אם הייתי כותב על שטויות אולי היו נותנים לי יותר במה  

אם הייתי כותב על שטויות
אולי היו נותנים לי יותר במה

מאת: בועז אופיר

אם הייתי כותב על שטויות אולי היו נותנים לי יותר במה
אם הייתי מוכן להתפשר ולעגל פינות אולי היו נותנים לי יותר במה
אבל אני כותב על האמת ואני לא מוכן להתפשר
אני כותב על בורא עולם שאני כל כך אוהב
אני כותב על זה שאנחנו יהודים ואנשים לא מוכנים לשמוע
זה מעצבן אותם שאני אומר שאנחנו חייבים להבדל משאר העמים
אנשים לא גאים בזה שהם נולדו יהודים
הם רוצים להיות מערביים הם כל הזמן מחקים את הגויים
הגענו לשפל המדרגה, אנחנו עמוק בתחתית, בושה
אני כותב על בורא עולם שמאזין ומקשיב לנו כל היום
אני כותב על זה שאנו חייבים להבין שיש לנו תפקיד בעולם הזה
אני כותב על זה שיש מטרה לכל החיים
אני כותב על זה שאין סתם ואין במקרה
אני כותב על זה שיש מי ששומר ורואה
אני כותב על זה שיש לעולם הזה בורא
אני כותב על זה שאנחנו נבראים
אני כותב על זה שאנחנו כלום- אפסים- בשר ודם
אני כותב על זה שאנחנו מתעלמים מדרך האמת
אני כותב על זה שאנחנו כל היום מתעסקים בשטויות
אני כותב על זה שאנחנו מקלקלים את הנשמה של ילדנו
אני כותב על זה שאנחנו עם נבחר וקבלנו תורה מסיני
אני כותב על זה שיש בעל הבית לעולם, יש יצרן, יש יום אחרון ויש משפט בשמים
אני כותב על זה שהמצב חרא והכול בגללנו
אני כותב על זה שכל רגע בחיינו הוא מבחן
אני כותב על זה שאנשים עושים הכול בשביל למשוך תשומת לב
אני כותב על זה שאנשים כבר לא מתביישים מכלום
אני כותב על זה שאנשים איבדו את הגבולות
אני כותב על זה שההפקרות בכל מקום
אני כותב על זה שאנשים מתבוללים עם גויים
אני כותב על זה שאנשים מתחתנים נישואים לא יהודיים
אני כותב על זה שאנשים לא יודעים את עברם
אני כותב על זה שאנשים שכחו את דתם
אני כותב על זה שיש הרבה פריצות ברחובות
אני כותב על זה שיש הרבה גועל נפש, אנשים רוצים חופש בכל דבר
רוצים הכול, אין גבולות, לא, אני לא כותב שטויות
סמים בארצנו יש? נערות ליווי יש? מסיבות מיוחדות עם חילופי זוגות יש?
ילדות בהריון יש? אלימות יש? למה יש כל כך הרבה גועל נפש?
אני כותב על זה שהיום לדבר בטלפון והרבה זה באופנה
כן, מעודדים אותך לדבר ולדבר – צחוק...
היום לא צריך בכלל כסף, יש כרטיס אשראי
אתה יכול לקנות בו את כל העולם
מציירים לנו חיים יפים, הכול ורוד
הכול כל כך קל וטוב, אפשר היום הכול
רק שוכחים לומר לנו שהכסף לא יורד מהשמים
וממטירים עלינו שפע של דברים
מראים לנו שהחיים כל כך יפים
פעם, פעם הסרטים היו על החיים
היום, היום אנו חיים על הסרטים
אנחנו ברצינות כבר לא שולטים על כלום
עושים במוחנו הכול
לא... לא מספיקים לדוגמא 20 ערוצים
גם לא 30, צריך מאות, מאות הא... ירחם אלוקים
אנחנו החכמים יושבים מול הקופסא
ואז זה מתחיל, רוצים שנבכה - אנחנו בוכים
רוצים שנכעס - אנחנו כועסים
רוצים שנצחק - אנחנו צוחקים
ואנחנו הרי ממושמעים, אנחנו הכול עושים
והצחוק - הצחוק הוא
שרק על עצמנו אנחנו צוחקים
באמת בכנות, מה קרה לנו? איפה השכל שלנו?
מה? יכול להיות שהוא ברח? לא יכול להיות הא?
הרי כל הזמן אנו מתגאים עד כמה אנחנו מוצלחים
וכמה אנחנו חכמים, בואו תשמעו מה קרה לנו
הדרך, הדרך, אבדנו את הדרך
סטינו, למדנו מהגויים, אבל למה? למה?
אנחנו יהודים, כל כך כואב, כל כך...
אנשים לא מוכנים לשמוע את האמת
האמת קשה - כואבת
הם רוצים רק שטויות
הם מתים על שטויות
וזאת הרמה שלנו.