אופיואידים בישראל: יותר משתמשים במשככי כאבים ממכרים, בעיקר בפריפריה  

מטופלים ישראלים שקיבלו כמויות גבוהות של משככי כאבים נטו למות יותר – בדומה לארצות הברית. כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. הממצאים מתפרסמים ברקע שורת נתונים שהצביעו על זינוק חד בשימוש במשככי הכאבים.

מוקדם יותר החודש, ועדה של הקונגרס האמריקני פרסמה דוח מיוחד שלפיו סין מסבסדת ישירות ייצור של מרכיבי פנטניל (משכך כאבים רב-עוצמה) למכירה מחוץ לגבולותיה ובכך מתדלקת את משבר האופיואידים בארה"ב, שגבה את חייהם של קרוב למיליון אמריקנים בין 1999 ל-2020 וכי חברות הפארמה הגדולות ובהן 'פרדו פארמה' של משפחת סאקלר אולצו לשלם עד כה פיצויים בגובה של מיליארדי דולרים.

רק לאחרונה פרסם משרד הבריאות טיוטה לחקיקה שמטרתה להגביל את השימוש במשככי הכאבים, אך מדובר בצעד שננקט באיחור רב שכן, כאמור, לאורך השנים זינק השימוש במשככים.

מנתוני המרכז הישראלי להתמכרויות מחודש מרץ האחרון עולה שכמחצית ממי שדיווחו על שימוש באופיואידים דיווחו על "רמות גבוהות של דחק פוסט-טראומטי בעקבות המלחמה כחצי שנה לאחר תחילתה", לעומת כחמישית בלבד לעומת אלו שלא נטלו את המשככים. עוד עולה מהנתונים כי קרוב למחצית מאלו שנוטלים את המשככים דיווחו על נטילה מוגברת שלא על פי הוראות הרופא, וכ-40 אחוזים העלו את המינון.

"מכאב בברך עד התמכרות למורפיום"

אחד המטופלים שהתמכרו הוא אורון יצחקי, בן 37 מתל אביב. "זה התחיל מכאבים בברך וכבר אז נתנו לי משכך כאבים", הוא מספר, "בהמשך עשיתי תאונת דרכים בצבא ופה התחיל הסיוט שלי. לקחתי בכל פעם משכך כאבים לחזק יותר, עד מורפיום. ככה הייתי תשע שנים ובשנתיים האחרונות קיבלתי מדבקות פנטניל, שזה בעצם פי מאה מהרואין. בתשע השנים האלה הייתי חי מת. באיזשהו שלב הבנתי שאני כבר נרקומן. הייתי נשוי והייתי בעבודה. יום אחד התקשרתי לאשתי ואמרתי לה שאני מבקש שהיא והילדים ייצאו מהבית. נעלתי את עצמי בבית במשך שלושה שבועות. לא הצלחתי לעבוד, לא יצאתי מהבית ולא היה מי שידאג לי ושם התחיל כל המסע של הניקיון ושם קיבלתי את החיים שלי בחזרה, לפני כחמש שנים".

הוא מספר: "הכרתי אנשים מצליחים ומוצלחים שכבר לא איתנו בגלל המשככים האלה. אין פיקוח על העניין הזה. לא רק שאין פיקוח אלא גם לפעמים נותנים לך כדורים שלושה חודשים קדימה, ומה זה אומר? שאתה מעלה את המינונים בעצמך כי יש לך עוד כדורים. יש אנשים שהחומר לוקח אותם למטה ויש כאלו שזה עבורם כמו קוקאין, אתה מלך העולם. זה הופך אותך לבן אדם שאתה לא. מאז 7 באוקטובר יש החמרה חד משמעית בשימוש באופיואידים. רואים את זה בכל מקום ברשתות החברתיות. יש לי חברים שעושים מילואים וגם הם מנסים לראות איך הם בורחים".

המחקר שנערך על ידי ד"ר ראובן דרסלר וד"ר מתן יואל כהן מהכללית, וד"ר אהוד קלינר ממשרד הבריאות, התמקד ביחידת מיליגרם מורפיום לצורך בחינת כמות המשככים שקיבלו המטופלים. ממצאיו העלו שמטופלים שקיבלו יותר מ-90 יחידות ליום היו בסיכון גבוה פי 2.37 למות בהשוואה לחולים שקיבלו מתחת ל-50 יחידות. מטופלים שקיבלו בין 50 ל-90 יחידות ליום היו בסיכון של 2.23 בהשוואה לאלו שקיבלו מתחת ל-50 יחידות. בנוסף, נמצאה תמותה עודפת דווקא בקרב נשים בגילאי 18-50 שמקבלות בין 50 ל-90 יחידות נשים. מנגד, גברים בקבוצה הראו סימני תמותה נמוכים יותר.

ממחקר נוסף, שפורסם גם הוא בכתב העת של המכון, נמצא קשר הדוק בין מעמד סוציו-אקונומי לשימוש במשככים וכי ביישובי הפריפריה שיעור השימוש במשככים גבוה משמעותית.

"אנו מוטרדים מממצאי המחקרים שפורסמו בכתב העת של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות", אומר פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, "אנחנו שותפים לעמדת החוקרים שיש צורך לפתח תוכניות ייעודיות להתמודדות עם המגמה המדאיגה של עלייה במרשמים ובמינונים של תרופות חזקות וממכרות לשיכוך כאבים. מדובר במגפה רחבה ומסוכנת בעולם שהתרחבה גם לישראל".

פרופ' אש מציע להרחיב את הזמינות של מרפאות שנותנות מענה לתופעת ההתמכרות לאופיואידים, תוך איזון הכאב באמצעים אחרים. "אחד הממצאים המטרידים שעולים במחקר הנוכחי מלמד על המענה החלקי שניתן ביישובי הפריפריה. יש לפעול להרחבת השירותים ופתיחת מרפאת כאב נוספות בכלל ובפריפריה בפרט, ובכך לפעול לצמצום היקפי השימוש באופיואידים וההשפעתם השלילית על המטופלים בטווח הארוך".