''והתחזית לימים הקרובים..'' - תחזית מקצועית ב..פרוזה !  

כחולל
הקולונל צפה בשביעות רצון במהלכי הקרב המתחולל מעל הים התיכון. גייסות הסובטרופים נלחמו היטב, אך בעונה זו לא היה להם שום סיכוי להביס את גדודי הפולרייים הרבים מהם, ואשר מצוידים היטב, עד האיזותרמה האחרונה. זרם הסילון שטף את הרקיע באיזור, וללוחם הותיק לא היה כל ספק - הם נעים מזרחה.

לאחר שהרהר קלות במסעותיו בימים עברו, עוד שהיה איזוהיפס טירון, כיבה את המסך האדיאבטי, והחל לנמנם קלות על כורסת השלג הנוחה.

ויהי ליל רביעי, ויעלה שחר היום חמישי, ויבוא המצביא אשר על הסובטרופים אל פקודיו, ויאמר אליהם, כי רבו הפולרים עלינו, ולא נוכל להם, ועתה ניסוג אל עבר המשווה בטרם יכחידנו. ויעשו הסובטרופים ככל אשר אמר אליהם המצביא, וידעו יושבי האדמה כי הנה ימי גשם באים.

"הצילוני!, הושיעוני!", זעק הקולונל, על אף שידע שאיש לא יהיה כאן לעזרו, מתבשל לאיטו בסיר לוהט, אי שם במעוזי הסובטרופים בסהרה. "הושיעני! רחמים!" יבב הלוחם הקשוח, שבעוד מספר דקות ישביע תאבונם של עשרות סובטרופים מורעבים.

לפתע חש מעל פניו צינה מרעננת. "קולונל?", לחש אליו ברכות קול מוכר. לרגע חשב שהוא הוזה, אך הקול הלך וגבר, וכעת זיהה את את הדובר כאחד הגנרלים, "שחררני, גנרל, שחררני", קרא אליו חלושות, וקולו של הגנרל החל גובר ורועם, רועם וגובר...

"קולונל!", נבח הגנרל הזועף, ברקים ניתזים מעיניו, על המפקד הישנוני שהתעורר כרגע מחלום ביעותים, "מדוע לעזאזל ישן אתה בארמונך בים השחור בזמן פעילות מבצעית?!?!". התבונן הקולונל, בוש ונכלם, על הגנרל הזועם שכעת החל לפזר רסיסי קרח לכל עבר.

הקולונל, שסביר ותוארו ישלל ממנו, לא יפקד עוד על המתקפה. נקרא הוא לחזור אל הצפון ולעמוד בפני בית דין של חורף, ואילו סגנו אשר בים אגאי מונה תחתיו, וסגן הקולונל, שכעת הוא כבר קולונל, החל להוביל את המערכה.

ובארץ יום נאה היה, ורוח חמים ינשוב, ורק צירוסים יעיבו כמעה את פני השמש,ויהי בצהרי היום, ויחג הרוח, וינשוב מנגב ים, ויגבר, ויביא עימו ענן נמוך גובה, אך את המטר לא הוריד,ויושבי הארץ שאלו, היכן הגשם, היכן הוא...

וקצת לאחר חצות הליל, והחל הגשם , נישא על כנפי החזית הקרה, ותמלא הארץ מטר ורעם מראש פינה ועד לבאר שבע,וילבין החרמון,והרוח ינשב בקול, וימשך הגשם בעוז עד צהרי יום השישי, ולקראת ליל שבת, התדלדל כוחו של הקולונל שהיה סגן קולונל, וכעת הוא כבר קולונל מותש, והגשם כבר לא ירד כמקודם.

עוד בבוקר החליף מברקים בהולים עם הגנרל, התנצל שלא יוכל להשלים את המשימה כראוי, אך הגנרל הרגיעו, אל תדאג, נשלח תגבורת.

וכבר בערב תגבורת הגיעה אל הים האגאי, נישאת על ביצי השור, ובשבת אחר הצהריים שוב יחזק הגשם, אם כי לא כבפעם הראשונה, ויחלש במהלך ראשון, אך הקולונל שהותש וכעת חידש כוחותיו, ייתכן וטרם סיים משימתו, אך מאה מילימטרים כבר הצליח לפזר מעל הארץ.
סוףף