גירסת הדפסה          
קבוצות דיון חופש הביטוי נושא #7928 מנהל    סגן המנהל    מפקח   עיתונאי מקוון    צל"ש  
אשכול מספר 7928   
ציקו
גולש אורח
   13:44   13.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  

נופש במאדים- סדרת לא יאומן כי יסופר  

 
  
התחננתי לפני הורי שיקחו אותי לנופש במאדים. הורי הבטיחו לי לעשות כן אם אשפר את ציוני. הם גם אמרו לי שקשה מאוד להשיג נופש כזה ושצריך לעבור ועדות שונות ומשונות אבל אם אתאמץ גם הם יתאמצו. אז ישבתי יום ולילה. חרשתי על שיעורי עד שבבית ספר קראו לי יורם. לבסוף שיפרתי את ציוני והראתי זאת להורי. הם אמרו לי שעכשיו הם יעשו הכל לצאת לנופש במאדים

עברנו ועדות שונות ומשונות כשלבסוף אשרו לנו את הנופש במאדים. עד היום המיועד ארזנו כל מה שצריך למרות שאמרו לנו שלא צריך. במאדים יסופק לנו הכל. אבל אימי היא פרואניאידית ולכן היא לקחה כמעט חצי בית. אבי לקח רק כמה ספרים שהוא רצה לקרא בהם במהלך המסע הארוך.

ספינת החלל הייתה מאוד מפוארת. הטכנולוגיה בה הייתה עתידנית. היינו קבוצה של חמש משפחות וכל אחת קבלה חדר. בחדר היה כפתור לכל דבר. כלומר אם אתה רוצה אוכל אתה לוחץ על כפתור מיד מובא לך מגש עם מיני מטעמים. אתה לוחץ על שתיה אותו הדבר. אבי ניסה לחפש את הכפתור של העיתונים אבל לא מצא.

עד מהרה היגענו למאדים. שכנו אותנו בבית מלון מפואר הנקרא לוטוס. על שם מי שארגן את כל זה. המלון היה ממש גורד שחקים. הוא כאילו ריחף. בתוך בית המלון היה חמצן בשפע כי היינו בתוך כיפה. אבל מחוץ לו היינו צריכים ללבוש מסכות.

למדריך שלנו קראו דן והוא הדריך אותנו איך ללבוש את המסכות המלאות חמצן. לכל אדם הייתה מסכה מתאימה לו. גם לי הייתה מסכה מתאימה לי. הוא הראה לנו את הנופים המדהימים של מאדים. מקומות בהם היו פעם מים ועכשיו אין. כל פעם היה לו טיול שונה. הוא לקח אותנו גם למוזאון לפעמים. במוזאון המאדימי הראו לנו דברים שמצאו במאדים, כמו תולעים מוזרות שמצאו במאדים או אבנים מוזרות.

המשך יבוא



              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה 
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד


  האשכול     מחבר     תאריך כתיבה     מספר  
  המשך ציקו 16.12.04 22:14 1
     המשך ציקו 20.12.04 08:58 2
  אתה מרגיש טוב? מה זה הסיפורים עם ההפרעות האלה? אלישיב 09.01.05 04:15 3
  חח מה לעזאזל...? JokerD 17.01.05 17:45 4

     
ציקו
גולש אורח
   22:14   16.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  1. המשך  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  
חזרנו לבית המלון. היה משעמם בחדרי אז יצאתי מהחדר. ובמזל יצאתי ממנו כי מהחדר השני יצאה לה נערה יפה שלא ראיתם כמוה ליופי. ראשי הסתחרר וקיבלתי צמרמורת בכל גופי. ליבי איבד פעימה. אבל לא העזתי לגשת אליה.

למחרת יצאנו לראות את המכתש הגדול שבמאדים. זה היה מכתש ענק שלפי הסיפורים נשמעו מתוכו קולות מוזרים. אכן נשמעו מתוכו קולות מוזרים ואז הפורענות החלה. הם יצאו מתוך המכתש, הם לבשו מדים ועניהם היו קטנות. היו להם שני ראשים גדולים. חי אלוהים היה להם כלי נשק רבי עוצמה והם החלו לירות בנו. הם שאגו וירו, ירו ושאגו. המדריך נפל ראשון ואחריו יתר חברי הקבוצה.

תפסתי אחת מין הידים העדינות שראיתי ורצתי איתה. זאת הייתה ריצה קשה כי במאדים יש כוח משיכה חלש כידוע. התוקפים רצו אחרינו כשהם יורים ושואגים . ידעתי שאם הם יתפסו אותנו הם ירו בנו בלי רחמים. אבל אלוהים היה בעזרי והם לא תפסו אותי.

מצאנו מערה קטנה ונכנסנו אליה. המערה הייתה טחובה כי כנראה היו בה מים ועתה הם נעלמו. עכשיו יכולתי להסתכל על מי שלקחתי. במקרה זאת הייתה הנערה שראיתי בנופש. באור החלש של המערה ראיתי שפניה יפים מאוד ואז הבנתי שאותה אני רוצה אבל קודם עלי לחלץ אותה מהחייזרים

השאגות נשמעו ואז שמעתי גם מילים. המילים היו: אנחנו נמצא אותכם בני אנוש עלובים ונהרוג אותכם, אנחנו לא רוצים זרים על מאדים. רעדנו מפחד והתכוצנו זה לזה. חיבקנו אחד את השני וכך התחממנו בתוך המערה הקרה.

המשך יבוא



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ציקו
גולש אורח
   08:58   20.12.04   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  2. המשך  
בתגובה להודעה מספר 1
 
  
היינו גם רעבים וצמאים. חיכינו עד רדת הלילה ואז יצאנו מהמערה. ממדי הטבח שנגלו לעיננו היה נורא. הורי היו מוטלים מתים על הקרקע. בית המלון נחרב עד היסוד בפיצוץ כלשהו. החזקנו יד ביד ונשבענו שאם אנחנו נחלץ מפה נעשה הכל כדי לנקום במי שרצח את הורי והוריה.

אכלנו מהצלחות המלאות שהיו בחדר האוכל. זה היה אוכל קר שהושאר להפקר בגלל שהאורחים ברחו. הייתה שם גם גם שתייה כגוון יין שייוצר בכדור הארץ. התגעגענו מאוד אליו והתפללנו שנחזור אליו לפני שהאויב יתפוס אותנו.

יצאנו מהמלון לפנות בוקר וחזרנו למערה הקרה. שוב שמענו את השאגות הנוראות. ידענו שהם מחפשים אותנו ולא יוותרו עד שהם יתפסו אותנו. התפללנו לבורא עולם שימציא לנו ישועה, התחבקנו וכך נרדמנו.

כשהתעוררנו בלילה הלכנו שוב למלון כשלפתע מריה אמרה לי: אתה שומע זאת? אימצתי את אוזני ואכן שמעתי. קולות של בני אדם. סוף סוף באים לחלץ אותנו. יצאנו אליהם ונופפנו בידים והם אכן ראו אותנו.

היגענו לכדור הארץ בשלום. בכדור הארץ תחקרו אותנו שעות על שעות כל מיני קציני צבא ואחר כך הובאנו לבית יתומים בחסות הממשלה של ארצות הברית. מבית היתומים יצאנו לבית עצמאי. נישאנו ועבדנו בתור בלשים פרטיים.
המשך יבוא



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
אלישיב
חבר מתאריך 22.7.07
5781 הודעות
   04:15   09.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  3. אתה מרגיש טוב? מה זה הסיפורים עם ההפרעות האלה?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
JokerD
גולש אורח
   17:45   17.01.05   
כרטיס אישי עבור לצ'אט  
  4. חח מה לעזאזל...?  
בתגובה להודעה מספר 0
 
  



            תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה                                     (ניהול: מחק תגובה)
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד



תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 
      

__________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | נעל אשכול עם סיבה | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
     


© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net
חדשות