עוד כמה טיפים טובים:  

פצלוח שיני שום
תגידו מה שתגידו, קילוף שום הוא לא מן המלאכות הנעימות של המטבח. אפילו גליל הפלסטיק הירוק שמקל מאד על הקילוף, לא ממש פותר את הבעיה במלואה, שכן גם אתו - לפעמים השיניים לא מתקלפות בקלות, או שהן נמעכות.
מספיק שתהיה טיפת רטיבות על משטח העבודה, או בגליל עצמו, ואתם 'מסובבים' אותו על ריק, שן השום לא מגיבה.
שלא לדבר על הכאב שלפעמים יש אחר כך בכף היד מפעולת הגלגול.. לא נעים.
הנה פטנט שיהפוך את קילוף השום למשחק ילדים:
קחו את שיני השום שברצונכם לקלף, והכניסו למיקרוגל ל - 10 שניות. יתכן ומשך הזמן יהיה שונה במעט, בהתאם לעוצמת המיקרוגל. קליפת השום תתפצח מאליה ותתבקע, וכל מה שצריך זה לשלוף מתוכה את שן השום.
(זה לא כל כך מתאים לשום הטרי שמציף עכשיו את השווקים, בגלל כמות הלחות הרבה שבו. נסו את זה רק עם שום יבש..)

פעולת ריכוך לעוגיות קשות
קרה לכם פעם שאפיתם עוגיות, והן יצאו קשות לנגיסה, ומי שמתעקש לגרוס אותן מסתכן בביקור בלתי צפוי אצל רופא השיניים?
אולי שכחתם אבקת אפיה... אולי אפיתם יתר על המידה... אולי המעטתם בכמות הנוזלים?
לא משנה מה בדיוק הסיבה - דעו לכם שהמצב הוא לא בלתי הפיך. לא לאבד תקווה.
הכניסו את העוגיות לשקית ניילון גדולה, דחפו פנימה פרוסת לחם טרי, סגרו את השקית והניחו למשך לילה. העוגיות תספוגנה אליהן את הלחות של הלחם, ולמחרת תהיינה רכות ומתאימות לאכילה..

לא עוד ביצים סדוקות
מכירים את הבאאסה שאנחנו שולקים ביצים שתהיינה קשות, ובמקום לקבל ביצה שלמה ויפה, אנחנו מקבלים קליפה מבוקעת, זרמי חלבון פורצים החוצה ומתקשים בכל מיני צורות אמנותיות, וכשמקלפים - פתאום פורץ נהר של מים חמים מתחת לקליפה?
איזו מכה זאת.
לכל אחת יש את הפטנט שלה לנסות ולמנוע ביצה מלהיסדק.
אני למשל נוהגת להוסיף מלח למי הבישול, ואל תשאלו אותי איך ולמה - אבל זה עובד.
ב - 90% מהמקרים הביצים נשארות שלמות.
קיבלתי היום במייל טיפ שנשמע פנטסטי. שלחה אותו אלי מירה, ואני שמחה להביא אותו הנה כלשונו:

היי
טיפ לפטנט בינלאומי: כדי למנוע בריחת התוכן מביצה סדוקה בעת ההרתחה, יש להוסיף מקל גפרור (ללא הראש) לתוך המים הרותחים. התוכן - אפילו אם הביצה תיסדק עד מאוד... תישאר שלימה...
נסו ותיווכחו
מירה

חריף עד דמעות
קרה לכם פעם שאכלתם משהו, בטעות או שלא בטעות, והוא היה כל כך חריף עד שבאו דמעות לעיניכם? עם כף היד אתם 'עושים רוח' על הפה תוך מלמול 'וא וא וא וא' ומסביבכם כולם מגישים לכם מים, ולחם, והבעירה לא פוסקת?
אז יש פטנט. בפעם הבאה, חפשו מיד את המלחייה. שפכו קצת מלח לתוך היד, ולקקו אותו עם הלשון.
החריפות תיעלם מיד.
נכון שאחר כך תצטרכו להתמודד עם הטעם המלוח, אבל לפחות בלי דמעות..

בישול אורז מלא
על היתרונות של אכילת אורז מלא במקום אורז רגיל, אין צורך להרחיב את הדיבור, נכון? כולנו יודעים שזה בריא יותר. הבעיה היא, שלרבים מאתנו זה הרבה פחות טעים מהאורז הלבן! משום מה יש באורז המלא איזה מין טעם לוואי, ואפילו קצת ריח לא הכי מזמין..
הדרך להפטר מהריח וטעם הלוואי - היא להשרות את האורז במים במשך לילה שלם לפני הבישול.
למחרת, שופכים את המים, רוחצים את האורז היטב, מסננים אותו - וממשיכים בבישול לפי המתכון.
מתקבל אורז רך וטעים, ללא שמץ של ריח או טעם לא טובים.
נסו, ותתמכרו.

סוף עונת התפוזים
ישנם הרבה מתכונים הדורשים הוספת גרד של קליפת תפוז.
במקום לדאוג שיהיה תפוז זמין לגירוד בכל פעם שזקוקים לו, אפשר לדאוג לכמות מוכנה מראש:
קונים מספר תפוזים גדולים, עם קליפה עבה. רוחצים היטב במים, הפדנטים יכולים להוסיף גם סבון..
מנגבים היטב את הקליפה שתהיה יבשה, ומגרדים על פומפייה דקה את כל הסביב של 5-6 תפוזים.
מכניסים לקופסת טאפרוור ומאפסנים בפריזר.
בכל פעם שזקוקים לקליפת תפוז מגורדת, מבקעים קצת מתכולת הקופסה הקפואה עם סכין, כמו שמבקעים גוש קרח, במכות תיפוף קטנות של הסכין.
3-4 דקות המתנה על השיש, ויש בידיכם קליפה מגורדת מוכנה.
את התפוזים מגורדי הקליפה קולפים ואוכלים, או משתמשים לסלט פירות.
אפשר גם לסחוט אותם למיץ, ולשפוך לתוך שקית ניילון המיועדת ליצירה של קוביות קרח. שקיות כאלו נמכרות בכל המרכולים. קושרים את קצוות השקית, ומתקבלות כעשרים קוביות של מיץ תפוזים. שומרים בהקפאה. וכשצריך להשתמש במתכון מסוים בשתיים-שלוש כפות מיץ תפוזים, א-וואלה, יש לכם.
אפשר גם לשדרג משקאות קלים על ידי הוספה של קובייה או שתיים של מיץ תפוזים, גם בשביל הטעם, גם בשביל הקירור וגם בשביל היופי..

ריבה זורמת
במתכוני עוגות ועוגיות בהם משתמשים בריבה כמילוי, אני נוהגת להוסיף קצת אבקת ג'לי אינסטנט באותו צבע וטעם של הריבה. ג'לי תות לריבת תות שדה, ג'לי מישמש לריבת משמש וכו'.
מלבד חיזוק לטעם, הג'לי תורם גם למרקם יותר יציב של הריבה ומונע ממנה לנזול החוצה מתוך המאפה. הכמות? בערך כף אחת ג'לי לכל כוס ריבה.

אלוף שום ואלוף בצלות
כשמטגנים שום, הוא נוטה להיחרך מאד מהר, בעיקר אם הוא כתוש. אפשר להאט את התהליך על ידי הוספה של כף מים למחבת עם השמן. מחממים את השמן, מוסיפים את השום הכתוש למחבת, ומיד מוסיפים כף אחת של מים ומערבבים. הטיגון של השום קצת יותר איטי וגורם למיצוי מקסימלי של הטעם.
שומרי משקל הנמנעים משמן לא צריכים להתנזר מבצל מטוגן. הם יכולים לטגן אותו ב.... מים.
קוצצים בצל דק, שמים במחבת חמה על אש בינונית, ומערבבים. הבצל מפריש נוזלים, ואנו ממשיכים לערבב כל הזמן. אם אין מספיק נוזל במחבת, אפשר להוסיף כף מים ולהמשיך בערבוב. אם יש לנו מספיק סבלנות, נקבל כעבור כעשר דקות ערימת בצל קצוץ בצבע שחום, בריח ובטעם נהדרים, וכל זאת ללא אף טיפת שמן.

לא עלינו פטריות..
לא ראיתי במו עיני, אבל שמעתי, שפטריות מגדלים על מצע של גללי תרנגולות. לפיכך, הניקוי שלהן חייב להיות יסודי. פטריות אסור לשטוף במים - המרקם הספוגי שלהן סופח אליו את המים, ומקלקל את הבישול והטיגון ואת הטעם. משום כך אני נוהגת לקלוף את הקליפה הדקיקה שעוטפת כל פטרייה. עם סכין חדה ביד אחת ומגבת נייר סופגת ביד השנייה, אני נותנת טיפול קוסמטי אישי לכל פטרייה. אני מתחילה את הקילוף מלמטה, מהחלק ממנו צומחת הרגל, וקולפת את כל הסביב. את הרגל עצמה אני מנגבת היטב עם מגבת הנייר, וגם קוצצת כמה מילימטרים מתחתית הרגל. אם המתכון דורש פטריות פרוסות, אני פורסת אותן בעזרת המדולינה של הביצים הקשות - יוצאות פרוסות דקיקות, אחידות ויפות.

אבקת סוכר
ישנן עוגות ועוגיות שצריך לזרות מעליהן אבקת סוכר. הדרך הרגילה והקובלת היא לפזר את אבקת הסוכר דרך מסננת קטנה. אבל אני אוהבת להשתמש דווקא ב.... מלחייה. אני משתמשת במיכל ריק של מלח ים, מיכל הפלסטיק הלבן שנמכר במרכולים. לא לשכוח לשים עליו מדבקה שאומרת שזו אבקת סוכר ולא מלח, כדי שלא יתחילו לצאת לכם תבשילים פולנים מתוקים..
את אבקת הסוכר אני מכניסה למיכל באמצעות משפך קטן שאני בונה מנייר, כדוגמת קונוס. ככה יש לי תמיד סוכר מוכן לזרייה, מבלי ללכלך מסננת ומבלי לנחש מה הכמות לה אני זקוקה.

ציפס פריך וטעים
הפטנט שלי שצ'יפסים אגדיים הוא להשרות אותם למשך כחצי שעה בקערה עם מים קרים ומלח. הצ'יפס סופג את המליחות מראש, ובטיגון הוא הופך להיות פריך מאד. לעיבוי המעטפת והוספת פריכות אפשר לעשות כך: להכניס לשקית ניילון גדולה כף אחת או שתיים של קמח עם קצת מלח. לסנן את הצ'יפסים ממי המלח בהם היו שרויים, לנגב אותם היטב במגבת מטבח נקייה, להכניס בכל פעם כמות של צ'יפס לשקית הניילון, לנפח אותה כמו בלון, לשקשק ולנער. שכבה דקה של קמח תצפה את פני הצ'יפס, ותיתן לו קליפה פריכה בעת הטיגון.

שישליק עסיסי
כשעושים על האש, ומכינים שישליק (בקר הודו או פרגיות או כל סוג אחר המתלבש על שיפוד עץ), יש להשרות את השיפודים בקערה גדולה עם מים ומלח, לפחות שעה לפני השימוש. השיפודים סופחים לתוכם מים, וכך בשעה שצולים את הבשר על האש, המים הספוגים בשיפודים מונעים התייבשות של הבשר. מעט המלח שנספג בשיפוד, תורם להמלחה קלה של חתיכות הבשר מבפנים, וכמובן מוסיף לטעם. (לא מתאים לבשר אדום כי המלח מקשה את הבשר)

רסק עגבניות
קורה לפעמים שכמות רסק העגבניות לה אנו זקוקים לתבשיל היא גדולה או קטנה מתכולה של קופסה רגילה של רסק עגבניות. אני נוהגת לקנות קופסת שימורים גדולה של רסק, לשפוך את תכולתה לשתיים-שלוש שקיות ניילון קטנות, ולעצב מכל אחת מהן צורת נקניק. את הנקניקים אני מכניסה לפריזר, וכשאני צריכה רסק עגבניות, אני חותכת לי בסכין חדה את הכמות לה אני זקוקה מתוך הנקניק הזה.