנט. לכל מידע יש לינק נוסף.
המצב מסוכן. יש פעפוע
בין החקירה הפלילית נגד אולמרט לבין הסמכות המדינית הנתונה בידיו. המצב הזה נוח לחשוד, העושה הכל למנוע את השלמת החקירה
זה מפתה את החוקרים התאבים לתור אחרי עומק ההשחתה. להמשיך ולחפש. זה כל כך מובן, אבל עלול להתגלות כרווח שיצא בהפ־ סדו. הזמן דוחק.
אם מנחם (מני) מזוז ומשה לדור ואלי אב־ רבנאל ודודי כהן ויוחנן דנינו ושלומי איילון ועמיתיהם בפרקליטות ובמשטרה יוסיפו לה־ תנהל בנחישות, ביושרה וללא בהילות – יש סיכוי שישראל לא רק תיחלץ מלפיתתו של ראש ממשלה מושחת, אלא ש־2008 תהיה שנת שובו של שלטון החוק במימדים אשר אינם נופלים ממה שקרה כאן ב־.1977
ניקוי אורוות אינו רק דבר הנחוץ כאן וע־ כשיו. הוא מקרין את זיוו למשך שנים רבות עד שהמטוטלת נעה מחדש לעבר השחיתות. כעת, הזדמנות גדולה מתדפקת על דלתם של "בני האור."
|
|
 
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
