אמנם, ריח הדם והמוות מקפיא את הרצון להמשיך הלאה, ואין עוד כוח,
אבל תזכרו אחים שלי, שלעם ישראל יש הכוונה מלמעלה: "ואראה אותך מתבוססת בדמיך ואומר לך- בדמייך חיי, בדמיך חיי"אלוקים כמה שהמצב הזה נורא..
אני לא מסוגלת לעשות כלום, לא מרוכזת..כלום, מאיפה אני אמורה לשאוב כלי עזר להתמודדות עם הכאב הזה? יש אנשים שזקוקים לעזרה הזאת הרבה הרבה הרבה יותר ממני, מה לעשות כדי לצאת מהדיכאון וההלם וה..הרגשה הנוראית והבלטי נסבלת הזאת???
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
