בקשה לעזרה מעכברי אינטרנט... מי יודע היכן ניתן למצוא  

ראשית כל נבאר שאין הדבר ברור בכלל שמנין הנוצרים הוא מיום לידת יש"ו הנוצרי, כי אמנם כך היא טענת הנוצרים, ולפי דבריהם באמת יש מקום לשאלתנו, אבל בתלמוד שלנו במסכת סנהדרין (דף קז:, קטע זה אינו מופיע אלא בספרי תלמוד ישנים, או בחלק מספרי התלמוד שנדפסו בשנים האחרונות, משום שהצנזורה הנוצרית באירופה השמיטה קטעים אלו.) מבואר שיש"ו הנוצרי חי הרבה קודם תחילת מנין הנוצרים, שהרי בגמרא שם מבואר שיש"ו היה תלמידו של רבי יהושע בן פרחיה, (וכאשר נתארחו רבי יהושע בן פרחיה ותלמידיו באכסניא אחת, אמר רבי יהושע לתלמידיו "כמה נאה אכסניא זו", ברצותו לשבח את אופן האירוח שם, ותלמידו יש"ו חשב שרבו מתכוון לשבח את בעלת האכסניא שהיא אשה נאה, ולכן העיר לרבו שעיניה של בעלת האכסניא טרוטות, כלומר שאינה נאה כל כך, כעס עליו רבו ואמר לו, רשע! בכך אתה עוסק?, ומכאן דחאו רבו ולא הסכים לקבלו בתשובה עד שהחליט לקבלו, ובא לפניו יש"ו, ורבי יהושע היה קורא קריאת שמע, ולכן לא נענה לתלמידו, וחשב יש"ו שרבו שוב דוחה אותו, והחליט מתוך כך להתמרד נגד רבו ונגד תורתו עד שהתנצר והסית והדיח את ישראל.)

ומתוך דברי הגמרא אנו לומדים שיש"ו חי בזמן רבי יהושע בן פרחיה, שתלמידיו הם יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח, ותלמידיהם שמעיה ואבטליון, ותלמידיהם הלל ושמאי, והלל היה נשיא על ישראל כמאה שנה קודם חורבן הבית. נמצא אם כן שיש"ו חי הרבה לפני חורבן בית המקדש, וחורבן הבית היה בשנת שישים ותשע למניין הנוצרים, כמו שמפורש בגמרא (ע"ז דף ט: ), נמצא אם כן שאין שייכות בין מנין הנוצרים לשנת הולדתו של יש"ו שחי הרבה קודם לכן. וכן כתב בספר האשכול, שיש"ו הנוצרי נצלב מאה ושלושים וחמש שנה קודם החורבן. וכן כתב הראב"ד בספרי הקבלה והאריך בחשבון השנים שישו חי הרבה יותר שנים קודם החורבן. והר"י אברבנאל בספר מעייני הישועה כתב, שאין אמת במה שאומרים שיש"ו הנוצרי מת ארבעים ושתיים שנה קודם החורבן, שהרי מצינו בש"ס שיש"ו היה תלמיד רבי יהושע בן פרחיה, אלא קודם החורבן הרבה שנים יצא מעולמו. והנוצרים אומרים שמת ארבעים ושתיים שנה קודם החורבן, כדי לתלות את החורבן בעוון הריגתו.

אלא שבספר סדר הדורות כתב לחלוק על דברי הראב"ד והאשכול שהזכרנו, וכתב שתלמידו של רבי יהושע בן פרחיה, אף על פי ששמו יש"ו, מכל מקום הוא אינו יש"ו הנוצרי שחי באמת מאוחר יותר בימי הלל, והוא יש"ו הנוצרי שמאמינים בו עמי אירופא. ולפי זה יש לומר שבאמת מנין הנוצרים הוא מזמן לידתו של יש"ו, אלא שדעת הראב"ד והאשכול שאין הדבר כן, ושלא היה אלא יש"ו אחד. ואף בין חכמי הגוים, רבים אומרים שיש"ו נולד ארבע שנים לפני מנין הנוצרים.

והוסיף עוד מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שמכיוון שכותבי התאריך הלועזי אינם עושים כן בכוונה כדי למנות מיום לידתו של יש"ו, אלא עושים כן לפי שכן מנהג העולם הבקיאים יותר בתאריך הלועזי, ובפרט שכן נוהגים למנות גם בבנקים ובמשרדי הממשלה וכדומה, לפיכך לא שייך בזה "ובחוקותיהם לא תלכו" שהרי לדעת המהר"י קולון (שנזכרה גם בהלכה הקודמת) אין איסור בזה אלא כשנוהג כמנהג הגוים בדבר שהוא "חוק" בלי טעם, שאז נראה שעושה כן מפני שהוא מודה לדרך הגוים, אבל בדבר שנראה שהוא נוהג כמנהג הגוים בדבר שיש בו טעם הגיוני, אין לאסור בזה. (חוץ מדבר שהוא עניין של פריצות). ולפיכך אף אם נאמר שכותבי התאריך הלועזי נראים כאילו הם מונים לשנות לידתו של יש"ו (ואף שבאמת אין הדבר כן, מכל מקום כך נראה הדבר) מכל מקום מכיוון שיש בדבר טעם גדול מדוע משתמשים בתאריך זה, לפיכך אין בכך איסור משום חוקות הגוים.

ולכן מעיקר הדין המקלים לכתוב את התאריך הלועזי, יש להם על מה שיסמוכו, מפני שאין בזה כל איסור מן הדין, אלא שהוסיף מרן הרב שליט"א והביא דברי כמה רבנים שאסרו לכתוב תאריך לועזי, אם מחמת הדין, ואם מחמת שהוא מנהג לא טוב, ולפיכך כתב שבמקום שאין בכך צורך גדול, עדיף להשתמש בתאריך העברי, ואף במקום שיש צורך לכתוב את התאריך הלועזי, טוב לכתוב גם את התאריך העברי.

ולא נוכל להאריך כאן יותר מדי, רק נזכיר שאין לכתוב על גבי מצבות של נפטרים את התאריך הלועזי, ומי שכבר טעה ועשה כן, יראה לשאול תלמיד חכם אמיתי שיורהו כיצד לנהוג.

א) הנושא שהתייחסתי אלי בעיקר הוא שהמזל של כל בני האדם הולך על פי התאריך העברי דווקא, ולא על פי הלועזי. למעשה, לכל התאריכים הלועזיים אין שום משמעות כלל, משום שבני אדם קבעו אותם. אני מניח ש"יחזקאל האדום" רוצה לברר משהו שקשור לאסטרולוגיה שלו, שבשביל זה הוא צריך לדעת את היום והשעה המדויקים, לכן הבהרתי לו שלא יבזבז את זמנו על חישובים המבוססים על לוחות שנה שבני אדם המציאו. זה הכל שטויות והבלים.

(חוץ מזה, ידוע שישראל הם מעל המזל, ויש ביכולתנו לשנות את המזל שלנו מקצה לקצה על ידי עשיית מצווה או אפילו מעשה טוב אחד, וכמובן גם ההיפך. מה שאין כן אצל אומות העולם, אשר נשלטים ע"י המזלות שלהם - "שִׁמְעוּ אֶת-הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל. כֹּה אָמַר ה' אֶל-דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל-תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם, אַל-תֵּחָתּוּ: כִּי-יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם, מֵהֵמָּה )

ב) שכחת לגמרי את המצווה שראשונה שנצטווינו בה כעם: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" - מצווה מהתורה למנות את החודשים דווקא על ידי הלוח העברי, ולא אחר ח"ו. (מה גם ששמות חודשי השנה הלועזיים הם ברובם שמות של אלילים, שאז יש בעיה נוספת של "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ, לֹא יִשָּׁמַע עַל-פִּיךָ"

לכן המנהג הוא, אם ממש, אבל ממש חייבים לרשום תאריך לועזי משום מה (כגון בנסיעה לחו"ל), זה לרשום באופן הזה: Jan 17, 07

תודה רבה לגבי המנהג שהכרת (אופן כתיבת התאריך הלועזי), לא הכרתי אותו, וטוב לדעת.