מעשה ב-2 כלניות
אחת אדומה ואחת לבנה
ולכל אחת 6 עלי כותרת יפים. והלכו שתי הכלניות במדבר והלכו והלכו ונהיו צמאות .
לפתע הן רואות מעיין ומבקשות ממנו לשתות קצת מים .
אומר המעיין : בסדר, אבל כל אחת מכן תתן לי עלה כותרת אחד .
חושבת הכלנית הלבנה : יש לי 6 עלי כותרת, אם אתן לו אחד לא יקרה דבר כי ישארו לי 5 אבל לפחות אשתה מים ואוכל להמשיך - וכך היא נותנת עלה אחד ושותה.
חושבת הכלנית האדומה : אם אתן לו עלה אחד אפגע ביופי שלי שלא יוכל לחזור - אז אם הגעתי עד כאן בלי לשתות - אמשיך הלאה .
ממשיכות שתי הכלניות והולכות, והולכות ושוב נהייות צמאות
הן רואות מעיין חדש ושוב מבקשות ממנו שיתן להן לשתות ושוב המעיין דורש מכל אחת מהן עלה כותרת אחד
כמו למעלה - הכלנית הלבנה נותנת עלה ושותה והאדומה חוששת לפגוע ביופי שלה לא נותנת וממשיכה צמאה הלאה .
וכך ממשיכות שתי הכלניות , עד שהן עוברות 6 מעיינות - ובסוף שתיהן מתות -
הכלנית הלבנה ללא עלי כותרת והאדומה עם כל ששת עלי הכותרת .
**** מוסר השכל**
נותנת - לא נותנת - בסוף נובלת א ב ל
זו שנתנה לפחות נהנתה ! ! !
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
ערכתי לאחרונה בתאריך 20.03.06 בשעה 10:40 בברכה, סתמית
להשאיר אף כלנית צמאה בעולם
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 11.12.03
36823 הודעות
בתגובה להודעה מספר 2
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד