חלפו 41 שנה, וכבר את כוב מה שכבשנו החזרנו אז למה בכלל לחגוג?נראה לי שיש לחגוג משתי סיבות עיקריות.
1. קודם כל ההצלה מההשמדה. כל המומחים בכל העולם (אפילו בתוך המטכ"ל) ראו את מדינת ישראל הולכת לקראת השמדה בטוחה. לבריטניה נשלח שליח מאת הממשלה ובו בקשה לקלוט 100,000 ילדים באנגליה, אם וכאשר... הרב גורן, נצטווה לחפור 40,000 קברים ברחבי הארץ, 10,000 מהם בגני יהושע בתל אביב. הנס שנעשה, ועליו הודו כל האלופים של צה"ל (אם כי אחר כבר חזרו בהם). חוסנה הבטחוני והכלכלי של מדינת ישראל שונה בתכלית מאז מלחמת ששת הימים. עד ל-67' אמרו לנו מה לעשות, מאז יש לנו קצת יותר מה להגיד. מתחשבים בנו קצת יותר בקרב האומות. לא שעכשיו אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, אבל אין אותו שיעבוד שהיה אז, שחיינו היו תלויים בהחלטות של אומות העולם (בייחוד בתקופת ההמתנה). מאז אנחנו מפציצים (לכאורה) כורים אטומיים בלי לשאול אף אחד, וטסים עד לאנטבה לחלץ חטופים.
2. אך ישנו מימד עמוק יותר, מעבר לנצחון המלחמתי, יש במלחמת ששת הימים עוד הישג והוא איחוד העיר ירושלים. אינה דומה מדינת ישראל ללא העיר ירושלים, למדינה שיש בה את העיר. לא סתם אנו אומרים בתהילים "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו". ירושלים היא הכח שמאחד את עם ישראל. ירושלים היא לא רק עיר בירה של מדינה, היא מושג, היא משהו רוחני (אפשר לשאול את רבבות התיירים שמגיעים לכאן, כולל את אלו שמשתגעים מהפגישה איתה). ייתכן שעליית חוסנה הלאומי של מדינת ישראל תלוי בכך שירושלים בשליטתה מאז 67'.
אפשר להביא כראיה את דבריו של המלבי"ם (אחד מפרשני הנ"ך חי בין השנים 1809 - 1879), בפירושו על אותו הפסוק מתהילים (קכב,א)
"מדבר בשבח ירושלים, מצייר את האומה בכללה כגוף אחד המורכב מאיברים פרטים שונים וירושלים היא העיר שחוברה לה יחדיו ויתחברו האיברים הפרטים, להיות גוף שלם יחול בו רוח החיים ונפש המשכלת ונפש האלהית, והנה בית ה' הנמצא בה היא הכלי המכין את הגויה הכללית אל חול השכינה ונפש האלהית בה, אמנם העיר עצמה היא כלב ומוח בגויה אשר יכינו אותה אל קבלת נפש החיים ונפש המשכלת, עפ"ז יאמר הנה שמחתי באומרים לי בית ה' נלך - מצד ששם ה' שכן והוא משכן השכינה והאלהות בקדש."
זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי