הזוהר הצפוני: האורות שהפכו לאגדה  

הסיבה המדעית להיווצרותם של אורות הזוהר הצפוני או בשמם המדעי "אורורה בוראליס" טרם פוענחה לגמרי, אך הסברה המובילה טוענת כי אלקטרונים וחלקיקים חופשיים הנפלטים מהשמש עושים דרכם על גבי זרם חלקיקים המכונה הרוח הסולארית. החלקיקים עושים דרכם אל עבר כדור הארץ במהירות אדירה של למעלה ממיליון קילומטרים לשנייה (לא לשעה).

הרוח הסולארית נבלמת ברובה בידי השדה המגנטי של כדור הארץ, אשר מסית אותה אל אזור הקטבים, שם מצליח זרם האלקטרוניים לחדור את קוטביות השדה המגנטי. האלקטרונים והחלקיקים אשר חדרו את היונוספירה, אחת משכבותיה של האטמוספירה, במהירות אדירה ועם מטען חשמלי גדול, נפגשים ומתנגשים עם אטומים מחומרים שונים ביונוספירה ומשחררים את המטען החשמלי האדיר והאנרגיה שצברו בשלל צבעים מרהיבים.

איך נוצרים צבעיו של הזוהר הצפוני? כאמור, המפגש בין החלקיקים הטעונים מצריך שחרור של אנרגיה בתופעה הנקראת "קפיצה קוואנטית", אשר בעקבותיה נוצרים זרמים וספיראלות אור אדירות בשמי הרקיע. התנגשות החלקיקים קורית לרוב עם אטומי חמצן, חנקן ומימן הנמצאים ביונוספירה באזור הקטבים והתפרקות החלקיקים ממטענם החשמלי הוא שקובע את צבע המופעים, ירוק לאטומי חמצן, ורוד לאטומי מימן, כחול לאטומי חנקן וכן הלאה.
אסור לנעוץ מבט
אמונות ואגדות רבות נוצרו ונקשרו בתופעת אורות הזוהר הצפוני, מרביתן מתארות ומספרות על דרכי תקשורת של האלוהים או האלים השונים עם יצירי הבריאה האנושיים שלו. בקנדה ואלסקה, האמינו האינואיטים (אסקימואים) כי הזוהר מורכב מנשמות המתים העושות דרכן אל העולם הבא ומאירות זו לזו את הדרך באמצעות לפידים.

שבטים אחרים בצפון אמריקה וסיביר האמינו כי זמן מופע האורות הוא זמן טוב להתעברות האישה וכי התעברותה בזמן זה יביא מזל טוב לילד ויחנון אותו בחכמה וחוסן למחלות. בארצות סקנדינביה האמינו אנשי הסאמי כי ריקודן של נשמות הנשים העקרות והבתולות

הוא שיוצר את האורות, במעין מופע ריקוד שמימי, כסמל לפריון.

כצפוי, בהמשך לאמונות כי אורות הזוהר הצפוני הם נשמות המתים העולים השמיימה, התפתחו גם אמונות טפלות האוסרות נעיצת מבט ישיר אל נהר הנשמות, שריקה או קריאה אל עבר הזוהר ואיסור חמור על נפנוף לשלום אל עבר האורות. שבטים מסוימים בצפון אמריקה ובסיביר האמינו כי אלו הם נשמות אויביהם שמתו בקרב ותרות ברקיע, ממתינות לשעת הכושר המתאימה לנקמה. השאמנים ואנשי הרוח של עמי הצפון נהגו לרקוח שיקויים ולערוך טקסי פולחן מיוחדים שנועדו לזמן או לחילופין לגרש את האורות המסתוריים.

מהיכן צופים בזוהר הצפוני?
מחול האורות של הזוהר הצפוני מתרחש במשך כל השנה, אך ימי רקיע מעוננים ומזג האוויר הקיצוני באזורים אלו מונע מאיתנו לצפות בהם מדי יום, ומוסיף על הילת המסתורין שכבר קיימת בנושא.

תופעה מקבילה קיימת גם בחוג הקוטב הדרומי, אך משום שאזורים מעטים בו מיושבים, נשארת תופעת הזוהר הצפוני כמעט בלעדית בתודעה האנושית. באורות הצפון ניתן לחזות בכל אזורי החוג הארקטי, צפונית לקו הרוחב 66, רצועה הכוללת את אלסקה וקנדה באמריקה הצפונית, גרינלנד, איסלנד וארצות סקנדינביה באירופה, וצפון רוסיה וסיביר באסיה. התקופות הטובות ביותר לצפייה הן חודשי האביב והסתיו בהם השמיים נוטים להיות נקיים מעננות. בשעות הלילה, עם קצת סבלנות, מזל והרבה בגדים חמים ניתן לחזות באחד המופעים העדינים והאסתטיים ביותר בטבע.