טוב שמי חנן צ'בדה
אני הגעתי לארץ לפני כ30 שנה כשהייתי בן 10 ...
הוריי תמיד רצו שאני ילמד ודחפו אותי תמיד לכיוון הנכון
אני התחלתי ללמוד בבית ספר בהתחלה היה קשה נורא
לא כולם קיבלו אותי תמיד היה משהו שזרק מילה לא במקום לכיוון שליבקיצור תקופת הבית ספר לא עברה כל כך טוב
למרות שאני יכול להגיד לכם שהצלחתי לסיים את הלימודים בהצלחה
אחרי בית הספר התגייסתי לצה"ל ושמחתי לשרת את המדינה בכבוד
אחרי הצבא יצאתי לחופשי (פחות או יותר) ...
חיפשתי עבודה הרבה מאד זמן היה קשה
בהתחלה לא הערכתי את עצמי נכון והתחלתי לעבוד כמנקה בקניון
אחרי כמה זמן הכרתי חבר כלשהו שעד היום אני מודה לאלוהים שהכרתי אותו
והוא עזר לי להיקלט ולאט לאט ראה שהרמה שלי היא לא למנקה בקניון
הוא לקח אותי אליו וניסה לעזור לי למצוא עבודה יותר מוצלחת
גם כאן היה נורא קשה ואני חושב שהכל בגלל צבע גופי
ולילות שלמים לא ישנתי ובכיתי רק בגלל זה ...
בגיל 26 הכרתי את אהבת חיי ואישתי כיום אנצדקה ...
שם קצת מוזר לכם אבל שם מאד נפוץ באתיופיה
בגיל 27 כבר התחתנו ועברנו לגור יחד אני ואנצקדה
בגיל 29 נולד לי הבן הראשון...
שמו בישראל אברהם
באותו זמן עדיין לא עבדתי בעבודה מסודרת
והיה כל כך קשה לפרנס את המשפחה
גם אישתי לא עובדת ...
אחרי כמה כחודש שאברהם היה כבר בן חודש
אפשר להגיד דיי נתקענו בלי אוכל לילד
ובדיוק באותו חודש הגיע האיש הנחמד ההוא שהכרתי
ובא אליי ואמר לי חנן מצאתי לך עבודה !!!
הוא הסביר לי שאני יהיה הסגן שלו בחברה שלו...
בהתחלה קצת חששתי מהעבודה אמרתי אולי אני לא מספיק טוב לזה
והוא עודד אותי כל הזמן והסביר לי שאין לי מה לדאוג
התחלתי את העבודה בגיל 29.5 ועד היום אני עובד בחברה
דיי מצליחה בחיפה ולהזכירכם אני בן 40
את שמה של החברה אני לא יפרסם.
וכיום אני איש משפחה ועבודה
מאושר מכל רגע בחיים ...
נשוי + 4 ילדים באושר ועושר
אפרופו שכחתי לציין שבגיל 31 הגיע הילד השני למשפחה שמו יעקב
בגיל 35 הגיע הילד השלישי למשפחה ושמו יצחק
ובגיל 38 קצת מאוחר מבחינתי אבל מבחינת אישתי זה עוד בסדר כי היא צעירה
הגיע הילד ברביעי למשפחה ושמו נתן ...
קצת חששתי להביא ילד בגיל הזה אבל אני רוצה להגיד לכולם
אין ממה לפחד זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בגיל הזה
כיום אנו גרים ברוממה ...
מי שקרא את כל סיפורי בטוח קיבל תצפית שונה על החיים
ואני ישמח לשמוע תגובות ...
אל תשכחו אני איש אתיופי שהגעתי לארץ ישראל
ואני שמח שהגעתי לכאן למרות כמה גזענים שיש כאן
תודה לכולם שהקשבתם לי
החיים זה מכשול אחד גדול
אני מאחל לכולם לעבור את המכשול הזה כמו שאני עברתי אותו
כתבתי את זה בחופש הביטוי
אבל אם תרצו מנהלים אני יכתוב את זה גם בלב אל לב ...
לא ידעתי לאן זה מתאים יותר
ואני מבקש ממכם האנשים שהתגובות יהיו בוגרות
כי באמת שפכתי את ליבי כאן
אז חברה תגובות ........
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
ואתה יכול להעתיק ולהעביר למלב אל לב
דבר שני
כל הכבוד לך שחשפת את עצמך
s22coby83s33
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 1
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
לכל אחד מסלול חייו, הקשיים שלו, ההתמודדויות שלו, השמחות שלו.
נחמד לשמוע שהתמקמת לעצמך, בנית משפחה, ועם כל הקשיים מצאת את דרך המלך לצעוד בה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
מסור למשפחה, לעבודה, חרוץ וכו'. בסך הכל, כל אחד מאיתנו מתחיל ממקום אחר, מהמקום שאתה התחלת, כל הכבוד.
אני מקווה שתמשיכו, רעייתך ואתה, להיות מאושרים ביחד, עם הילדים שלכם.
וכשתבואו לבקר בירושלים, שלח לי מייל, אקח אתכם לסיור בעיר, בלי נדר.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 4
ואם אני יגיע לירושלים אני מבטיח להודיע
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
הסיפור שלך הוא סיפור יפה ומרגש
אני אישית חש פיספוס גדול בקליטה של העולים החדשים מאתיופיה
לדעתי, כישלון חרוץ של הממסד !!
ולראיה, סיפורך שצריך להיות הכי טריויאלי... הוא נדיר ומיוחד...
אין לי כל ספק ביכולת, באמביציות ובציונות של העולים מאתיופיה וזאת מתוך הכרות אישית, נסיון לעזור בפרוצדורות בירוקרטיות ועבודה עם עולים מאתיופיה במסגרות שונות ואף באוניברסיטה, אך... לכל אורך הדרך, נוכחתי ביחס מזלזל של הממסד לבעיות שנוצרו באשמת הממסד ובעקבות חוסר הכנת הקרקע לעליה מבורכת זו, גזענות וזלזול מתמשך מתוך בורות וחוסר הערכה בסיסית לאדם כאדם !!
אינטגרציה לא בוצעה באופן נכון וכמעט דור שלם שנולד כאן, ננטש וחונך לנכשלות... ואנשים (בלי הכללות) שכן רכשו כלים להתמודד עם המציאות הקשה כאן בארץ דאגו רק למשפחתם הקרובה ולא תרמו מיכולתם לקהילה הזקוקה להם
ואני בטוח שידוע לך שהיו כאלו שחזרו ו\או עזבו למקומות אחרים לאחר שנופץ להם חזון הציונות... ולכן חסר לי מאוד בסיפורך, לאור ההצלחה הבמבורכת שנחלת... באיזה אופן אתה תורם לקהילה האתיופית בארץ בכלל ולמתקשים בפרט ב"דומה" למלאך שליוה אותך ואף דאג לך לעבודה מכובדת ומתאימה...
כעת, עם הצטרפותך לפורומים בכלל ורוטר בפרט, תוכל לנסות ולהעזר באנשים נפלאים רבים ומאידך לתרום ולעזור לאחרים ואף לעדכן את החברים הרבים בקשיים הבירוקרטיים הרבים שנערמים על המשפחות שנשארו שם ומנסות לעלות לארץ ועל אלו שכבר כאן ואינשאלללה תצליח לשנות מבלי להשתנות...
בהצלחה
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד