cnn: חיילים מלשינים ישראלים טוענים להתעללות בעצורים  

בבסיס צבאי המשמש כיום כבית מעצר במדבר הנגב בישראל, צילם ישראלי שעובד במתקן שני תצלומים של סצנה שלדבריו ממשיכה לרדוף אותו.

שורות של גברים בחליפות אימוניות אפורות נראים יושבים על מזרונים דקים מנייר, מגודרים בתיל. כולם נראים מכוסי עיניים, ראשיהם תלויים כבדים מתחת לזוהר של אורות הזרקורים.

סירחון רקוב מילא את האוויר והחדר מזמזם במלמולי הגברים, אמר הישראלי שהיה במתקן ל-CNN. נאסר עליהם לדבר זה עם זה, מלמלו העצורים לעצמם.

"אמרו לנו שאסור להם לזוז. הם צריכים לשבת זקופים. אסור להם לדבר. אסור להציץ מתחת לכיסוי העיניים שלהם".

השומרים קיבלו הוראה "לצרוח אוסקוט " - לסתום את הפה בערבית - ונאמר להם "לבחור אנשים בעייתיים ולהעניש אותם", הוסיף הגורם.

שוחח עם שלושה חושפי שחיתויות ישראלים שעבדו במחנה המדברי שדה תימן, שבו מחזיקים פלסטינים במעצר במהלך פלישת ישראל לעזה . כולם התבטאו בסיכון של השלכות משפטיות ופעולות תגמול מצד קבוצות התומכות במדיניות הקשוחה של ישראל בעזה.

הם מציירים תמונה של מתקן שבו רופאים כרתו לפעמים את גפיים של אסירים עקב פציעות שנגרמו מאזוק מתמיד; של הליכים רפואיים המבוצעים לעתים על ידי חובשים חסרי כישורים המקנים לו מוניטין של "גן עדן למתמחים"; ושם האוויר מתמלא בריח של פצעים מוזנחים שנותרו להירקב

על פי הדיווחים, המתקן במרחק של כ-18 מייל מגבול עזה מחולק לשני חלקים: מתחמים שבהם כ-70 עצורים פלסטינים מעזה מוצבים בריסון פיזי קיצוני, ובית חולים שדה שבו עצורים פצועים קשורים למיטותיהם, לובשים חיתולים. והאכילו דרך קשיות

הם פשטו מהם כל דבר שדומה לבני אדם", אמר אחד המלשינים, שעבד כחובש בבית החולים השדה של המתקן

לא נעשו כדי לאסוף מודיעין. הם נעשו מתוך נקמה", אמר מלשן אחר. "זה היה עונש על מה שהם (הפלסטינים) עשו ב-7 באוקטובר ועונש על התנהגות במחנה".

בתגובה לבקשת CNN להגיב על כל הטענות שהועלו בדו"ח זה, אמר הצבא הישראלי, המכונה צבא ההגנה לישראל (צה"ל), בהצהרה: "צה"ל מבטיח התנהגות נאותה כלפי העצורים במעצר. כל טענה להתנהגות בלתי הולמת של חיילי צה"ל נבדקת ומטופלת בהתאם. במקרים המתאימים, נפתחות חקירות מצ"ח (מחלקה לחקירות פליליות במשטרה צבאית) כאשר יש חשד להתנהגות בלתי הולמת המצדיקה פעולה כזו".

"עצורים אזוקים על בסיס רמת הסיכון ומצבם הבריאותי. אירועי אזוק בלתי חוקיים אינם ידועים לרשויות”

צה"ל לא הכחיש במישרין דיווחים של אנשים שהופשטו מבגדיהם או הוחזקו בחיתולים. במקום זאת, הצבא הישראלי אמר כי העצורים מקבלים בחזרה את בגדיהם לאחר שצה"ל קבע כי הם אינם מהווים סיכון ביטחוני.

דיווחים על התעללות בשדה תימן כבר עלו בתקשורת הישראלית והערבית לאחר זעקה של ארגוני זכויות ישראלים ופלסטיניים על התנאים שם. אבל עדות נדירה זו של ישראלים העובדים במתקן שופכת אור נוסף על התנהלותה של ישראל כשהיא מנהלת מלחמה בעזה, עם האשמות חדשות על התעללות. היא גם מטילה יותר ספק בקביעות החוזרות ונשנות של ממשלת ישראל כי היא פועלת בהתאם לפרקטיקות ולחוק הבינלאומיים המקובלים.

ביקשה אישור מהצבא הישראלי לגשת לבסיס שדה תימן. בחודש שעבר, צוות של CNN סיקר מחאה קטנה מחוץ לשער הראשי שלו, שערכו פעילים ישראלים בדרישה לסגור את המתקן. כוחות הביטחון הישראליים חקרו את הצוות במשך כ-30 דקות שם, בדרישה לראות את הצילומים שצולמו על ידי צלם העיתונות של CNN. ישראל מעבירה לא פעם כתבים, אפילו עיתונאים זרים, לצנזורה צבאית בנושאי ביטחון.

עצור במדבר
הצבא הישראלי הודה בהסבה חלקית של שלושה מתקנים צבאיים שונים למחנות מעצר עבור עצירים פלסטינים מעזה מאז התקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, שבה אומרים הרשויות הישראליות שכ-1,200 נהרגו ויותר מ-250 נחטפו, והמתקפה הישראלית שלאחר מכן. בעזה , נהרגו כמעט 35,000 בני אדם על פי משרד הבריאות של הרצועה. מתקנים אלו הם שדה תימן בנגב וכן בסיסים צבאיים ענתות ועופר בגדה המערבית הכבושה.

המחנות הם חלק מהתשתית של חוק הלוחמים הבלתי חוקיים של ישראל, חקיקה מתוקנת שעברה הכנסת בדצמבר האחרון שהרחיבה את סמכות הצבא לעצור חשודים חמושים.

החוק מתיר לצבא לעצור אנשים למשך 45 יום ללא צו מעצר, ולאחר מכן יש להעבירם למערכת הכלא הפורמלית של ישראל (IPS), שם מוחזקים למעלה מ-9,000 פלסטינים בתנאים שלטענת ארגוני זכויות הידרדרו באופן דרסטי מאז ה-7 באוקטובר. שתי אגודות אסירים פלסטינים אמרו בשבוע שעבר כי 18 פלסטינים - כולל המנתח המוביל בעזה ד"ר עדנאן אל-בורש - מתו במעצר ישראלי במהלך המלחמה.

מחנות המעצר הצבאיים - בהם לא ידוע מספר האסירים - משמשים כנקודת סינון בתקופת המעצר המחייבת חוק לוחמים בלתי חוקיים. לאחר מעצרם במחנות, מועברים בעלי חשד לקשר חמאס לשב"ס, ואילו מי שקשריהם המיליטנטיים נשללו משוחררים בחזרה לעזה.

ראיינה למעלה מתריסר עצירים עזתים לשעבר שנראו כאילו שוחררו מהמחנות הללו. הם אמרו שהם לא יכולים לקבוע היכן הם הוחזקו מכיוון שעיניהם היו מכוסות במשך רוב מעצרם ומנותקים מהעולם החיצון. אבל פרטי החשבונות שלהם תואמים את הפרטים של חושפי השחיתויות.

ציפינו ללילה כדי שנוכל לישון. אחר כך ציפינו לבוקר בתקווה שמצבנו ישתנה", אמר ד"ר מוחמד אל-ראן, כשהוא נזכר במעצר שלו במתקן צבאי, בו אמר שהוא סבל טמפרטורות מדבריות, שנע מהחום של היום לצינון של לַיְלָה. CNN ראיינה אותו מחוץ לעזה בחודש שעבר.

אל-ראן, פלסטיני המחזיק באזרחות בוסנית, עמד בראש היחידה הכירורגית בבית החולים האינדונזי בצפון עזה, אחד הראשונים שהושבתו ופשטו בזמן שישראל ביצעה את המתקפה האווירית, הקרקעית והימית שלה.

הוא נעצר ב-18 בדצמבר, לדבריו, מחוץ לבית החולים הבפטיסטים אל-אהלי בעיר עזה, שם עבד במשך שלושה ימים לאחר שנמלט מבית החולים שלו בצפון המופגז הכבד.

הוא הופשט עד לתחתוניו, כוסו את עיניו ופרקי ידיו נקשרו, ואז הושלך לחלק האחורי של משאית, שם, לדבריו, העצורים הכמעט עירומים נערמו זה על גבי זה כשהועברו למחנה מעצר באמצע של המדבר.

הפרטים בחשבונו תואמים את הפרטים של עשרות אחרים שנאספו על ידי CNN ומספרים על תנאי המעצר בעזה . החשבון שלו נתמך גם בתמונות רבות המתארות מעצרים המוניים שפורסמו בפרופילי מדיה חברתית השייכים לחיילים ישראלים. רבות מהתמונות הללו מציגות עזתים שבויים , פרקי ידיהם או קרסוליהם קשורים בכבלים, בתחתונים ומכוסי עיניים.

אל-ראן הוחזק בבית מעצר צבאי במשך 44 ימים, אמר ל-CNN. "הימים שלנו היו מלאים בתפילה, דמעות ותחנונים. זה הקל על הייסורים שלנו", אמר אל-רן.

"בכינו ובכינו ובכינו. בכינו עבור עצמנו, בכינו עבור האומה שלנו, בכינו עבור הקהילה שלנו, בכינו עבור אהובינו. בכינו על כל מה שעבר לנו בראש".

שבוע לאחר מאסרו, הורו לו שלטונות מחנה המעצר לשמש כמתווך בין הסוהרים לאסירים, תפקיד המכונה שאויש, "מפקח", בערבית עממית.

לטענת חושפי השחיתויות הישראלים, שאויש הוא בדרך כלל אסיר אשר נוקה מחשודים בקשר לחמאס לאחר חקירה.

הצבא הישראלי הכחיש להחזיק בעצורים שלא לצורך, או להשתמש בהם למטרות תרגום. "אם אין סיבה להמשך מעצר, העצורים ישוחררו בחזרה לעזה", אמרו בהצהרה.

עם זאת, דיווחי חושפי שחיתויות ועצורים - במיוחד בנוגע לשאויש - מטילים ספק בתיאור של צה"ל את תהליך הסליקה שלו. אל-ראן מספר כי הוא שירת כשואיש במשך מספר שבועות לאחר שנוקה מקשרי חמאס. עוד אמרו חושפי שחיתויות כי שאויש הפטור שימש כמתווך במשך זמן מה.

הם שולטים בעברית בדרך כלל, לדברי עדי הראייה, מה שמאפשר להם להעביר את פקודות השומרים לשאר האסירים בערבית.

על כך אמר אל-רן כי ניתנה לו פריבילגיה מיוחדת: כיסוי העיניים שלו הוסר. הוא אמר שזה סוג אחר של גיהנום.

"חלק מהעינויים שלי היה היכולת לראות איך אנשים מעונים", אמר. "בהתחלה לא יכולת לראות. לא יכולת לראות את העינויים, הנקמה, הדיכוי.

"כשהסירו את כיסוי העיניים שלי, יכולתי לראות את מידת ההשפלה והשפלה... יכולתי לראות עד כמה הם ראו אותנו לא כבני אדם אלא כבעלי חיים."

תיאורו של אלרן על צורות הענישה שראה אוששו על ידי חושפי השחיתויות ששוחחו עם CNN. אסיר שביצע עבירה כגון דיבור עם אחר יצווה להרים את זרועותיו מעל לראשו עד שעה. ידיו של האסיר היו קשורות לפעמים לגדר כדי להבטיח שלא יצא מעמדת הלחץ.

למי שהפר שוב ושוב את איסור הדיבור והתנועה, הענישה החמירה. סוהרים ישראלים היו לוקחים לפעמים אסיר לאזור שמחוץ למתחם ומכים אותו באגרסיביות, לפי שני חושפי שחיתויות ואל-רן. מלשיין שעבד כשומר סיפר כי ראה אדם יוצא ממכה עם שיניו, וכמה עצמות, ככל הנראה שבורות

אותו מלשיין ואל-ראן תיארו גם חיפוש שגרתי שבו השומרים היו משחררים כלבים גדולים על עצירים ישנים, כשהם מלטפים רימון קול לעבר המתחם בזמן שהכוחות נכנסו פנימה. אלרן כינה זאת "העינוי הלילי".

"בזמן שהיינו מחוברים בכבלים, הם שחררו את הכלבים שינועו בינינו וידרסו אותנו", אמר אל-רן. "היית שוכב על הבטן, הפנים שלך נלחץ על הקרקע. אתה לא יכול לזוז, והם זזים מעליך."

אותו מלשיין סיפר על החיפוש באותו פרט מזעזע. "זו הייתה יחידה מיוחדת של המשטרה הצבאית שעשתה את מה שנקרא החיפוש", אמר הגורם. "אבל באמת זה היה תירוץ להכות אותם. זה היה מצב מפחיד".

"היו הרבה צרחות ונביחות כלבים."

קשור למיטות בבית חולים שדה
דיווחי מלשינים הציגו סוג אחר של זוועה בבית החולים השדה שדה תימן.

"מה שהרגשתי כשעסקתי באותם מטופלים הוא רעיון של פגיעות מוחלטת", אמר חובש אחד שעבד בשדה תימן.

"אם אתה מדמיין את עצמך לא מסוגל לזוז, לא יכול לראות מה קורה, ועירום לגמרי, זה משאיר אותך חשוף לחלוטין", אמר המקור. "אני חושב שזה משהו שגובל, אם לא עובר, בעינויים פסיכולוגיים".

מלשיין אחר אמר שהוא הורה לבצע הליכים רפואיים בעצורים הפלסטינים שלא היה כשיר להם.

"התבקשתי ללמוד איך לעשות דברים על המטופלים, ביצוע הליכים רפואיים קלים שהם לגמרי מחוץ למומחיות שלי", אמר, והוסיף כי זה נעשה לעתים קרובות ללא הרדמה.

"אם הם יתלוננו על כאב, הם היו נותנים אקמול", אמר, תוך שימוש בשם אחר לפרצטמול.

"רק להיות שם הרגיש כמו להיות שותף להתעללות."

אותו מלשיין אמר גם שהוא היה עד לקטיעה שבוצעה לאדם שספג פציעות שנגרמו מהקשירה המתמדת של פרקי הידיים שלו. החשבון תואם את פרטי המכתב שחיבר רופא העובד בשדה תימן שפרסם "הארץ" באפריל.

"מהימים הראשונים של הפעילות של המתקן הרפואי ועד היום, עמדתי בפני דילמות אתיות חמורות", נכתב במכתב שהופנה ליועץ המשפטי לממשלה ולמשרדי הבריאות והביטחון שלו, לפי "הארץ". "יותר מזה, אני כותב (מכתב זה) כדי להזהיר אותך שפעילות המתקנים אינה עומדת בסעיף אחד מבין העוסקים בבריאות בחוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים".

דובר צה"ל הכחיש את ההאשמות שעליהן דיווח "הארץ" בהצהרה בכתב ל-CNN באותה עת, ואמר כי הליכים רפואיים נערכו ב"זהירות יתרה" ובהתאם לחוק הישראלי והבינלאומי.

הדובר הוסיף כי אזיקת העצורים נעשתה "בהתאם לנהלים, מצבם הבריאותי ורמת הסכנה הנשקפת מהם", וכי כל טענה לאלימות תיבדק

חושפי שחיתויות אמרו גם כי לצוות הרפואי נאמר להימנע מחתימה על מסמכים רפואיים, דבר המאשש דיווחים קודמים של ארגון הזכויות רופאים לזכויות אדם בישראל (PHRI).

הדו"ח של PHRI שפורסם באפריל הזהיר מפני "חשש רציני כי אנונימיות מופעלת כדי למנוע אפשרות של חקירות או תלונות בנוגע להפרות אתיקה רפואית ומקצועיות".

"אתה לא חותם על שום דבר, ואין אימות סמכות", אמר אותו מלשיין שאמר שחסר לו ההכשרה המתאימה לטיפול שהתבקש לתת. "זה גן עדן למתמחים כי זה כאילו אתה עושה מה שאתה רוצה."

CNN גם ביקשה תגובה ממשרד הבריאות הישראלי על ההאשמות בדו"ח זה. המשרד החזיר את CNN לצה"ל.

נסתר מהעולם החיצון
שדה תימן ומחנות מעצר צבאיים נוספים עטופים בסודיות מאז הקמתם. ישראל סירבה שוב ושוב לבקשות לחשוף את מספר העצורים המוחזקים במתקנים, או לחשוף את מקום הימצאו של האסירים העזתיים.

ביום רביעי שעבר קיים בית המשפט העליון בישראל דיון בתגובה לעתירה שהגיש ארגון הזכויות הישראלי, המוקד, לחשוף את מיקומו של טכנאי רנטגן פלסטיני שנעצר מבית החולים נאצר בדרום עזה בפברואר. זה היה הישיבה הראשונה מסוגה בבית המשפט מאז 7 באוקטובר.

בית המשפט העליון בישראל דחה בעבר כתבי בי-דין שהוגשו בשם עשרות פלסטינים מעזה המוחזקים במקומות לא ידועים.

ההיעלמויות "מאפשרות לזוועות ששמענו עליהן לקרות", אמר טל שטיינר, עורך דין ישראלי לזכויות אדם ומנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.

"אנשים מנותקים לחלוטין מהעולם החיצון הם הפגיעים ביותר לעינויים והתעללות", אמר שטיינר בראיון ל-cnn

תמונות לוויין מספקות תובנה נוספת לגבי הפעילות בשדה תימן, וחושפות כי בחודשים שחלפו מאז תחילת מלחמת ישראל-חמאס ב-7 באוקטובר, נבנו במחנה המדבר יותר מ-100 מבנים חדשים, כולל אוהלים והאנגרים גדולים. גם השוואה בין תצלומי אוויר מה-10 בספטמבר 2023 ו-1 במרץ השנה הראתה עלייה משמעותית במספר כלי הרכב במתקן, מה שמעיד על עלייה בפעילות. צילומי לוויין משני תאריכים בתחילת דצמבר הראו עבודות בנייה בעיצומן.

CNN גם איתר גיאוגרפי את שני התצלומים שהודלפו המציגים את המתחם מחזיק את קבוצת הגברים מכוסי העיניים בחליפות אימוניות אפורות. תבנית הלוחות שנראתה על הגג התאימה לאלו של האנגר גדול הנראה בתמונות לוויין. המבנה, הדומה למכלאת בעלי חיים, ממוקם באזור המרכז של מתחם שדה תימן. זהו מבנה ישן יותר שנראה בין מבנים חדשים שהופיעו מאז תחילת המלחמה.

CNN סקר תמונות לוויין משני מחנות מעצר צבאיים נוספים - בסיסי עופר וענתות בגדה המערבית הכבושה - ולא זיהה התרחבות בשטחים מאז 7 באוקטובר. מספר ארגוני זכויות ומומחים משפטיים אומרים שהם מאמינים ששדה תימן, שהוא הקרוב ביותר לעזה, ככל הנראה מארחת את המספר הגדול ביותר של עצורים בשלושת מחנות המעצר הצבאיים.

"הייתי שם 23 ימים. עשרים ושלושה ימים שהרגישו כמו 100 שנים", אמר איברהים יאסין בן ה-27 ביום שחרורו ממחנה מעצר צבאי.

הוא שכב בחדר צפוף עם למעלה מתריסר גברים שזה עתה השתחררו - הם עדיין היו במדי האימונים האפורים. לחלקם היו פצעי בשר עמוקים מהמקום שבו הוסרו האזיקים.

"היינו אזוקים ומכוסים עיניים", אמר אדם אחר, סופיאן אבו סלאח בן ה-43. "היום זה היום הראשון שאני יכול לראות."

לכמה מהם היה מבט זגוגי בעיניים ולכאורה היו כחושים. קשיש אחד נשם דרך מכונת חמצן כשהוא שוכב על אלונקה. מחוץ לבית החולים שיחררו שני גברים מחברת הסהר האדום הפלסטינית וחיבקו את עמיתיהם.

עבור ד"ר אל-רן, המפגש המחודש שלו עם חבריו היה הכל חוץ משמח. החוויה, לדבריו, הפכה אותו לאלם למשך חודש כשהוא נאבק ב"מוות רגשי".

"זה היה מאוד כואב. כשהשתחררתי אנשים ציפו שאני אתגעגע אליהם, אחבק אותם. אבל היה פער", אמר אל-רן. "האנשים שהיו איתי במתקן המעצר הפכו למשפחה שלי. החברות האלה היו הדברים היחידים שהיו שייכים לנו".

רגע לפני שחרורו, קרא לעברו אסיר אחר, קולו בקושי עולה מעל לחישה, אמר אל-רן. הוא ביקש מהרופא למצוא את אשתו וילדיו בעזה. "הוא ביקש ממני להגיד להם שעדיף להם להיות קדושים", אמר אל-רן. "עדיף להם למות מאשר להיתפס ולהחזיק כאן."

קרדיטים
מפיקה בפועל: ברברה ארוואנטידיס כותבת
חקירות בכירה: תמרה צ'יבלווי
כתבת לענייני עולמיים: מתיו צ'אנס
כתב: אלגרה גודווין
צלם עיתונות: אלכס פלאט
כתבים: אביר סלמן, עמי קאופמן, קארים חאדר, מוחמד אל סוואלהי וטארק אל חילו
עורכים חזותיים וגרפיים : קרלוטה דוטו, לו רובינסון ומארק אוליבר
מעצב תלת מימד: טום ג'יימס
עורך צילום: שרה טילוטה
עורכי וידאו: מארק ברון, ג'ולי זינק ואוגוסטה אנתוני
מעצבי תנועה: פטריק גלאגר ויוקארי שריקל
עורכים דיגיטליים: לורה סמית'-ספארק ואלייזה מקינטוש
עורכות מנהלים : דן רייט ומאט וולס