כאילו שום דבר לא הולך לנו במדינה הזאת. אסון רודף אסון, המצב בארץ מכל הבחינות הולך ונעשה קשה מיום ליום. אנחנו מנסים לתפוס משהו שקצת יחזיר לנו את הגאוה והמוראל... פתאום קמה לה איזו גאווה קטנה חדשה, בצורת האסטרונאוט הישראלי הראשון. האסטרונאוט "שלנו" נסע לחלל עם דגל ישראל, מכתבים מטרזנשטט וכוס לקידוש... ומשפחה,אבא ואישה עם ארבעה ילדים שמחכים על הקרקע... מה יותר יהודי וישראלי מזה? ופתאום רגע לפני התהילה הגדולה הכל התפוצץ לרסיסים...
זה פשוט נורא. לחשוב עליו/עליהם...
על רונה (אישתו) והילדים...
אסון נורא של המשפחה ושל כולנו.
עם כל הכאב נשאר לנו לקוות לתקופות טובות יותר
חודש טוב יותר לכולנו, "משנכנס אדר מרבים בשמחה" - אמן!
באתר הנבואה 'גוג ומגוג' מרבים לנתח אירועים שקורים בעולם אבל בעיקר בישראל. למי שרוצה לצפות באתר, הנה כתובתו: http://gog.web-site.co.il
הנה התייחסות מעניינת למותו של אילן רמון ז"ל:
לאחר ציפייה של כשלוש שנים לקראת השיגור, ולאחר השמחה הגדולה לאחר השיגור, כאשר התממש סוף סוף הסימן של 'אם יהיה נדחך בקצה השמיים', שהזוהר הקדוש מוכיח כי הוא מהווה נקודת מפנה שהחל ממנה תוכל הגאולה לבוא, כפי שפורט בסימן השביעי בדף התקופה הגורלית. וכפי שראינו שהסימן הזה מצטלב באופן מדהים עם כל הנבואות האחרות לגבי שנת הגאולה (ובגלל זה הוא נדחה פעם אחר פעם כ-3 שנים, עד שהגיעה שנת הגאולה).
לאחר כל זה היינו עדים במוצאי שבת קודש, ליל ראש חודש אדר א', להתפוצצות והתפרקות של מעבורת החלל קולומביה, ביחד עם אילן רמון על סיפונה.
יש לזכור, עם כל הצער, שלמרות הכל, העובדה היא שהסימן התקיים. המעבורת יצאה לחלל, עם אילן רמון על סיפונה,והתקיים באופן ברור המצב של 'אם יהיה נדחך בקצה השמיים' (מה שלא הצליח לקרות בזמן ההתפוצצות של צ'לנג'ר לפני שנים אחדות, שכזכור גם שם היתה מורה-אסטרונאוטית יהודיה).
כמו כן, נבואתו של זכריה הנביא המתוארכת לסוף חודש שבט (כפי שהוזכר כבר כמה פעמים), שמציגה מספר אלמנטים מהתקופה הזו בדיוק, כפי שהבאנו בעבר: המלחמה עם עירק, שבעים שנה שמלאו לבבל-עירק, הבחירות וכו', הנבואה הזו מציגה בפירוש עוד דבר (כפי שהוזכר בקצרה למטה): ואשוב ואשא עיניי ואראה והנה מגילה עפה. ויאמר אלי, מה אתה רואה? ואומר- אני רואה מגילה עפה! (זכריה ה)
והמפרשים פירשו כי מדובר בספר תורה, שהוא גלול כמגילה. למרבה התדהמה, בכך התקיים נבואת זכריה הציגה עוד מוטיב מתקופתנו, שהרי התברר כי אילן רמון לקח עימו בחללית ספר תורה זעיר - והתקיים גם הסימן הזה.
כזכור, נבואת זכריה הנביא ע"ה מדברת בתחילתה על הנחמה שתבוא לישראל, לאחר השבעים שנה של בבל-עיראק ולאחר המלחמה עם עיראק, ואז מתחיל הנביא לראות מספר פריטים שאינו מבין את משמעותם. כך ראה את סמל המדינה (מנורה עם ענפי זית בשני צדדיה, דבר שלא היה קיים מעולם בהיסטוריה היהודית) שנמצא על כל הקלפיות, כך ראה גם את 'המגילה העפה' שפירשו רבותינו כי היא ספר תורה. וכך ראה עוד חזיונות רבים אחרים הקשורים לתקופה כמו בזכריה ה, ט: "ואשא עיניי וארא והנה שתיים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם, ולהנה כנפיים, ככנפי החסידה- ותישאנה את האיפה, בין הארץ ובין השמיים" וכזכור היו שתי נשים-אסטרונאוטיות בצוות של אילן רמון.
דרך אגב, זה לא מדהים שהחללית התפוצצה דוקא מעל מקום שנקרא Palestine?!
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 01.02.03 בשעה 23:32
נורא עצוב.
כאילו שום דבר לא הולך לנו במדינה הזאת. אסון רודף אסון, המצב בארץ מכל הבחינות הולך ונעשה קשה מיום ליום. אנחנו מנסים לתפוס משהו שקצת יחזיר לנו את הגאוה והמוראל... פתאום קמה לה איזו גאווה קטנה חדשה, בצורת האסטרונאוט הישראלי הראשון.
האסטרונאוט "שלנו" נסע לחלל עם דגל ישראל, מכתבים מטרזנשטט וכוס לקידוש... ומשפחה,אבא ואישה עם ארבעה ילדים שמחכים על הקרקע... מה יותר יהודי וישראלי מזה? ופתאום רגע לפני התהילה הגדולה הכל התפוצץ לרסיסים...
זה פשוט נורא. לחשוב עליו/עליהם...
על רונה (אישתו) והילדים...
אסון נורא של המשפחה ושל כולנו.
עם כל הכאב נשאר לנו לקוות לתקופות טובות יותר
חודש טוב יותר לכולנו, "משנכנס אדר מרבים בשמחה" - אמן!
ניצה
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 1
אני מאד עצוב על מה שקרה ומצער גם לחשוב שמה שהתחיל בתור גאווה לאומית נגמר באסון.
שנשמע ונתבשר בשורות טובות
דן
נ.ב. רציתי רק לתקן שזה ז"ל ולא הי"ד
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
חשיבה...?
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 05.02.03 בשעה 12:23
באתר הנבואה 'גוג ומגוג' מרבים לנתח אירועים שקורים בעולם אבל
בעיקר בישראל. למי שרוצה לצפות באתר, הנה כתובתו:
http://gog.web-site.co.il
הנה התייחסות מעניינת למותו של אילן רמון ז"ל:
לאחר ציפייה של כשלוש שנים לקראת השיגור, ולאחר השמחה הגדולה לאחר השיגור, כאשר התממש סוף סוף הסימן של 'אם יהיה נדחך בקצה השמיים', שהזוהר הקדוש מוכיח כי הוא מהווה נקודת מפנה שהחל ממנה תוכל הגאולה לבוא, כפי שפורט בסימן השביעי בדף התקופה הגורלית. וכפי שראינו שהסימן הזה מצטלב באופן מדהים עם כל הנבואות האחרות לגבי שנת הגאולה (ובגלל זה הוא נדחה פעם אחר פעם כ-3 שנים, עד שהגיעה שנת הגאולה).
לאחר כל זה היינו עדים במוצאי שבת קודש, ליל ראש חודש אדר א', להתפוצצות והתפרקות של מעבורת החלל קולומביה, ביחד עם אילן רמון על סיפונה.
יש לזכור, עם כל הצער, שלמרות הכל, העובדה היא שהסימן התקיים. המעבורת יצאה לחלל, עם אילן רמון על סיפונה,והתקיים באופן ברור המצב של 'אם יהיה נדחך בקצה השמיים' (מה שלא הצליח לקרות בזמן ההתפוצצות של צ'לנג'ר לפני שנים אחדות, שכזכור גם שם היתה מורה-אסטרונאוטית יהודיה).
כמו כן, נבואתו של זכריה הנביא המתוארכת לסוף חודש שבט (כפי שהוזכר כבר כמה פעמים), שמציגה מספר אלמנטים מהתקופה הזו בדיוק, כפי שהבאנו בעבר: המלחמה עם עירק, שבעים שנה שמלאו לבבל-עירק, הבחירות וכו', הנבואה הזו מציגה בפירוש עוד דבר (כפי שהוזכר בקצרה למטה):
ואשוב ואשא עיניי ואראה והנה מגילה עפה. ויאמר אלי, מה אתה רואה? ואומר- אני רואה מגילה עפה! (זכריה ה)
והמפרשים פירשו כי מדובר בספר תורה, שהוא גלול כמגילה. למרבה התדהמה, בכך התקיים נבואת זכריה הציגה עוד מוטיב מתקופתנו, שהרי התברר כי אילן רמון לקח עימו בחללית ספר תורה זעיר - והתקיים גם הסימן הזה.
כזכור, נבואת זכריה הנביא ע"ה מדברת בתחילתה על הנחמה שתבוא לישראל, לאחר השבעים שנה של בבל-עיראק ולאחר המלחמה עם עיראק, ואז מתחיל הנביא לראות מספר פריטים שאינו מבין את משמעותם. כך ראה את סמל המדינה (מנורה עם ענפי זית בשני צדדיה, דבר שלא היה קיים מעולם בהיסטוריה היהודית) שנמצא על כל הקלפיות, כך ראה גם את 'המגילה העפה' שפירשו רבותינו כי היא ספר תורה. וכך ראה עוד חזיונות רבים אחרים הקשורים לתקופה כמו בזכריה ה, ט: "ואשא עיניי וארא והנה שתיים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם, ולהנה כנפיים, ככנפי החסידה- ותישאנה את האיפה, בין הארץ ובין השמיים" וכזכור היו שתי נשים-אסטרונאוטיות בצוות של אילן רמון.
דרך אגב, זה לא מדהים שהחללית התפוצצה דוקא מעל מקום שנקרא Palestine?!
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד