מחקר: רבע מהצעירים החרדים מעוניינים להתגייס, אך רק עשירית מתכוונים להתגייס בפועל  

שחר אילן | כלכליסט

אחד מכל ארבעה צעירים חרדים מעוניין לעשות שירות צבאי. עם זאת רק אחד מעשרה מתכוון לעשות זאת, בדומה לאחוז הגיוס בפועל בקרב גברים חרדים (כעשרה אחוז). סיבה מרכזית לכך היא החשש מההשלכות החברתיות הקשות.
כך עולה ממחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שביצעו החוקרים פרופ' נטע ברק-קורן מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יובל פלדמן מאוניברסיטת בר אילן, והחוקרת שלי רובינסון. המחקר התבסס על שלושה סקרים שנערכו במתודולוגיות שונות ועל ידי מכוני המחקר ipanel ואסקריא בקרב מדגמים שכללו כ-1500 חרדים, מהם כאלף בגרים צעירים בגילאי גיוס (עד 26). תוצאותיהם תאמו בדיוק רב ולכן חוברו הממצאים.

במחקר הראשון נמצא ש-24% הביעו רצון להתגייס אך רק 10% מתכוונים לעשות זאת. בשני נמצא כי 23% הביעו רצון אך רק 14% מתכוונים לעשות זאת. על פי שני המחקרים שני שליש מהצעירים החרדים (67%-69%) אינם מעוניינים להתגייס.

הצעירים המעוניינים להתגייס מונעים מרצון לתרום למדינה, רצון לרכוש מקצוע ולהתקדם בחיים, ומתפישת השירות כחובה אזרחית. הצעירים שאינם מעוניינים מונעים מחשש מתגובת הרבנים ומנידוי חברתי וכן מחשש שהסביבה החדשה "תקלקל" אותם. המחקר הראשון השווה בין העמדות של הצעירים ושל המבוגרים החרדים. שיעור הרצון להתגייס בקרב הגברים החרדים המבוגרים עמד כמו בקבוצת הצעירים על 25%, אך אצלם זה כמובן תיאורטי.

החוקרים מגיעים למסקנה ש"כל קבוצות האוכלוסייה החרדית שותפות לתפיסה לפיה גיוס לצה״ל – בין לתפקיד קרבי או לתפקיד טכנולוגי – טומן בחובו השלכות חברתיות שליליות על החייל החרדי בהיבטי שידוך ומעמד דתי בקהילה, ובמידה פחותה אך קיימת - גם על אחיו ואחיותיו".

שתי הקבוצות תפסו את מעמדו של החייל החרדי כנמוך בהרבה משל אברך. סיכוייו של אברך למצוא שידוך יוקרתי הוערכו בציון 6 מ-7, ואילו של חייל ב-3. עם זאת סיכויי חייל עדיין גבוהים משל נושר שלא התגייס (2.5). הנזק החברתי למשפחת החייל קטן יותר מלחייל עצמו אבל הוא משמעותי. סיכויי אחות של אברך למצוא שידוך יוקרתי או להתקבל למוסד חינוך יוקרתי הוערכו בציון 6 לעומת ציון 4 לאחות של חייל. המחקר השלישי גילה שגם כשנותנים מידע לצעירים שמעוניינים בגיוס על כך שמדובר בעמדה רווחת, אין השפעה משמעותית על הכוונה להתגייס.

אחד הסקרים נערך ברשת, שיטה שנחשבה חריגה במחקר חרדים בשל העובדה שבעבר הם מיעטו להתחבר לרשת. הפעם התוצאות שנאספו בטלפון וברשת התגלו כקרובות מאוד ולעיתים אף זהות, למרות שמדובר בסוגיה רגישה מאוד חברתית. החוקרים מציעים להמשיך לערוך מחקרים דומים שכוללים את שתי שיטות הדגימה כדי לבדוק אם אכן השימוש ברשת למחקר כבר אפשרי גם בקרב החרדים.