עבר עריכה לאחרונה בתאריך 01.07.02 בשעה 20:29
כשאת מוכנה שיכירו לך מישהו לא כל-כך חתיך אבל מסודר…
כשאתה עובר למכונית יפנית, אוטומטית בצבע בז' …
כשתנועות הריקוד שלך דורשות עדכון קל…
כשכל מי שמהיר ממך על הכביש הוא "מטורף" וכל מי שאיטי ממך הוא "אידיוט"…
כשאימא שלך נותנת את מספר הטלפון שלך למישהו מבלי לשאול אותך…
כשהמוכרת בחנות לחזיות לוחשת לך…
כשמקדם ההגנה בקרם השיזוף שלך גבוה מ- 40…!
כשכבר בפגישה הראשונה את יודעת שאימא שלך לא תאהב אותו (אבל את כן)
כשאת פוגשת באקראי את האקס המיתולוגי שלך וזה כבר לא עושה לך שום דבר…
כשאתה מבקש מה-די ג'י במסיבה שישים משהו קצת יותר מוכר…
כשמגישי ערוץ הילדים בטלוויזיה מעצבנים אותך…
כשההורים שלך מרשים לעצמם סוף, סוף לספר לידך בדיחות גסות…
כשאת כבר לא מתביישת לבקש ממנו שיעשה לך בדיוק את מה שאת אוהבת…
כשאתה מנמיך יום אחד (באופן סופי) את כפתור הבאסים בסטריאו שלך…
כשאת מסתפרת קצר כי זה יותר נוח…
כשאתה מדבר בקול רם על ה"יציאות" שלך…
כשאתה כבר יודע את ההבדל בין סטייק עין לפילה מיניון…
כשהציניות שלך מתחלפת בפייסנות…
כשאת הולכת לים אבל לא נכנסת למים…
כשאתה מקבל ליום ההולדת ספרי בישול…
כשאת מוכנה אפילו להשתטח על קברות צדיקים, אם זה רק יביא לך חתן…
כשהדוגמן מהפרסומת לליוויס מרגיז אותך…
כשהדוגמנית מהפרסומת לטמפונים מעצבנת אותך…
כשכבר לא אכפת לך מה יגידו השכנים…
כשיש לך טקסט קבוע בפגישות עיוורות…(שכבר מביך גם אותך…)לקוח מתוך הספר שלושים ומשהו ומשהו זה של חנן בר /הוצאת 'סער'
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
