להורים ולאלה שבדרך...  

10 דברים שלא כדאי לומר לילד:

· אם לא תפסיק אני עוזבת אותך כאן - מכל הדברים הרעים שאפשר להגיד, זה המפתה ביותר. אחרי קניות בסופר, עם שקיות, תיק בגדים שהילד הסיר בדרך, בקבוק שתיה ומה לא, כשאחד נשאר באוטו והשני רץ ולא עוצר, האין זה מתפה לומר: "אני הולכת?" אכן כן. אבל מסתבר שהמשפט הקצר הזה מפתחבילדים חרדת נטישה הרדומה שם ממילא, ומעורר בהם פחד, וכל ילד מגיב אחרת

· למה אינך יכול להתנהג כמו אחיך? - נורא! אפילו שבאמירה זו משבחים ילד אחד ומגנים את השני בלי הרבה מילים, אסור להשוות בין אחים! הילד מקבל תחושה שהוא לא מספיק טוב כמו אחיו, ומרגע שהוא מתחיל להאמין בכך הוא יתחיל להוכיח שזה נכון ואז הדבר מקצין את עצמו ואת המריבות בין האחים.

· למה? בגלל שאני אמרתי - זהו ביטוי שאין בו כבוד ובעצם אומר לילד: 'אני גדול אתה קטן, אני חכם אתה טיפש, ולכן התפקיד שלי הוא לומר לך מה לעשות'. נכון שלעיתים צריך לומר "לא" בלי לנמק אבל אין זה אומר שהילדים צריכים להקשיב רק כי אנחנו ההורים. עלינו להיעזר בשיטת הבחירה: "אני ההורה כאן ואתה הילד, זה התפקיד שלי לקבל את ההחלטות במצבים שאני מרגיש צורך, ועכשיו אני מרגיש כך."

· תן לי לעשות זאת עבורך - יש לתת לילד להתמודד לבד ולא לשלול ממנו את ההתנסות בפעולות שהוא מתקשה בהם אין צורך לרוץ אחרי הילד עם מעיל או לקשור לו את השרוך עד גיל 10, כך נלמד אותם שהם חסרי אונים ולא מסוגלים להתמודד. ויתרה מזו, אם אנחנו אוהבים את הילד ורוצים באמת לעזור לו, עלינו לזכור שככל שנפנק אותם כשהם קטנים כך יהיה להם קשה כשיגדלו!!!

· רק תנסה... - את הביטוי הזה ממולץ להוציא מהמילון יחד עם הקרובים שלו: "זה הולך להיות קשה" ו"זה בלתי אפשרי" למה? בטח ניחשתם. כי כך לא מעוררים בילד תחושה של יכולת ומסוגלות

· אז אולי באמת כדאי שתמצא לך אמא אחרת - זהו ביטוי לחוסר יכולת של האמא להתמודד עם ביקורת או קונפליקט בלי לאיים בשבירת המסגרת כולה. הוא לא מתאים לעימות עם ילד מעבר לכך שהילד לא בחר אותנו ואין לו חלופה ממילא, וגם הוא יכול להרגשי מאוים מעצם המשפט.

· איפה הראש שלך? - כמו יתר השאלות הרטוריות, גם זו לא מכבדת את הילד. היא מעליבה, נוטעת תחושת חוסר-ערך ולא בדיוק מסבירה מה לא בסדר.

· תשמור על הפה שלך - לעיתים כשהילד מתחיל לענות להורה הוא גורר אותנו למאבק כוחות שבו אנו נוטים ןומר את המשפטים הללו. בדרך כלל הילד עצמו מבוהל מהכעס שהוא מבטא ולכן כדאי להתעלם מן התוכן ולהגיב על המצב בו נמצאים ולומר: "אתה כועס מאד, אני אדבר איתך כשתהיה רגוע יותר"

· רק התבדחתי - אין סיבה לעשות צחוק מהילד. ואם אתם מוצאים את עצמכם אומרים לו : "רק אמרתי בצחוק" או "לא התכוונתי ברצינות" אז כדאי להתחיל להתכוון ברצינות להפסיק לעשות צחוק.

· משפטים המתאימים לאגדות על אמא חורגת - נורא. איום. אסור בתכלית האיסור! משפטים כמו: "אתה גורם לי לחוש בחילה", "בגללך התגרשנו", "אף פעם לא רצינו אותך", אם לא תעשה את זה אתה לא בן שלי יותר", ו"אף פעם לא יצא ממך שום דבר". ולא תאמינו לא כדאי לומר גם: "אני גאה בך..." כן. זהו משפט של בעלות, הקרדיט הוא כולו של הילד ויש לומר בגאווה: "אני גאה בשבילך!"

10 דברים שכדאי לומר לילד:

· אני אוהב אותך - הקל והטבעי מכולם. מתברר שמותר, אפשר ואף פעם לא מוגזם לומר לילד שאוהבים אותו.

· לקרוא לילד בשמו - זוהי אולי מניפולציה זולה, אבל מסתבר שילדים ומבוגרים אוהבים שמשתמשים בשמם הפרטי .

· שמתי לב שאתה... - האמירה הזו מבטאת את העובדה שאכפת לנו מהילד, שהוא חשוב, שאנו רואים אותו.

· אני מצטער - נכון שלא כדאי ליצור המון סיטואציות בהן יש צורך להשתמש במשפט הזה, אבל מותר גם לנו כהורים ואף צפוי שנעשה טעויות. במקרים כאלה אל תנסו להצדיק את עצמכם מפני שההתנצלות מלווה ברגשי אשמה. בנוסף לכך שגם לילדים יש זכות לשמוע התנצלות, זה גם נותן להם דוגמא אישית.

· זאת בחירה שלך - החל מ: "איזו ביצה אתה מעדיף, קשה או מקושקשת?" דרך "אתה בוחר להתנהג בדרך זו ולקבל עונש או לחזור להתנהג בצורה נאותה?" ועד ל: "בבקשה תבחר להתנהג אחרת " בחלק מהלך הרוח הדמוקרטי הממליץ על בחירות כל דקה, וממולץ לומר לילד כשהוא מבקש משהו: "כן, זו בחירה שלך..."

· תבדוק עם עצמך - כחלק מן הגישה המטפחת בילד תחושת יכולת ומסוגלות ומעבירה אליו את האחריות, עלינו לא למהר לתת עצות ולפתור את הבעיות ועדיין לא להנחות אותם אלא להשתמש בזו הלשון.

· אני יודע שאתה מסוגל להתמודד עם זה - יש להעביר לילד את ההכרה בכך שהוא יכול להתמודד ולפתור בעיות בעצמו, ורצוי ללוות משפט זה בנימה אמפטית על מנת למנוע מהילד תחושה של התנערות מאחריות לדוגמא: "אני מתאר לעצמי שקשה לך לבחור בין חוג דרמה לציור שאת שניהם אתה כ"כ אוהב. אבל אתה מסוגל לבחור לבד..."

· לא - לפמעים הדבר הכי טוב שאפשר להגיד לילד, הוא באופן פשוט ובהיר - "לא". אם אתם לא משתמשים בכך לעיתים קרובות אז אין לכם גם צורך לתרץ ולהרחיב, הילד יבין לבד שיש כאן גבולות וקווים אדומים

· אני מעריך את העזרה שלך - הגישה החינוכית האמריקאית נוטעת בילד הערכה למאמץ ולעבודה קשה באהלידי ביטוי במשפטים כמו אלה, המשבחים את הילד על מאמץ והתמודדות עם קושי.

· אתה יכול לעשות כל דבר שתחליט - בניגוד לגישות שונות הטוענות שעלינו להעביר לילד תפיסת מציאות נכונה ולהבהיר שיש דברים שהם בלתי אפשריים, וחלומות הם רק חלומות, ישנה גישה המעודדת אותנו לחלום עך הילד ולהתחבר לתחושה שהשמים הם הגבול. הם רוצים להיות מדונה או מראדונה? למה לא? הרי גם להם יש אבא ואמא ומה אם הם היו אומרים שהדבר בלתי אפשרי? רצוי להוסיף שהדרך היא לא תמיד קלה, אבל אם באמת רוצים משהו, אפשר להשיג אותו. בהצלחה!

נכון שלעיתים אין לנו זמן לחשוב לפני שאני מגיבים, אבל דווקא כשאתם רגועים ונמצאים לבד, תחשבו על הדברים שאתם אומרים ולא אומרים, ואיך הדבר משפיע על הילד האישי שלכם. ואולי חלק מכם יגידו לעצמם: "אבל מה בסך הכל אמרתי? מה עשיתי?" פשוט תחשבו על הצללים הארוכים שהמילים של ההורים והמורים שלנו מלפני 10,20, ו-30 שנה השאירו בנו, ובכל זאת תקדישו מעט מחשבה.